היום ה-11 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – לא שלי ולא שלך

ממש לפני סגירת הגיליון הטיל עמיר פרץ את מגה-פצצת הבחירות בהודעתו הדרמטית למעבר לרשימתה של ציפי ליבני.

יש להעריך ולכבד את הצעד הבלתי שגרתי, שבניגוד להתברברות של חברי כנסת שאיבדו את ספינתם, מצפונם והמצפן הפוליטי, עמיר הולך אל ציפי עם שלושתם.

פרץ נבחר לפני פחות משבוע למקום השלישי במפלגת העבודה, וברור שמקומו בכנסת העתידית מובטח ומשוריין. פרישתו באה כתוצאה מיחסה המתנשא והרודני של יו"ר המפלגה שלי יחימוביץ' והתנהלותה הפסבדו-דיקטטורית מאז שנבחרה לראשות המפלגה. על רקע התהום האידיאולוגית בין השניים החליט עמיר פרץ לעזוב, תוך שהוא מותיר את המנדט אצל יחימוביץ'.

על אף העובדה שאיני מסכים עם רוב עמודותיו המדיניות, לפרץ יש משנה סדורה וברורה לסדר היום המדיני שהוא מאמין בו. הוא לא ראה סיכוי לגשר על הפערים והסיק את המסקנה כבר בתחילת הדרך, לטובת כולם ועוד לפני שיש ל'זוג' ילדים.

שלי יוצאת מהסיפור הזה מאוד לא טוב. כפויית טובה פעמיים: פעם כשעמיר פרץ בהיותו יו"ר המפלגה פרס לה שטיח אדום בכניסה להיכלי המפלגה, השנייה, כאשר לא מצאה לנכון לתת לו את מה ששלו ולפרגן לו במהלך מבצע 'עמוד ענן' ולאחריו על חלקו המכריע בקבלת ההחלטה על 'כיפת ברזל'. וכל מילה מיותרת. 

 

תוקפים את נתניהו מתכוונים לישראל

 

מדינת ישראל, לא בנימין נתניהו, עומדת בעיצומה של אחת המתקפות החמורות שידעה מעודה בזירה הדיפלומטית.

יש יותר מידי טביעות אצבע של נשיא ארצות הברית ברק חוסין אובמה במהלך המתוזמן מקיף העולם הזה.

ברשותכם, הרשו לי לא להתייחס למצג השווא שמראים לנו בימאי ההצגה לפני המסך. כדי להבין את עומק ההונאה חייבים להרים את מסך העשן, שלצערנו שותפים בהפצתו גם יהודים טובים ופחות טובים כאן ביניננו.

נשיא ארצות הברית יצא פגוע וטעון מהמהלך (המיותר) שנקט ראש הממשלה בנימין נתניהו כשתמך במיט רומני מועמד הרפובליקנים בבחירות לנשיאות ארצות הברית.

המהלך היה מיותר, ובעיקר שגוי, בגלל שחיבר שני אלמנטים שיחד מהווים חומר נפיץ. מחד, האמונה (המבוססת) שרומני יהיה טוב יותר ליהודים ולכן צריך לתמוך בו והשני, אלמנט ההימור שבנקיטת העמדה.

שגיאה זו של ראש הממשלה הפכה למצע פורה ו'כשר' בעיני רבים, גם כאן, בצורך של העולם ל'העניש' את נתניהו 'הסורר' ו'לחנך' אותו.

שעת הכושר נפלה לידיהם עם ההכרזה על בניית שלושת אלפי יחידות דיור בשטח המחבר בין ירושלים למעלה אדומים.

…אלא, שכאן ההיסטוריה חוזרת על עצמה. המהלך של מדינות אירופה, הגינויים והאיומים כלפי ישראל החזירו אותי לימיה האפלים של אירופה. אותה אירופה שעל אדמתה הוכחדו שליש מאיחנו היהודים, ילדים, נשים, זקנים וטף.

זאת אותה אירופה שלא שמעה, לא ראתה ולא זעקה כאשר 'בתי החרושת למוות' השמידו את אחינו יום יום שעה שעה במשך שנות מלחמת העולם השנייה.

מעולם לא התרשמתי מהמוסיקה 'התרבותית' שלהם, חליפות שלושת החלקים וצבע עיניהם של 'האירופאים' המלוקקים. תמיד, אבל תמיד, במבחן המעשה הם אכזבו ובגדו בבסיס קיומנו על פיסת קרקע זו בארץ ישראל.

מתי צריכים ידידים אם לא בזמן מצוקה או משבר?! הממרה 'ידיד לעת צרה', נשארה בגדר סיסמה של בנק, לא של עמים.

המהלך המתוחכם של אובמה שקוף ומשקף את פרצופם האמיתי של עוכרי שישראל באשר הם. מדינה אחר מדינה באירופה יצאו ב'גינוי' לממשלת ישראל על ההחלטה לבנות בירושלים רבתי, חוץ מצ'כיה. זו המדינה היחידה שעמדה על האמת והצביעה נגד הקמתה של המדינה הפיקטיבית-ורטואלית של מחמוד עבאס.

אתם זוכרים שגם במלחמת השחרור צ'כיה הייתה בין המדינות הבודדות שסיפקה נשק למיעוט היהודי שנלחם על חייו בישראל? זה יותר מסמלי כאשר מתבוננים על רצף האירועים ההיסטורים שעברנו בשישים וחמש שנות קיומה של מדינת ישראל הריבונית.

מי לא תקע סכין בגבנו בשעות הקשות? צרפת? בשנת שישים ושבע, זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים, הטיל הנשיא הצרפתי דאז, שארל דגול את אמברגו הנשק על ישראל ובהם אי הספקת מטוסי המיראז' אשר עבורם שילמה ישראל והיו נחוצים כאוויר לנשימה לשמירה על ביטחונה של ישראל הצעירה והמאוימת.

ארצות הברית הייתה יותר מתוחכמת (כמו תמיד) והיא פעלה בדרכים כלכליות-פוליטיות כלפי ישראל. כל אימת שישראל הריבונית העמידה את האינטרס הלאומי שלה מעל האינטרס הנקודתי של ארצות הברית במזרח התיכון, היא ספגה איומים, ולעיתים גם ניסיון למעשים.

הפעם, נראה שחברו יותר מידי ארס ושנאה, גם של יהודים 'שלנו' ומיני מלשינונים שדואגים לטפטף את 'עצותיהם' לממשל האמריקאי כיצד צריך ויעיל 'לטפל' בראש הממשלה בנימין נתניהו. 'תכו בו בכל דרך', הם אומרים בלי להניד עפעף.

המתקפה הזאת הייתה חייבת להיענות בדיוק בהחלטה מסוג זה של ממשלת ישראל, לבנות בירושלים כמו שבונים בלונדון ובוושינגטון. כי עיר בירה היא עיר בירה, ולא בירה גולדסטאר.

 

 

לא נתגעגע

 

מערכת הבחירות הנוכחית אינה מפסיקה להנפיק את המיטב שבסרטי הבורקס. לראות את הפוליטיקאים הקטנים שלנו מתנהגים לפי מימדיהם האמיתיים, זה סוג של ימות המשיח. איפה הם היום ברגעיהם השפלים ואיפה הימים שהתהלכו בינינו זחוחי דעת?!

למרות שזה לא פייר להתעלל בגוויתה של קדימה, אי אפשר להתעלם מהמעשה של חברי הכנסת העריקים שהקימו את אותה מפלגה שתזכר לדראון, הן באשר לקופות השרצים שנשאו חלק לא מבוטל מחבריה על גבם והן בהרס הערכי שגרמו למערכת הפוליטית.

השבוע אפילו עמדתי דום כאשר שמעתי את הודעתה הדרמטית של דליה איציק שהחליטה לקחת פסק זמן מהפוליטיקה, עמדתי וצחקתי. נו, אתם מבינים עד היכן הדרדר שיקול הדעת וכושר ההבחנה של האנשים הללו?!

הרכבת הרשימות הפכו לסוג של 'מופעי רחוב', חלקם פרועים ושלוחי רסן וחלקם משעשעים. לשמוע חבר כנסת שמודיע על 'פסק זמן' מהפוליטיקה אחרי שהתחוור לו שאין לו סירת הצלה מהאוניה הטובעת, זה כמו להאמין לקרח האומר שהוא מוותר על מסרק כי הבלורית שלו עומדת. עד כדי כך מגוחכים.

הדברים יתפרסמו אחרי שהמפלגות יסיימו את תהליך הגשת הרשימות, כך שעוד יכולות להיות הפתעות מסוימות.

  

 

לא חברתית ולא בטיח – שתתחיל בחזקים

 

המאמץ שעושה שלי יחימוביץ' להיראות 'חברתית' גורם לי לחשוד בה שכחברתה ציפי לבני, גם היא תתקלקל מהר יותר בפוליטיקה מאשר ותיקי הפוליטיקאים.

הגלישה של יחימוביץ' לפופוליזים צריך לעורר דאגה בעיקר אצל אלה שיש להם בעיה אמיתית עם יוקר המחיה, מחירי הדירות, שכר המינימום ויתר העוולות החברתיות בהן מתבוססת מדינת ישראל. יחימוביץ' עושה לעצמה חיים קלים כאשר היא מעבירה את כל הבעיות החברתיות-כלכליות ואת הפתורונות למעבדה דימיונית שהיא הקימה לעצמה. ההחלטה האסטרטגית שלה זה לעשות הכל בגדול. שלי יחימוביץ' חשה כנראה שהעם ביאושו יקנה כל סיפור הזוי ויצאה ב'תוכנית כלכלית' הכוללת הוצאה של 138 מילארדי שקלים.

אילו לא היה מדובר במערכת בחירות, הייתי ממליץ לעשות לה שתי בדיקות. פוליגרף לאמת ובדיקה פסיכיאטרית לבריאותה הנפשית, כי אדם נורמאלי לא מדבר כך.

 

 

שבת האהובה

 

למזלנו, השבת עוצרת את טרוף המערכות בכל שבוע, והשבוע במיוחד.

תסכימו איתי, שהשבוע הייתה תחושת מועקה ודחייה לא רק מהאנשים, אלא גם מהאווירה שיצרה המערכת הפוליטית כאן אצלנו בבית בישראל, ומכמויות דברי השטנה שממשיכים להגיע מכיוונים שונים, בהם מ'איש השלום' ברשות הפלסטינית ודוברה הישן-חדש גבריאל רגב (ג'יברל רג'וב).

אני שוב מודה ליושב במרומים על השבת הנפלאה שהעניק לנו  ותחבוק אותנו באהבה, תחצוץ בין קודש לחול, בין ארץ ישראל לחו"ל ותאפשר מילוי מצברים לקראת השבוע הבא…

שבת שלום

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad