הבחירות לכנסת ה-19 הסתיימו והבוחר, כפי שנהוג לומר, אמר את דברו.
התגובה הראשונה לתוצאות הבחירות הייתה אכזבה, אולם במבט שני נראה שנוצרה הזדמנות נדירה לנבחרי העם לעשות משהו אמיתי לפיתרון חלק מן הבעיות המרכזיות המלוות אותנו זה שנים, או לפחות לעשות מאמץ כן ואמיתי לטפל בהן.
הופתעתי ממספר המנדטים שקיבל יאיר לפיד, אבל מהרגע שהבחירות הסתיימו ואלה התוצאות, מאחל לו הצלחה.
יותר מכך. היום על פי תמונת המצב, לפיד יכול לממש את החלום אותו הוא רקם במשך שנים ואיתו הוא הדליק עוד שמונה עשר לפידים קטנים.
לפיד הקים רשימה כרצונו בה חברים וחברות ותקנון דיקטטורי, שריין לעצמו שלטון ללא מצרים, שאף פוליטיקאי לפניו לא העז אפילו לחשוב.
הוא-קבע, הוא-קובע והוא-יקבע בעשר השנים הבאות הכל. לפיד היו"ר יהיה חסין לשתי קדנציות כראש המפלגה, הוא יקבע, ללא זכות ערעור או שינוי מצדו של אף אחד, על כל החלטה וחלוקת תיקים.
ולכן, לא נותר אלא להשוות את רשימתו של יאיר לפיד למפלגת …ש"ס.
נראה מוזר? ממש לו.
המאפיין את ש"ס היא העובדה שכל חברי הכנסת שלה, ללא יוצא מן הכלל, סרים למרותו של אדם אחד, הרב עובדיה יוסף שליט"א, מרימים את ידם בעד או נגד, או את רגלם ונוטשים את המליאה, לפי מוצא פיו של מר"ן, מנהיג המפלגה.
על המתכונת הזו של פעילות מפלגתית בדמוקרטיה הישראלית נשפכו ים של מילים ודמעות תנין מה'נאורים' והמתקדמים שבין מושכי העט ומושכי האש.
והנה, בא יאיר לפיד, בלי תואר של מר"ן, ד"ר או כל בי אי אחר, וכפה את המתכון הזה על הפוליטיקה הישראלית, ולמרבה הפלא, היא התקבלה (בינתיים).
אם כך, סביר להניח שמה שראש הממשלה נתניהו יסגור עם לפיד הקטר, שבעה עשר מחבריו-קרונות הרכבת, יבצעו.
יתרה מכך, כדי להקים ממשלה יציבה, על ראש הממשלה לסגור עם שניים, עם הרב עובדיה יוסף באמצעות שליחיו (ישי? דרעי? אטיאס?) ועם יאיר לפיד.
עם 61 מנדטים, הוא יכול להמשיך הלאה להרכבת קואליציה מגוונת וחזקה.
כמובן, שקטונתי מלהציע לראש הממשלה הצעות, אבל האופציה הזאת גם יציבה וגם מנטרלת בהמשך סחטנות כלשהי.
נ.ב
המתכונת הזאת לא קיימת ב'הבית היהודי' בגלל שתיכף יצאו מהחדרים כל החכמולוגים שלא יישמעו לנפתלי בנט היו"ר, למרות שאת רובם ככולם הוא נשא על גבו במסע האלונקות את ספסלי הכנסת.
הרבנים, שולחיהם של חלק מהמועמדים ב'בית היהודי' שעד עתה החרישו, יתחילו לשחרר הוראות לביצוע לשליחיהם. התזמון, יהיה בהתאם לנושאים שיעלו על סדר היום והנחיצות להרמת הידיים.
בנט, יגלה שיש הבדל גדול מאוד בין לעשות אקזיט בהיטק עם מיליוני דולרים מאשר להכניס חברים וחברות לכנסת ולעבוד איתם.
יחד עם זאת, בנט ולפיד הם ישראלים קרובים בדעותיהם, חוויותיהם ומאווייהם, יותר מכל צמד פוליטיקאים אחר בכנסת, וזה יהיה יתרון עצום. יש להם שפה משותפת.
ראש ממשלה חזק יותר
נכתב כאן בשבוע שהליכוד יצא עם הקמפיין ('אתה תותח') שכמו שזה נראה ונשמע, החבר'ה סיימו את הבחירות והם עסוקים במסיבת הניצחון.
המשפט "אל יתהלל חוגר כמפתח", גם נכתב כאן.
אבל, נעזוב את העבר.
נראה שבניגוד לרוב הפרשנויות שנשמעו עם היוודע תוצאות הבחירות והעובדה שהליכוד-ביתנו איבד 11 מנדטים מסך הכח של שתי המפלגות, היחידי שיצא מחוזק הוא ….ראש הממשלה בנימין נתניהו.
מדוע? אם ניזכר בסיבה שבגללה הבחירות הוקדמו, אי הסכמה מצד השותפות בקואליציה לתמוך בתקציב המדינה ונביט על התוצאות, נבין שלא רק שהבעיה לא נפתרה (צורך בקיצוצים) אלא אף החריפה. הזמן עשה רע לבעיה וממדי הגירעון טפחו.
יש לקוות שעונת האשליות חלפה עם פתקי ההצבעה ולכל ברור שתצלומי הרנטגן והבדיקות הנלוות מראים שהחולה זקוק לטיפול נמרץ כדי לייצב את מצבו.
עכשיו השאלה היא לא 'אם צריך לקצץ?', אלא ממי וכמה?
אם היה אפשר להאשים את ראש הממשלה לפני הקדמת הבחירות בכך ש'הכל תלוי בו', עכשיו, כבר לא.
ראש הממשלה יכול להשתמש במשפט שרוב הישראלים מבינים 'אין לי ברירה!'. 'אין לי ברירה!' זה המשפט האולטימטיבי שאין מולו משפט קונטרה.
הפוליטיקאים אוהבים את המשפט הזה כי ממנו אי אפשר לעשות פליק-פלאק ולברוח.
בנימין נתניהו ישתמש במשפט הזה יותר פעמים מאשר במשפט 'בוקר טוב ליברמן'.
לסיום אפשר לקבוע שראש הממשלה ירד אומנם במנדטים אך עלה בכושר התמרון שלו, וזו מתנה, מבחינתו.
מה יעשה ראש הממשלה עם המתנה הבלתי צפויה? ממש קשה לדעת, כי הוא יכול לומר 'אין לי ברירה!', אבל לך תדע מי יהיו המשוגעים התורניים שיעדיפו ללכת עם הראש בקיר ולא ללכת בדרך ה-קינג.
אגו ופוליטיקה
רבות דובר על צמד המילים הללו. נראה, שמי שהבין שהדרך להצלחה עוברת בניפוץ האגו שבמשוואה, הצליח לממש את הרצונות והמאווים והשיג יותר מנדטים.
ככל שהאגו ירד המנדטים עלו וההיפך.
שלי יחימוביץ', שממש ברגעים אלה, חבריה למפלגה מגלגלים אותה על המנגל (אין חדש תחת השמש במפלגת העבודה) היא הדוגמא הבולטת, והלא טובה.
יחימוביץ' שקיבלה יותר מידי מתנות בדרך מאולפן הטלוויזיה לראשות המפלגה, נהגה בכפיות טובה חזירית וחיסלה פוליטית כל מתנגד ומתנגדת. עמיר פרץ, יו"ר המפלגה ושר הביטחון מטעמה, לשעבר, הוא לא המקרה היחידי, אף שהוא הבולט והכואב
ביותר.
היא חיסלה את הנציגות הקיבוצית והמושבית, את נציגות המיעוטים על גווניה ואת כל מי שנראה לה 'בעייתי' מבחינתה. יחימוביץ', שכגודל חוסר ניסיונה הפוליטי, כך האגו המפותח שלה נהגה בחבריה וחברותיה כ'אֵם חורגת' ולא כאימא טבעית חמה ומחבקת. כלפי חוץ, היא שידרה סחבקיות ויעיני עממיות (אופניים), אבל שלא מול המצלמות והמיקרופונים, התגלה
הצד הפחות נעיםוהיפה שלה. היא נהגה במידה לא קטנה של אכזריות, והכל כדי לספק דלק לאגו הבלתי מתכלה שלה.
שלא תהינה אי הבנות, משטר דמוקרטי יציב, חזק ובלתי תלוי נבחן באלטרנטיבה השילטונית. בבחירות האלה, הודו כולם (כמעט) בעובדה זו. אחת הבודדות, שלא רק שלא הודתה, אלא עם האוכל בא לה התיאבון, לא הניסיון, התיאבון.
יחימוביץ' השתמשה יתר על המידה באיבר אחד ויחיד בגופה, הלשון. ככול שהרבתה להשתמש בו לעקוץ ולצלוף ביריבה, כך היא השתכנעה שזה מה שהיא צריכה.
הי שלי, חוץ מהלשון, ניחנו בעוד איברים, לב ונשמה…
עוד משהו על יחימוביץ' והתנהגות חזירית
התרגלנו, לצערי, שבמערכת בחירות מותר לעשות ולומר דברים שבדרך כלל נמנעים מהם.
עוד למדנו שכמו בספורט, אחרי שהמשחק מסתיים, מקבלים את ההכרעה ואפילו מפרגנים.
…הבחירות הסתיימו, היה מי שקיבל 'לייק' והיה מי שקיבל פליק, זהו נגמר.
אז מה עושה הגברת יחימוביץ'? ממשיכה להיות נגטיבית בהתנהלותה. 'חייבים להקים 'גוש חוסם' כדי למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה'. למה? מיליוני מצביעים במדינת ישראל מול אחת יחימוביץ'?
גברת
הפספוס הגדול
בבחירות האלה היה יותר מפספוס אחד, הבולט שבהם הוא שאול מופז.
מופז הוא הגיבור הטראגי של הבחירות. למרות שבזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא ברור אם רשימתו 'קדימה' חצתה את סף אחוז החסימה, נראה שמופז בסיטואציה אחרת היה בעמדה טובה לצמרת ההנהגה הפוליטית של ישראל.
התנהלות תמימה ונאיבית הובילה אותו לדרכים צדדיות של הפוליטיקה. עצות אחיתופל הביאו לבושות, שהבולטת שבהן הייתה הכניסה ו…היציאה מהממשלה. ועל כך נאמר כבר. 'אם אתה חושב שאתה נימצא בביצה, אל תעשה תנועות מיותרות כי כל
תנועה מיותרת תקרב את קיצך.
נניח, שהכניסה לממשלה הייתה טעות, נכנסת? תישאר כבר…
הבחירות האלה הפילו המון 'חללים'. כמעט חמישים אחוז מחברי הכנסת יראו את מקום עבודתם לשעבר דרך ערוץ 99, ובימי העצמאות יקבלו כרטיסים ליציע. זהו.
צריך לזכור, שסוף של חמישים חברי כנסת היא גם התחלה של חמישים חברי כנסת עם תקווה, חלום, חזון והבטחות.
ולהם, צריך לתת סיכוי. בהצלחה. בהצלחה לעם ישראל.
מבחן בגרות
אחרי שהעמדנו בראש סדר העדיפות את הנושאים הלאומיים שכלל ישראל זקוקים להם, אנו מעמידים עכשיו בראש סדר היום את קריית שמונה והפריפריה.
ממבט ראשון עולה, שמי שהולך לשלם את המחיר אחרי הבחירות הם תושבי הפריפריה שבעצם הם הסקטור היחידי שאין לו 'אבא ביולוגי' בכנסת.
לכולם יהיו נציגים: מעמד הביניים, חרדים, שועי הארץ, ערבים, מדינת תל אביב ותושבי יהודה ושומרון.
נכון, יהיו רבים שדאגו וידאגו לנו כמו תמיד, אבל הפעם על פי מפת חברי הכנסת, צריך לאמץ את המשפט 'אם אין אני לי מי לי' ולעשות הכל כדי שכמה שיותר חברי כנסת יהיו מחויבים לעניינה של הפריפריה וקרית שמונה. וכל אחד מאיתנו חייל בצבא
הזה.
