כשאילנה דיין שוכחת שהיא דוברמן היא פינצ'ר כנוע ומתרפס
לקרוא למה שהיה בין דיין ואובמה 'ראיון עיתונאי', זה כמו לדבר על דעא"ש במונחים של יד שרה & הנשיא האמריקאי שכר את שירותיה של דיין להעברת מסרים ותובנות של השמאל הישראלי, ולא יותר
השבוע נשבר שיא נוסף של צביעות, טמטום ויוהרה כאשר אילנה דיין השיגה ראיון בלעדי עם נשיא ארצות הברית ברק חוסין אובמה. הישג עיתונאי מפוקפק, אם מגלגלים את הריאיון מהסוף להתחלה…
אבל לפני זה. אילנה דיין איבדה אצלי ואצל רבים את אמינותה לתמיד אחרי הכתבה בתוכנית עובדה משנת 2004, במקרה עם סרן ר' בו בישלה קלטת ותפרה לו תיק. תאוות הרייטינג הבלתי מרוסנת שלה, תאווה חולנית, כנראה הייתה הטריגר.
בית המשפט המחוז הרשיע אותה בפסק דין מנומק והשית עליה קנס בסך שלוש מאות אלף שקלים והוצאות משפט של כמאה אלף שקלים. הכתבה בעובדה שודרה ממש במקרה כאשר הוגש כתב האישום נגד הקצין באותו ערב.
זו תזכורת קטנה על מי אנחנו מדברים.
ולראיון. ברק אובמה דיקלם במהלך הריאיון את משנתו של 'שלום עכשיו' והשמאל הישראלי שהולך ומקצין את עמדותיו, ככל שהמִשְנה שלו נעשית פחות ופחות רלבנטית. צפיתי בריאיון והתביישתי. התביישתי להיות עֵד לפארסה עיתונאית לכאורה, כאשר כל בר דעת המכיר מעט את ההיסטוריה של הנשיא האמריקאי יודע שהאיש הזה גרם וגורם לבלגן חסר תקדים בסדר העולמי. האיש הלבין טרוריסטים לעמותות צדקה, הפך בהבל פיו מדינות רצחניות לבעלות ברית לגיטימיות ופתח את שערי הגיהינום לרווחה בפני המשטר האיראני לייצר פצצת אטום עם חותם 'כשר למהדרין' מבית מדרשו של רֵבֵּה ברק אובמה חוסין.
יושבת דיין, מרימה כדורים להנחתה ומאפשרת לנשיא אובמה להטיף את משנתו כנגד ישראל והעומד בראשה בנימין נתניהו. שום שאלה מאתגרת, שום אִזכור לפשלות שלו ביחס לסוריה והבטחתו לעצור את הרודן הסורי אם ישתמש בנשק כימי. העובדה שאיראן רצה אל עבר פצצת האטום וחיוך מרוח על פני מנהיגיה וברקע דעא"ש טובחת ומשמידה ילדים, נשים וטף, ממש לא עושה על הנשיא שום רושם.
הנשיא מנצל את צבע עורו השחור ובהתחנפות הדדית עם אילנה דיין התולה בו עיני עגל לרווחה במהלך הראיון, הוא מטפטף ארס מלווה בחיוך לבן שיניים כמי שאומר 'אני אחד משלכם', יעני סחבק.
סליחה אדוני הנשיא השחור הראשון. כבני העם היהודי, מעולם צבע עורו של אדם לא היווה סיבה לשנוא אותו, ההיפך, מנהיגים יהודיים לאורך ההיסטוריה עמדו לצד השחורים הנרדפים והמדוכאים ודי להזכיר את מרתין לותר קינג בארצות הברית ואת נלסון מנדלה בדרום אפריקה.
האמת? אין לי טענה כלשהי כלפי הנשיא האמריקאי. הטענות כולן מופנות אל אלה שהם בשר מבשרנו, דוגמת אילנה דיין וחבריה ב'שוברים שתיקה' החושבים שהם צדיקים יותר מנביאי ישראל ומנהיגיו שנזהרו לא לעבור את הגבול הדק המפריד בין צדק לצדקנות. זה דומה, אבל שונה במהות. הראשון שייך לנו והצדקנות היא נחלת העולם שממש בימים אלה עומד מן הצד וצופה בשלוות נפש כיצד טובחים הלבנים מאירופה ואמריקה, באֵחיו ואחיותיו של ברק חוסין אובמה השחור באפריקה ובמקומות אחרים על הגלובוס.
חבל, אם דיין הייתה נאמנה לעצמה הייתה יכולה לקנות את עולמה בראיון ופשוט לחשוב שמולה יושב בנימין נתניהו. היא הייתה שואלת קשות ונכונות, קוטעת כל עשרים שניות את תשובתו ומחזירה אותו לנושא.
אבל אילנה דיין בחרה לחזק את דעתי עליה.
עושים עבודה 'טובה' ב"שוברים שתיקה"
כנראה שנקים כאן פינה שבועית לנזקים המצטברים של 'שוברים שתיקה'. החבורה ההזויה והמסוכנת הזאת שאיני יודע מאין ינקה את ערכי ה'מוסר' שלה, ממשיכה במסע לגירוי בלוטות הארס של האנטישמים בעולם.
הם כמובן לא יודו בכך, אך לחובתם נזקפים ההישגים המפוקפקים של החרמות מצד ארגון הסטודנטים בבריטניה והודעתו של יו"ר אורנג' העולמי על אימוץ החרם על ישראל ואומר היו"ר "נצא מישראל כמה שיותר מהר".
נו, יש מה לומר, אם האסמכתאות שלו הם קובץ ערוך של עדויות של חיילים אשר קופצים מבמה לבמה ומפיצים את משנתם ואמונתם הפוליטית במסווה מזויף של 'רדיפת צדק ואילוף העבריינים מקרב חיילי צה"ל', ומעידים נגד חבריהם אשר חרפו נפשם במבצע 'צוק איתן' ובפעולות לוחמה אחרות במהלך השנים. לא שמעתי מישהו מאלה המתנגד ל'שוברים שתיקה' המתנגד לחקור ולמצות את הדין ואת הלקח כלפי מי פעלו שלא לפי ערכי צה"ל והחוק הישראלי.
ולכן, הדלק ששופכים 'שוברים שתיקה' למדורת השנאה האנטישמית ראוי שתיעצר ותפסק בדרך חוקית.
הם ממש לא שוברים שתיקה, הם אגף האפסנאות של האנטישמיים החדשים ומספקים תחמושת ארסית נגד מדינתם.
שיהיה בהצלחה, נדב פרי
מילה על המעבר של הכתב הפוליטי של ערוץ 10 ליצחק תשובה.
לא הופתעתי מההתנפלות הקניבאלית של עמיתים, עיתונאים ופוליטיקאים על נדב פרי בעקבות ההחלטה שלו לעבוד עם תשובה.
מה קרה? מי מת? הבן אדם צעיר, מחפש את עצמו ועל פי עקרונות הצדק, חופש העיסוק וזכות הבחירה, מותר לו להחליט לעצמו היכן לעבוד, עם מי לעבוד ובשביל מה לקום בבוקר. זאת זכותו הבסיסית, שנשכחת משום מה מעיניהם של הצבועים המקצועיים שתמיד יש להם מה לומר על האחר. למה הוא ככה ולמה היא ככה.
אם עד עכשיו שפטתם אותו ככתב ערוץ 10, מהבוקר תשפטו אותו, לטוב או לרע על פי תפקידו החדש, העובד החדש של יצחק תשובה.
לא התבלבלנו, אני מקווה. מדובר ביצחק תשובה ולא ביצחק אברג'ל…
בהצלחה בחור צעיר.
הבנות צודקות, צריך שוויון עם הבנים בלבוש
במקום שגם הבנות יתהלכו במכנסים קצרצרים, שהבנים יתהלכו בלבוש הולם
סערת המכנסים הקצרים של תלמידות בתיכון אילת בפייסבוק עשתה דבר אחד טוב לפחות. היא פתחה את נושא הלבוש של תלמידים בבתי הספר להתייחסות ולדיון של מי שהם לא בהכרח תלמידים.
בפתח הדברים אומר שאני מצדד באופן מוחלט בדרישתן של הבנות לשוויון. אולם, שלא כדרישתן, אני חושב שהבנים צריכים לשפר את לבושם ולהתאימם לקוד אחר, מכבד יותר ומתאים יותר למסגרת בה הם נמצאים.
בניגוד לטענה שהושמעה כי מדובר בטמפרטורה, אני טוען שמדובר בקולטורה (תרבות). נכון שמדינת ישראל מדינה חמה בדרך כלל בקיץ, אולם לא זכור לי שראיתי אי פעם מישהו או מישהי שהגיעו לקונצרט של הפילהרמונית לבושים במכנסיים קצרים. לא ראיתי ראש ממשלה, שרים וח"כים המתהלכים במכנסיים קצרים בכנסת ובלשכותיהם, וכדי שלא אואשם בהטיה ואפליה אומר שלא ראיתי מנהלות, פקידות בכירות במוסדות ציבוריים ופרטיים המתהלכות במכנסיים קצרים כחלק אינטגראלי של המדים הייצוגיים שלהם.
בית הספר הוא לא חוף הים ולא פארק שעשועים. בית הספר הוא גם לא מגרש משחקים או מגרש גולף. הוא מקום בו מתכנסים, מרצון או שלא מרצון כדי ללמוד, להימצא בתהליך בו הראש, העיניים והאוזניים צריכים להיות בפעילות ממוקדת מטרה, לימודים.
הלבוש נקרא בשני אופנים הראשון, 'בגד', מלשון בגידה. כי באמצעות הבגד אתה יכול לשדר שאתה אדם עשיר, כאשר אתה לא. או אדם חשוב, ואתה לא.
מנגד, המילה 'מדים' (מלשון מידות) יש בה כדי לתת ביטוי למשהו רחב יותר מחייב יותר. מדים צבאים מביעים מסר של אחידות מטרה שלשמה הצבא קיים. מדים של שוטרים, כיבוי אש, מד"א, נותני שירות בחברות מסוימות ועוד, כולם מביעים את המסר לשמו קיים הארגון בו הם עובדים באמצעות המדים הלבוש.
תלמידים, גם הם סוג של מקבלי שירות. איני נכנס לטיעונים של צניעות וכדומה, כי במקרה הזה זה לא רלבנטי. מה שרלבנטי שהקודים בלבוש צריכים להיות פשוטים ונוחים ליישום על ידי התלמידים.
נראה לי שלחייב את הבנים ללכת בלבוש הולם את הסביבה בה הם נמצאים, כאשר הם אלה שלא נוהגים בהתאם, נכון יותר מאשר לאפשר גם לבנות להסתובב עם פיסות בד שהויכוח על 'מה זה קצר ומה זה קצרצר', יעסיק את המורים והתלמידים במהלך רוב שעות היום, זה כאשר צוות בית הספר לא סיים עדיין את 'המלחמה' המתמשכת בהטמעת תלבושת אחידה.
