היום ה-16 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 13.03.2015

גרבוזים וסובולים נמאסתם!

תודה ליאיר גרבוז שהזכיר שיש בינינו גזענים  שהגזענות קופצת להם ברגע של אמת. תודה יאיר.

מה יהיה?! כל פעם יעמוד אידיוט תורן בכיכר העיר וילחץ על בלוטות הארס של הסובלים משנאה עצמית?!

הפעם לא מדובר בימין או שמאל וגם לו בניסיון של מפלגות לגזור קופון בקלפי על חשבון טרגדיית החולים בשנאה עצמית, יהירות, התנשאות, ובעיקר בורות מזעזעת.

מדובר בפרץ של גזענות המזינה מערכות שלמות בחברה הישראלית בתחומי חיים רבים.

אלא מה?! אותם גזענים דוגמת יאיר גרבוז וחברו סובול שהוסיף שמן למדורת השנאה וכינה ציבור שלם וגדול בתואר 'טיפשים', הם-הם שורש הרע והרוע.

גרבוז וסובול הם-הם תוצר עבש של תרבות זרה ועבודת אלילים שאינה קשורה לא לאשכנזים ולא לשמאלנים. היא קשורה לאנוכיות, לגאווה חולנית ושלילת האחר.

אני מנשק מזוזות בלתי נלאה, משתטח על קברות אבותיי ובטוח שבזכות אותם אבות יכול היה יאיר גרבוז לעמוד במדינה יהודית ועצמאית ולהיות כפוי טובה כלפיהם וזכותם. כן, אני מאמין באמונה שלמה, שבניגוד לרוח דבריו של יאיר גרבוז, זכות קיומנו תלויה באבות ולא בהבל פיהם של הצמד גרבוז-סובול.

הדברים הנכתבים כאן אינם על רצף פוליטי כלשהו. החרדה שיש בינינו אנשי רוח וצלצולים ורוחם מתבטאת ברוח רעה הנושבת על פניהם של החיים ועל קבריהם של מיטב הבנים שהקריבו את חייהם למען מדינה שגם חלאות כמו גרבוז וסובול יוכלו להביע את דעתם החולנית, ועוד להיקרא 'אנשי רוח'.

זוהי כנראה מחירה של השותפות בין אנשי רוח דוגמת גרבוז וחבריו ו'קומץ' מנשקי המזוזות והמשתטח על קברי צדיקים במדינה דמוקרטית.

ואתם יודעים מה?! המחיר שווה.  

 

 

מה קורה לפייטרים כשהם מזדקנים?!

לא סביר שכל-כך הרבה ביטחוניסטים בעבר יתנהגו כמו המקהלה של הצבא האדום וידקלמו מנטרה אחת 'ביבי מסוכן לישראל' & אולי אפשר להניח שמדובר במשהו אחר, נקמה, למשל..

האלוף במיל' מאיר דגן אשר הופיע בעצרת במוצ"ש שעבר הוא הסיפור הטראגי של מי שהיה פעם מאבני המסד של הסיפור הציוני והפך את עורו. אני לא פסיכולוג ולא בעל מקצוע פרא-רפואי אחר ולא מדובר כאן בדיאגנוזה מחייבת.

דבריו של מאיר דגן אשר היה ראש המוסד אך לפני מספר שנים צריכים לעורר מחשבה ודאגה לתופעה ההולכת ומתפשטת בה אנשי ביטחון מרכזיים פושטים את מדיהם ונכנסים לעולם המציאות האזרחית.

ראשית, כניסתם לכל מעגל עשייה מבורך, אלא שכאשר מדובר בפוליטיקה, פתאום נשמעים זמירות מוזרות.

מדוע?! כי אם הדברים שהם אומרים נכונים, מיד צריכה להישאל השאלה 'איפה הייתם עד עכשיו?!'. השאלה הזאת נכונה לכל בעל תפקיד שסיים את תפקידו ויש בפיו ביקורת חריגה בחריפותה על מה שהוא מבקר. הדברים חמורים שבעתיים כאשר מדובר באנשי צבא וביטחון.

מתוכן דבריו של דגן עולה מסקנה אחת ויחידה. האיש נוקם את אכזבתו האישית במי שהיה עד לא מזמן הממונה עליו. מדוע?! כי לא האריכו את כהונתו.

השבוע גם קיימו נציגי הביטחוניסטים (לשעבר) מסיבת עיתונאים ובה השתלחו ראש המוסד לשעבר שבתאי שביט ותא"ל במיל' גיורא ענבר, מי שהיה מפקד יק"ל בעברו בראש הממשלה בנימין נתניהו. איזו רמה נמוכה של טיעונים… פשוט מביך…
ונחזור לטענה שמאיר דגן נוקם על שלא נענתה בקשתו להמשיך לעוד קדנציה כראש המוסד. לפני שמישהו קופץ כנגד ההנחה הזאת, תעצרו רגע ותבדקו את הדברים על עצמכם. כמה פעמים הגבתם-אתם באופן אנושי בסיסי על אכזבה, פגיעה באגו שלכם?! התגובות האנושיות נעות בין נקמה כזו או אחרת לכעס כבוש. נכון, אפשר לבטל את הדברים האלה בהינף יד, אבל צריך לזכור שהאלוף מאיר דגן לא היה פראייר בעת שירותו, והמעט שהתפרסם הראה על ראש מוסד יצירתי.

לדעתי, ההופעות של האלוף במיל' דגן וחבריו הביטחוניסטים (לשעבר) ואנשי ה'רוח' גרבוז וסובול השיגו את המטרה ההפוכה שלשמה הם טורחים. אלף, הם חיזקו את אנשי המחנה שלהם, שממילא יצביעו נגד נתניהו אולם, גרמו ללא מעטים לחשוב שוב אם אי בחירה בנתניהו תהיה מעשה נכון. 

 

יש ברירה אחרת?!

בעוד ארבעה ימים הקרקס הגדול והיקר ביותר שהיה כאן יסתיים, מערכת הבחירות הכי מוזרה בתולדות מדינת ישראל.

מדוע קרקס?! כי לא מצאתי במילון מילה אחרת שתיטיב לתאר את מה שעברנו בחודשים האחרונים.

עד לפני שלושה חודשים היה ראש ממשלה אשר באמתחתו היו שלוש שנים תמימות של כהונה. תַּראו לי עוד מנהיג שהיה מוכן לוותר על שלוש שנות שלטון בגלל אחריות עודפת להתנהלותה של ממשלה בישראל.

העובדה שמפלגה מסוימת מקבלת תשעה עשר מנדטים, עדיין לא הופכת אותה לחכמה, צודקת ויודעת את העבודה הציבורית. השרלטנות שהחדירה המפלגה הזאת והעומד בראשה למערכת הפוליטית עוד יילמדו במחלקות למדע המדינה בטובי האוניברסיטאות בעולם.

יש אי נוחות מהעובדה שיש כל-כך הרבה אנשים מאמינים לחצאי אמיתות, שקרים והזיות כפי שנשמעו בשלושת החודשים האחרונים.

אפשר לחשוב שמישהו מהטוענים לכתר היה עושה טוב יותר את העבודה מאשר בנימין נתניהו.

ניקח את הנושא הפלסטינאי, לדוגמא. נניח שהרצוג נבחר. יש לו אפשרות מעשית אחת ויחידה מול הפלסטינאים ושו"ת. לתת להם את כל מה שהם ביקשו/תבעו מנתניהו, והם לא קיבלו ממנו. אין עוד דרך סודית עלומה שאנחנו לא יודעים על קיומה.

כל אמירה של מנהיג ציוני אחראי שהיה נוהג אחרת, זולת עמידה והתעקשות על האינטרסים של ישראל, אינה נכונה וגובלת בגניבת דעת. 

הגרעין האיראני, עד כמה שמתנגדיו ירימו גבה, היא בעיה אמיתית ומסוכנת. הטענה כאילו בגלל נתניהו היא החריפה, יש בה יותר מאשר חוסר יושרה והרבה עזות מצח. אם כל המאמצים והפעולות שנקט נתניהו כדי להאט את התקדמותה של איראן לגרעין עדיין מעמידה את נתניהו בעמדת מותקף, תארו לעצמכם מה היה קורה אילו נתניהו לא היה עושה את מה שעשה…

אילו נתניהו לא היה לוקח מידיו של שר האוצר, יאיר לפיד, את ה'צעצוע' ששמו "מע"מ 0", בעיית הדיור הייתה מתפוצצת בקול גדול ו'קוברת' תחת הריסותיה את חלומם של אלפי זוגות צעירים.

מבחינתי, זה שנתניהו בנה גדר ועצר את טירוף כניסת המסתננים למדינת ישראל מאוד חשובה. עכשיו, הממשלה הבאה חייבת להמשיך ולשלוח הביתה את כל העבריינים/המסתננים שהפכו את חייהם של אלפי ישראלים בתל אביב, ערד וישובים אחרים בדרום לבלתי נסבלים.

יפי הנפש מוכנים לפתור את בעייתם של העבריינים המסתננים על חשבונם של אזרחיה של מדינת ישראל. סולם ערכים עקום ומעוות.

יחד עם זאת, ראש הממשלה נתניהו, חייב להשקיע ממרצו וכישוריו בפיתרון הבעיות החברתיות-כלכליות. מסתבר, שהשרים אשר בידיהם הפקיד את המשימה איכזבו ואת חשבונית המס מגישים לראש הממשלה בנימין נתניהו.

הבחירות האלה חשובות ולצד הסיכויים יש סיכונים לא קטנים. האופוריה של חלק מהמצביעים שאפשר להפוך את ההצבעה לסוג של מעבדה ולומר "ננסה משהו אחר, לא יצליח, נחליף", נשמעת כאילו מבטיחה פתרון קסם לבעיה. מוטלת עלינו חובה לבחור ראש ממשלה ראוי, מנוסה, אחד ששומר על האינטרסים היהודיים/ציוניים/דמוקרטים של מדינת ישראל.

ובינינו, כאשר אנחנו עם עצמנו, אנחנו רואים שיש לנו מדינה נפלאה, בריאה, חזקה כלכלית, מדינת ישראל, והיא המדינה שלנו.

אז נכון, היא צריכה טיפול עשרת אלפים, אבל בגלל זה לא מחליפים מדינה…

 

 

עבור מי להצביע?!

לנוכח נשף המסכות שנכפה על הציבור ומסע השקרים, חצאי האמיתות וגנבת הדעת של חלק מהפוליטיקאים, הנה סיפור שיעזור לכם להחליט עבור מי להצביע.

חוכמולוג עירוני הגיע לכפר וסיפר שבכוחו לאלף חתול להיות …מלצר מדופלם.

הסקרנות של תושבי הכפר גברה על חשדנותם והם החליטו להיווכח בעצמם.

הביאו לאיש חתול וזה אילף אותו משך מספר חודשים להיות …מלצר מדופלם.

הגיע היום הגדול ונקבעה "סעודת מצווה" לכבוד האירוע.

אחד מהתושבים, לא האמין והחליט להתערב שהחתול לא יעמוד במשימה.

התאספו כל תושבי הכפר והחתול ענוב בפפיון נגש לשולחנות רשם לעצמו את ההזמנות והחל לחלק לסועדים את שביקשו.

החכמולוג חיכך ידיים בהנאה והיה בטוח שהנה-הנה הוא זוכה בהתערבות.

זה שלא האמין שהחתול יהפוך למלצר, ישב וחיכה לשעת הכושר. החתול יצא לסבב נוסף ועבר סמוך לאיש. האיש שלף מכיסו …עכבר שמן ועסיסי ושחרר אותו.

החתול הבחין בעכבר, זרק מעליו את המגשים, הפפיון והסינר והחל רודף אחרי העכבר…

מוסר השכל. אף פוליטיקאי לא ישנה את מהותו בדיבורים, סרטונים ועימותים וברגע האמת הוא יעשה בדיוק את מה שאתם יודעים שהוא יעשה…

 

* על פי סיפור יהודי ידוע.

 


 

אולי יעניין אותך