היום ה-16 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

אמא שלי הכינה אוכל, למה לברך את אלוקים?

 

התשובה הפשוטה לכך היא, כל מה שגדל וחי בעולם, אינו שלנו. גם הגרעין ששמנו באדמה נרקב מצד עצמו. הקב"ה גורם לכך שהגרעין שנרקב יצמח לעץ, כך שנקבל מגוון פירות וירקות במגוון צבעים ובמגוון טעמים. לכן המינימום שבמינימום הוא להגיד 'תודה רבה שנתת לי את זה, בורא עולם. מלבד חינוך להכרת תודה, יש כאן גם הבנה מי "יצר" את חומר הגלם, בחינם. כי אחרי כן, כל שרשרת ההספקה התפרנסו ממעשיהם, אך בורא עולם נתן את זה במתנה כדי שנהנה.

ישנה סתירה לכאורה בין שני פסוקים בנושא העשייה של הקב"ה. יש פסוק שאומר "לה' הארץ ומלואה", ופסוק אחר לפיו "השמיים שמיים לה', והארץ נתן לבני אדם". מסבירה הגמרא: לפני הברכה האוכל שייך לקב"ה, ואחרי הברכה זה הופך ל'והארץ נתן לבני אדם'. בעצם הכל שייך לו, והדרך לקנות את זה היא דרך הברכה. הגמרא אומרת שאדם שלא מברך, בעצם גוזל את הקב"ה, מכיוון שהוא לוקח את האוכל ללא רשות או הודיה. ולכן שמדובר בבורא עולם זה שונה מהמוכר שקנה את זה מהספק, והספק מהחקלאי וכן הלאה. אבל המקור שייך למישהו אחר. אנחנו נולדנו לעולם שכל מה שהיה בו היה לפני שהגענו ויהיה גם אחרי שנלך. אז איך בדיוק זה הופך להיות שלנו? בעצם, יש כאן בעל בית שהיה לפני ויהיה אחרי. אז אין בעיה, תאכל, אבל בעל הבית יאמר לך מהי הדרך.

 

ברכת המזון

להבדיל מהברכות הקצרות שמברכים לפני ואחרי (גפן, מזונות, עץ, אדמה, שהכל מעין שלוש ונפשות) ברכת המזון היא ברכה אחרונה ארוכה יותר המסיימת כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (27 גרם, כמו פרוסת לחם). ברכה זו היא מצווה מן התורה אלך, למרות זאת לא קבע נוסח מדויק לברכה, אלא הוזכר באופן כללי שתוכן הברכה יכלול הודאה לה על נתינת ארץ ישראל לעם ישראל.‏

ברכת המזון מורכבת מארבע ברכות:

ברכת הזן. הודאה והכרה בכך שהקב"ה הוא הנותן מזון לכל הבריות.

ברכת הארץ. הודאה על הארץ, על מצוות ברית המילה ועל התורה ומצוותיה.

ברכת בונה ירושלים. תוכנה של הברכה הוא תפילה על מלכות בית דוד ועל בנין בית המקדש. בזמן בית המקדש היה נוסח הברכה כתפילה להמשך קיום המקדש ושושלת בית דוד, ומעת החורבן התפילה היא למען השבתם של המלכות ובית המקדש. הברכה כוללת גם בקשה לפרנסה טובה, ומוסיפים בה בשבת ומועד יעלה ויבא ורצה והחליצנו.

ברכת הטוב והמטיב. בה מודים לקב"ה על הטבתו עם ישראל בעבר, בהווה ובעתיד. נוהגים להוסיף בברכה זו פסוקים ובקשות שונות ("הרחמן הוא…" וכו). יש סבורים שקטעים אלו הם חלק מן הברכה‏, ויש סבורים שהם תוספת לברכה, במקביל ל"אלהי נצור" הנוסף בתפילת העמידה.

חז"ל מלמדים שברכת המזון לא נתקנה כמקשה אחת. ארבע הברכות נתקנו בזמנים שונים במרוצת הדורות. כך, ברכת הזן נתקנה על ידי משה רבנו בעת שירד להם המן. ברכת הארץ נתקנה על ידי יהושע בן נון עם כיבוש ארץ ישראל. דוד המלך התקין את חלקה הראשון של ברכת בונה ירושלים, ואת חלקה השני התקין בנו, שלמה המלך, שבנה את בית המקדש הראשון. ברכת הטוב והמטיב הותקנה על ידי התנאים (חכמי המשנה) לאחר מרד בר כוכבא. הברכה נתקנה כתפילת הודיה ושבח על כך שגופותיהם של הרוגי ביתר, שקבורתם הושהתה, לא העלו סירחון ולא נרקבו.

 

ועוד כמה דברים על ברכת המזון

יש לשבת בשעת הברכה ולא להסב או ללכת. בדיעבד, אם בירך בעמידה או הליכה או הסבה, יצא ידי חובה.

– יש שמהדרים להתעטף בחליפה ולחבוש כובע לכבוד ברכת המזון. (משנה ברורה קפג, יא) אבל מי שאינו רגיל ללכת בחליפה וכובע אין לו בזה הידור.

– אסור לעשות מלאכה בשעת הברכה, ואפילו מלאכה קלה כסידור הצלחת שלפניו, כדי שלא יסיח את דעתו מהברכה. וגם יש בכך ביזוי לברכה, כשהוא מתעסק בידיו בשעת הברכה.

– אסור להפסיק בדיבור באמצע ברכת המזון. יש מחלוקת בין הפוסקים האם מי שדיבר במזיד בשעת ברכת המזון אמור להתחיל את הברכה מהתחלה, או שימשיך מהמקום בו הפסיק. למעשה נפסק במשנה ברורה כי אם הפסיק בדיבור, ימשיך בדיעבד מהמקום שהפסיק.

– ראוי לברך ברכת המזון מתוך הכתב. על ידי ברכת המזון מתוך הסידור או הברכון, יזכה לזרע קודש של קיימא, וכן יבוטלו בזכותו גזירות קשות ורעות. (סגולות נפלאות בשם מהרי"ל דיסקין זצ"ל).

– בספר החינוך מובא כי זהירות והקפדה על מצוות ברכת המזון היא סגולה לעושר. "כל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד על ימי חייו" (ספר החינוך מצווה ת"ל). הפסוק שמוכיח זאת הוא: "ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה" כלומר, ברכת המזון, שהיא הברכה היחידה שחיובה מהתורה, תזכה את המברך לעושר בתנאי שהוא לא יוסיף עימה עצב. (סגולות ישראל בשם מרן החיד"א).

– בשם התשב"ץ מובא כי כל האותיות מוזכרות בברכת המזון, מלבד האות ף'. הסיבה לכך היא "כל מי שבירך ברכת המזון בכוונה, אין שולט בו לא חרון אף ולא שצף, ולא קצף, ומזונותיו מצויין לו ברווח ובכבוד כל ימיו". (מובא בהקדמה לברכת המזון בסידור וילנא וגם בשם התשב"ץ).

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad