פדיון שבויים
המדור הזה נכתב בליל יום ב' של השבוע, ואני מקווה שהוא ייגנז ויעבור לסל מחזור, בתקווה שהנושא הכאוב הזה כבר לא יהיה רלוונטי, ושלושת החטופים יחזרו לביתם לשלום. אך בכל זאת, מה ההלכה אומרת לגבי פדיון שבויים? האם להחזיר אותם בכל מחיר או שמא הסכנה העתידית בשחרור המחבלים עולה על המטרה הנעלה?
ראשית, לפני שנתחיל נראה שיש לא מעט דעות בהלכה, אך עם זאת עדיין מגלים שיש קו מנחה אחד.
מהו פדיון שבויים?
מצוות פדיון שבויים ביהדות היא מאז ומתמיד אחת המצוות הגדולות והמשמעותיות ביותר. כבר בתקופת האבות פדה אברהם אבינו את לוט בן אחיו (בראשית י"ד). בהמשך מסופר איך כל העם יצא למלחמה על מנת להשיב שפחה יהודייה שהכנענים שבו במהלך קרב (שמות כ"א), ובתקופת דוד המלך מסופר איך הגיב דוד לאחר שכמה יהודים נשבו על ידי העמלקים (שמואל א', ל').
גם הרמב"ם הבליט מאוד את חשיבות מצוות פדיון השבויים, וכתב ש"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך'". די חד משמעי, לא?
עם זאת אי אפשר להסיק שהשורה התחתונה היא שחרור שבויים בכל מחיר. במסכת גיטין קבעו חז"ל ש"אין פודין את השבויים יתר על כדי דמיהם, מפני תיקון העולם", המשמעות של זה היא שאין לפדות את השבוי תמורת יותר מ"ערכו", אם יש חשש שכתוצאה מכך האויבים יתאמצו לשבות עוד ועוד שבויים, מתוך ידיעה שעם ישראל מוכן להפוך עולמות ולהיענות לכל סחטנות. במצב כזה אולי עשינו הכל בשביל שבוי שכרגע נמצא בידם, אבל בפועל התאכזרנו והתעלמנו מאינספור שבויים או הרוגים פוטנציאליים.
הנה סיפור: השנה הייתה 1284, ואחד הצדיקים הגדולים, רבי מאיר (מהר"ם) מרוטנברג, רצה לעלות לארץ ישראל. הקיסר הרומאי כעס על שהוא יוצא בלי רשותו, ואסר אותו. התנאי לשחרור היה סכום כספי גבוה, והיהודים בקהילה היו מוכנים לאסוף את הסכום. אבל רבי מאיר התנגד, מאותה סיבה שציינו חז"ל: אין פודים את השבויים יותר מכפי דמיהם. למעשה, הוא אף אסר על הקהילה שלו להיענות לדרישת הסחטנים, מתוך הבנה שהיענות תביא איתה צרות נוספות. בסופו של דבר הרב ישב שבע שנים במאסר ונפטר בין חומות הכלא.
יש לציין שאם מדובר בדרישת כופר, והשבוי הוא אדם עשיר שמשפחתו יכולה לשלם תמורת החזרתו, היהדות לא רואה בכך בעיה, מאחר שמדובר במקרה פרטי שאינו נוגע לכלל הציבור.
רב העיר, הרב שלום לוי שליט"א, פרסם בעבר שו"ת (ירכתי צפון) האם מותר לפדות חייל ישראל השבוי בידי האויב בתמורה למחבלים האסורים בישראל, שדם ישראל על ידיהם? כסיכום לתשובה כתב: "חז"ל במשנה תקנו שאין לפדות שבויים יותר מכדי דמיהם, ולא אמרו את הסיבה. הגמרא מביאה שתי אפשרויות: האחת משום דוחק הציבור. והשנייה משום ביטחון הציבור. ולא מייחדת אף לא אחת מהן והבעיה נשארה פתוחה (את השו"ת המלא ניתן לקרוא באתר "למען שמו-נה באהבה" – www.lemaan8.co.il )
"פדיון שבויים היא אחת המצוות הגדולות בתורה, עד כדי כך שמותר למכור ספר תורה ולשלם את תמורתו לשובים כדי שישחררו את השבוי היהודי", אומר הרב זמיר כהן, יו"ר ארגון הידברות. "עם זאת, כדרכה של התורה, היא אינה נסחפת אחר רגשות העלולים לגרום נזק לכלל. ההלכה קובעת שאסור לפדות את השבוי היחיד אם בכך מסכנים רבים אחרים. ואם זה כך כשמדובר בתשלום כספי, קל וחומר שיש לשקול היטב כאשר התשלום הוא שחרור מחבלים".
טורניר כדורגל שכונות ברוח יהודית
השבוע החלה ליגת שכונות בענף הכדורגל לבני הנוער. אז למה אנו מעדכנים אתכם דווקא במדור היהדות? משום שהליגה הזו תהיה בסימן אחדות, יהדות ואחווה. והנה כל הפרטים: ארגון "יד עזרא ושולמית" בעיר, מפיק לראשונה ליגת שכונות מיוחדת ואחרת בסימן שלום, אחווה ורוח יהודית-ספורטיבית (כן, יש דבר כזה), המיועד לבני נוער מכיתות ט' עד יב'. מדי שבוע יערכו שני מפגשים בימים ב' ו-ה'. הטורניר יערך כחודש ויכלול כ-8 קבוצות, כשהמנצחת תתמודד מול שחקני העבר של הפועל קריית שמונה. המשתתפים והזוכים יזכו בגביעים, מדליות, יום כיף משותף לכולם ויום מיוחד ומפתיע לקבוצה הזוכה. בין היתר יתמודדו קבוצות מ"דנציגר", "ברנקו וויס", "המתמיד" וביחד יסמנו את הרצון והצורך לסבלנות, אחדות ורוח ספורטיבית, כשהמטרה העיקרית היא קירוב לבבות ושבירת החומות ע"י המשחק הספורטיבי. לאחר כל משחק מקבלים המשתתפים צ'ופרים מרעננים ואף זוכים לשמוע שיעורים מרתקים בנושא אחדות וסבלנות ברוח יהודית. משה עטיה מארגון "יד עזרא ושולמית" הוא המארגן והמפיק של הפרויקט המבורך, "רמי קאר מוטורס" נותן את החסות והמימון, וסגן ראש העיר יהודה חיים עוזר בהפקה ומפקח על ההתנהלות והגשמת היעדים.
סטרטאפ טיולים למגזר החרדי
בלי שום קשר לימים האלה, ואולי דווקא עכשיו, הוקם בשבוע שעבר סטרטאפ חדש מיוחד במינו, חדר מצב למטייל החרדי. זהו סטרטאפ חרדי ראשון בארץ בתחום הטיולים בברכת גדולי הדור שליט"א, וכן, הוא חינם לשם שמיים.
הצורך לכך עלה בעקבות ההרגשה כי המצב שמפעיל משרד החינוך, רשות שמורות הטבע וגופים נוספים, אינם נותנים מענה לציבור החרדי, מספר אנשים בראשם נתנאל חסידים מצפת (אגב, יש לו משפחה רחבה בקריית שמונה) החל ביוזמה להקמת מרכז מידע למטייל החרדי שייתן מענה אנושי ברוח הציבור ואף יסייע בבחירת אתרי בלוי ונופש מתאימים לציבור החרדי.
"אחרי שנים שאני בהדרכת טיולים ומורה דרך של הציבור החרדי, ולאחר פניות נשנות וחוזרות מציבור זה בטלפון לגבי המלצות והנחות באתרים, הגענו למסקנה להקים מרכז סיוע טלפוני לציבור רחב זה", אומר חסידים.
השירות יקרא "טיול-פון" וייתן מענה במהלך שמונה שעות ביום על כל מה שרק צריך, מסלולים, אטרקציות, מסעדות, מקומות לינה ועוד מגוון רחב של מידע באמצעות הטלפון. כאמור, הפרויקט הוקם בברכת גדולי הדור ויושק בתקופת "בין הזמנים" הקרובה.
צריך להזכיר, שכל מי שעובד במוקד הוא מדריך או מורה דרך מנוסה שחיי את השטח והכי חשוב מבין את מגוון הצרכים של הציבור החרדי.
מספרי המוקד האנושי של "טיול פון" – 058-50-40-440 058-50-40-441
הרב מרדכי אליהו
הרב מרדכי אליהו נולד בחודש אדר תרפ"ט, בעיר העתיקה בירושלים. הוריו היו אנשים רמי מעלה: אביו היה הרב הגאון חכם סלמן אליהו זצ"ל, מגדולי המקובלים בירושלים, שעלה מבגדד שבעיראק לפי הוראת רבו ה"בן איש חי", ואימו מזל הייתה אחותו של הרב יהודה צדקה, ונכדת אחותו של הרב יוסף חיים (הבן איש חי) מגדולי המקובלים בהיסטוריה היהודית. אביו של הרב מרדכי אליהו היה דמות דומיננטית מאוד בחייו, והשריש בו את הערכים הנעלים של אהבת התורה ואף של תורת הנסתר, אך נפטר כשבנו מרדכי היה בן 11 בלבד. כך הוא החל את דרכו מתוך קשיים רבים, שכן משפחתו חיה בעוני גדול מאוד. ולמרות זאת, דבר לא מנע ממרדכי אליהו הצעיר מללמוד תורה מתוך מסירות נפש, ולהפוך בחלוף השנים לאחד מגדולי ישראל.
כבר בצעירותו עסק הרב מרדכי אליהו בלימוד תורה, וגם בשימוש תלמידי חכמים מגדולי הדור. בין השאר שימש את הרב עזרא עטיה זצ"ל, שהיה ראש ישיבת פורת יוסף, את הרב צדקא חוצין זצ"ל, שהיה אז מגדולי הרבנים בירושלים, את הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל (החזון איש), שהיה גדול הדור הקודם, וכן את הרב יצחק ניסים, שכיהן כרב הראשי הספרדי לישראל לפני הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הוא היה מקורב מאוד ל"זקן המקובלים", הרב מרדכי שרעבי, ולרבי ישראל אבוחצירא (הבבא סאלי). בנוסף נסע מספר פעמים לחו"ל להיפגש עם האדמו"ר מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש), ושמר לאחר מכן על יחסים חמים עם חסידות חב"ד.
כשבגר ונכנס לעולם הישיבות, קיבל הכשרה תורנית במספר מקומות, בהן בישיבת פורת יוסף, אצל הרב עזרא עטיה, שהיה גם רבו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל. בנוסף למד בבית המדרש לרבנים ודיינים של הרב יצחק ניסים זצ"ל, בו סיים בהצטיינות את לימודיו. זמן לא רב לאחר מכן כבר מונה לדיין הצעיר ביותר בישראל, כחבר בית הדין הרבני בבאר שבע. כבר אז טיפל בבעיות אישיות מסובכות, כולל בנושא היתר עגונות. כעבור ארבע שנים שובץ בבית הדין האזורי בירושלים, ולאחר חמש שנים התמנה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנות עבודתו כדיין יצר קשרים עמוקים עִם עַם ישראל והציבור הרחב על כל גווניו. רבים בארץ ובעולם נועצו בו בכל שאלה שהתעוררה החל משאלות אישיות ועד בעיות הלכתיות. הוא היה אדם אהוב מאוד והיה קשוב לכל אחד במצוקתו, והקשר הזה עם הציבור הוא שהוביל בסופו של דבר לכך שנבחר בשנת תשמ"ג לתפקיד הרב הראשי לישראל תפקיד בו כיהן בין השנים 1983-1993, לצידו של הרב אברהם שפירא. את שליחותו ביצע הרב נאמנה, ומסר את נפשו כל העת בתחומים שונים. הרב עסק רבות בקירוב יהודים רחוקים, ולשם כך אף טרח לנסוע למקומות רבים בארץ, כולל קיבוצים ומושבים רחוקים, והכל על מנת לבקר ולדרוש בשלומם של אחיו, ולהרצות בנושאי יהדות ואמונה. בנוסף הרבה להסתובב בעולם בין קהילות יהודיות, תוך שימת דגש על חיזוק המנהיגות היהודית בעולם, כמו גם מאבק בהתבוללות המשתוללת. הרב הרבה לדבר על ליבם של יהודי התפוצות על מנת שיעלו לארץ ישראל. מדי פעם טרח לנסוע ולבקר את האסיר יהונתן פולארד בכלאו שבארה"ב.
סיפורים רבים אופפים את דמותו של הרב אליהו זצ"ל. אחד מהם, שהתפרסם מפי מקור אמין מאוד, נוגע לאדם שחווה מוות קליני. כאשר הגיע לעולם האמת, ראה בבית דין של מעלה רבנים חשובים שכבר נפטרו, אך הופתע לגלות את הרב מרדכי אליהו ולזהות אותו כבן דורו ממש. לצערו של אותו יהודי נקבע שהעבירות שלו רבות מן המצוות, והייתה חסרה לו מצווה אחת שתשמש סנגוריה בעבורו, כדי שיוכל לחזור אל העולם ולקבל הזדמנות נוספת כדי לתקן את מעשיו. אותו אדם היה צעיר ובעל משפחה, ולכן התחנן לחזור לחיים, במיוחד עכשיו מתוך מודעות אמיתית למתרחש בעולם העליון. בשעה שדממה כבדה של עצבות פילחה את האולם, קם לפתע הרב מרדכי אליהו ממקום מושבו וביקש שיעבירו אל אותו אדם מצווה אחת מהמצוות שעשה הוא בימי חייו… וכך היה. אותו אדם התעורר לאחר מספר ימים, ובעודו זוכר את המקרה לפרטי פרטים, רץ אל לשכתו של הרב. הרב, בראותו אותו, עוד לפני שאותו אדם פצה את פיו, קם ממקום מושבו בהתרגשות גדולה וקרא: "הלוא אתה הוא פלוני אלמוני! כמה קשה היה להציל אותך…".
יש לציין שסיפור זה הוא רק אחד מני רבים. הרב המשיך בפעילותו זו גם ממיטת חוליו, בה היה מצוי רוב הזמן במשך השנתיים האחרונות. הוא המשיך לכתוב חידושי תורה, לענות על שאלות ופניות רבות, וכן להורות פסקי הלכה בשאלות שהופנו אליו. בפעילותו המבורכת עוסקים אף ילדיו ממשיכי דרכו הרב שמואל אליהו, חבר מועצת הרבנות הראשית ורב העיר צפת, והרב יוסף אליהו ראש כולל "דרכי הוראה".
לפני ארבע שנים, כ"ה בסיוון תש"ע, החזיר הרב הצדיק את נשמתו הטהורה והיקרה אל בוראו.
פרשת שבוע
פרשת קרח, עוסקת בנושא המחלוקת של קרח ועדתו נגד גדול הנביאים, הלא הוא משה רבנו ע"ה. משה רבינו היה בדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שידע עם ישראל בכל תקופת ההיסטוריה שלו כעם יהודי מבריאת העולם ועד ימינו, עד שהקדוש ברוך העיד עליו "לא קם בישראל כמשה עוד נביא ומביט את תמונתו". והנה, קם אחד וחולק עליו. וצריך לדעת: אם היה איזשהו מדד לאושר, מסתבר שקרח היה מקבל בו ציון עשר. מה היה חסר לו? מבחינת פרנסה, הוא היה עשיר גדול (עד ימינו נשארה האימרה הידועה "עשיר כמו קרח") מבחינת מעמד, הוא היה לוי, ואף בין הלויים היה לו מעמד מיוחד כיון שהיה מנושאי הארון. מלבד כל זאת היה לו את כל מה שיהודי צריך… וגם קשרים גדולים היו לו, בן דוד אחד כהן גדול, בן דוד שני מלך מה היה חסר לו, היש מאושר ממנו? אלא כבר אמרו חכמינו ז"ל: 'מי שיש לו מנה רוצה מאתיים', לקרח כאב ה'חצי' שהיה חסר לו, ולכן קם לחלוק על גדול הנביאים משה רבינו ע"ה. כלל יסוד הנעול בשער ובריח, היסוד של הכנעה לגדולי ישראל, כי צריך להבין שהם יושבים ועמלים בתורה, ושכינה שרויה על פניהם, ומדברת מגרונם. מספר הרב יצחק יוסף שליט"א על הנהגת אביו (הרב עובדיה זצ"ל) והעמל הלא אנושי ביגיעתו בתורה. "לכל מקום שנסעתי ברחבי העולם אם בארצות הברית או בקנדה, או ברוסיה או בברזיל, בכל מקום בעולם יש את ספריו של אבא. אתה יודע למה הספרים של מרן האבא היו נמצאים בכל קצוות תבל? שאל הרב. והרב ענה תשובה חדה וברורה: "חכמינו ז"ל אמרו, כי מי שיראת שמים נסוכה על פניו, דבריו נשמעים. אבא היה כולו רצון להפיץ תורה, והוא עשה זאת בכל דרך אפשרית. ואין ספק כי הוא הצליח להנהיג עם שלם, לנשמות ישראל אשר היו צמאות לדברים קדושים. אין ספק כי הוא היה משה רבינו של הדור", אומר הראשון לציון
בר יוחאי
