היום ה-14 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה (פסח) – 03.04.2015

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיפור פרעה במהדורה קשה

גם אם מתאמצים, קשה להתעלם מהדמיון בין פרעה המצרי לברק חוסין אובמה & נניח שלפרעה המצרי הייתה סיבה, מה לעזאזל הסיבה של ברק חוסין והאייתולה חמנאי?!

חג הפסח הוא זמן לא פחות חשוב מראש השנה לעשות חשבון נפש. התרגלנו לרכז את כל העוונות, השאלות והתהיות לימים הנוראים. הימים האלה שלפני פסח תשע"ה לא נופלים בחשיבותם מהימים הנוראים.

צריך להיות אטום, עיוור וחירש כדי לא לחוש את רעידת האדמה שמתחוללת ממש עכשיו בעולם. סביבנו, הכל בוער. בני אותה דת טובחים ללא רחם בבני דתם, הסונים את השיעים וההיפך, מדינות מתפוגגות כלא היו עיראק, לוב וסוריה והאיש החזק בעולם, נשיא ארצות הברית, ברק חוסין אובמה, מנצח על מקהלת הטירוף הזאת. לא להאמין.

איראן מממשת את חזון הנביאים (קטונתי מלעסוק בנושא, אבל כתוב…) מתגרה באומות העולם בעזות מצח, כובשת יעדים אסטרטגיים במדינת המזרח התיכון ואפריקה, ורצה לפצצה הגרעינית.

מנגד, יש עדיין כאלה בבכירי אנשי הביטחון לשעבר, המדקלמים טקסטים לא רלבנטיים ונוהגים כמו הגנרלים של המלחמות שהיו. וזה עצוב. עצוב לראות ולשמוע אנשי ביטחון שפעם הילה של גבורה ועוז אפפו אותם ואת מעשיהם, נוהגים כפי שהם נוהגים ומצטרפים למגדפים ולמוקיעים את העמדה הישראלית, ופוגעים אגב כך בתרומתם הלא מבוטלת למען ביטחון עם ישראל.

הפחדנות וההססנות השתלטה על עברם וניסיונם וכל מה שנותר להם היום אלה זיכרונות עמומים של קרבות וניצחונות ממלחמות העבר.

מדוע ההקדמה הזאת?! מאז ומעולם קציני וחיילי צה"ל היו הסמן האופנסיבי, הדוהר קדימה של ביטחון ישראל. לצד הדחיפה קדימה לפיתרונות צבאיים של סכסוכים מול אויבנו, האיזון היה במדינאים שמשכו למתינות, לספירה עד עשר.

האיזונים והבלמים האלה הביאו לאורך השנים להתנהלות מיטבית של ענייני הביטחון של ישראל, שלגביו לא היה ימין או שמאל פוליטי.

ומה קורה היום?! האיזונים הופרו, ונדמה שכולם הפכו למתונים, כולם סופרים עד עשר במקהלה. כל מנהל יודע שהדרך לקבלת החלטות נכונות הוא עימות של הבעד והנגד. סימולציות, הן כלי עבודה מהמדרגה הראשונה בדרך להחלטות טובות.

מצער היה לראות שהכלי הזה 'עזב' אותנו דווקא כשצריך אותו היום מול ההתפתחויות בעולם ובעיקר מול איראן המתגרענת.

בזמן שהדברים נכתבים, הקרקס בלוזאן נמצא בעיצומו והידיעה האחרונה היא ש'סוריה ואיראן הגיעו להסכמות', זאת בניגוד לשאר המעצמות שעדיין 'מתעקשות' על אי אילו פרטים לא חשובים בדרך לתת לאיראן תעודת הכשר לייצר נשק גרעיני.

בעתיד, יכתבו טילי טילים של מילים על תיאטרון האבסורד שמוצג היום בלוזאן בו האיראנים עושים צחוק לא רק מארצות הברית, אלא מכל תרבות המערב. כן, תרבות, כי לא יכולה להיות סיבה יותר רצינית לכך שיתוש מאיים על פיל ועוד מנצח אותו בנוק אווט. אנשי רוח, מדענים, מדינאים ישאלו שאלה אחת 'איך זה קרה ?'.

וכאן המקום לומר שאם עדיין ה'שיחות' נמשכות ויש איזושהי רתיעה מלחתום בלנקו על כתב הכניעה לאיראנים, זה בזכות אותו נאום בקונגרס של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. כן חברים. בנאום הזה חשׂף נתניהו את ערוותם של המעצמות ובראשן של הנשיא האמריקאי וכפה עליהם לעשות הצגה מושלמת, לפחות כלפי העולם.

יהיה מה שיהיה, דבר אחד ברור. החשבון יוגש ליהודים באשר הם. מדינת ישראל תמשיך להיות הסדין האדום של האנטישמים בעולם ומה שאמר מפקד המיליציות של פלוגות המוות באיראן רק השבוע (כל הסכם לא יכלול את השמדת ישראל) מחזק את העובדה שהשנאה לישראל והרצון להשמידה הוא עניין בלתי נשלט, הוא פתולוגי לחלוטין.

 

 

הזמן להתאחד

את השאה הפרסי הפסדנו מזמן, החמאס והפלסטינאים לא רוצים אותנו מעל האדמה עכשיו אנחנו מאבדים גם את ארצות הברית (כן, כן). נותרנו אנחנו לעצמנו

 

כאדם ריאלי, למדתי שיש מרחק בין הרצוי והמצוי בכל נושא בחיים.

אני יודע גם שיש זמנים שיש בכוחו של האדם לצמצם את המרחק בין השניים עד למינימום, ממש אפס מרחק ולהביא לידי ביטוי הרצוי.

זה מה שקורה היום. מדינת ישראל עברה מערכת בחירות קשה ומדממת שהדיה עדיין מתגלגלים ויתגלגלו במסדרונות בתי המשפט.

אולם, יש דבר אחד שבית משפט לא יפתור, הרצון שלנו ככלל להתאחד, להיות יחד בימים הקשים שכנראה צפויים לנו.

רוחות קרירות מנשבות מהמערב ורוחות חמות מהמזרח והן מורגשות היום בכל אתר ואתר. לא צריך מעיל נגד הקור ולא להשיל בגדים מפני החום. אחדות, היא הבגד והנשק הטובים ביותר שאפשר להשתמש בהם בהצלחה.

דבר ראשון להוריד מעט טונים ולבחור מילים נרדפות רכות יותר לכל מה שאנחנו רוצים להביע. והשם ירחם עלינו.

 

 

לרחם על ילדי המסתננים

ולשלוח את המשפחות למולדתם

כדי שהטרגדיות האלה לא יישנו, מדינת ישראל חייבת לשלוח את המסתננים למולדתם ולא להחזיקם כאן בתת תנאים

עניינם של המסתננים והשוהים הבלתי חוקים בישראל עולה לכותרות כשקורה אסון בדרך כלל, כמו שקרה השבוע בו נפטר ילד בגן.

ראשית, הזכות לכאוב (באמת) על טרגדיות אנושיות, אינה שמורה רק לאנשי העמותות והמתנדבים למען המסתננים. אפשר להאמין, שגם אנחנו, אלה המחזיקים בדעה שאין למסתננים מה לעשות במדינת ישראל יש רגשות וכואב לנו (באמת) על אובדן חיים, לא משנה מה הסיבה. על אחת כמה וכמה, חיים של ילדים חסרי ישע שלא חטאו ולא עשו רע לאף אחד.

אבל, וכאן בא האבל הגדול המבדיל בין שתי הגישות. של אלה העושים כל מאמץ ותעלול כדי להשאיר, לקלוט ולהטמיע את המסתננים/עבריינים ברקמת החיים היהודית ישראלית. זה באשר לגישה הראשונה.

הגישה השנייה, זו שרבים רבים אוחזים בה דוגלת בשמירה לא סלקטיבית של חוקי המדינה, כלל של מסתננים. מדינת ישראל היא מדינה מעט מורכבת ומעט קטנה מרוב מדינות העולם המערבי ואין ביכולה ואסור לה לאבד את צביונה החברתי-דתי בגלל שמישהו רוצה-מעוניין להפוך את מדינת ישראל למדינה קוסמופוליטית, עוד מדינה…

ועוד דבר המבדיל בין שתי הגישות. אנחנו מבינים ומאמינים שכל העסק הנקרא מדינת ישראל, הוא פיקדון בידנו ועלינו לדאוג להעביר את הפיקדון הזה לדורות הבאים.

נדמה לי שבצד השני, האנוכיות והאגואיסטיות דומיננטיים מאוד והמחר, הילדים והנכדים, לא מעניינים אותם.

ולכן, עם כל הצער והכאב, מדינת ישראל חייבת לעשות כל מאמץ כדי להוציא את המסתננים למדינות אחרות. 

 

 

 

ואיך אפשר בלי הרוע של התקשורת?!

פשיטת הרגל של התקשורת נמשכת. במקום לעשות חשבון נפש, חלקים בה ממשיכים ללבות שנאה ופירוד. חבל כי יש שם פוטנציאל טוב

 

לפני שנתחיל, חידון קצרצר.

1.  מה הסיפור עם הילד ההומלס שנמצא בקרטון בעיר אלעד?

2.  מי תקף את יהונתן גפן?

תיכף התשובות.

שתי שאלות, שתי דוגמאות לרוע שהשתלט על חלקים בתקשורת הישראלית וחוץ מללבות את השנאה בין ימין לשמאל ובין חילונים לחרדים אין שום דבר טוב.

הילד מאלעד. לא היה ולא נברא. מדובר שילד שהיה בדרכו אל הבית יחד עם אחיו הבוגר ועזב את אחיו במרכז המסחרי. הילד היה נקי ומוסדר ופאותיו היו למשעי.

בפרק הזמן שחלף מהרגע שהאח הבוגר הגיע לבית ללא אחיו הצעיר ועד שהוריו הגיעו אליו חלפו כשעה – שעה וחצי. התקשורת הפיצה סיפור שקרי, מכפיש ומלא ארס רק כדי להכפיש עיר שלמה, עדה שלמה, חרדים.

התיאורים בתקשורת, כולל של מפקד המשטרה היו מזעזעים ואפשר היה לחשוב שנמצא ילד בערך כמו שרואים בסרטים ההודים.

אגב, הכתם היחידי שהיה על חולצתו של הילד היה מהפיצה שהשוטרים נתנו לו.

ובאשר לסדרת הטלוויזיה "ימני תקף את המשורר, הסופר והאמן יהונתן גפן", גם כאן יש חדשות מעט שונות ממה שמפמפמים לנו כבר ימים.

מדובר באדם מעורער בנפשו בעל דעות מרכז-שמאל שנשלח להסתכלות ועדיין לא יודעים מה היה המניע שלו.

גם לא יודעים את המניע של גפן להוסיף שמן למדורת השנאה כלפי כל מי שלא חושב כמוהו, ואולי כן.

 

 

 


 

אולי יעניין אותך

Bottom ad