היום ה-12 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 17.1.14

עדן בן זקן – מלכה

מצחיק לבחור את נציגת הפיליפינים למנצחת של ישראל & ההפקה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, אנחנו בחרנו בעדן בן זקן למנצחת הגדולה והמבטיחה של ישראל

כמוכם, גם אני התאהבתי בעדן בן זקן ממבט ראשון. התאהבתי בסך הכל שהיא. התאהבתי בה בגלל שהיא הייתה במידה רבה המַרְאֲה שלנו, אנחנו.

כן, בני העיר הנפלאה הזאת, מיוחדים. מיוחדים במצבורי האהבה והנתינה שיש בהם. מלאים בטוּב לב ובתמימות שזר לא יבין זאת, ובעיקר רוויים במאור פנים אין סופי.

זה לא מקרה שעדן סחפה אחריה את כל מי שחש כמונו הישראלים, באשר הם.

הסוף שאנחנו רצינו לא קרה, כי מישהו שינה אותו באצבע גסה על מקלדת המחשב הרחק-הרחק מגבולות מדינת ישראל.

אלפי מצביעים שיגרו את הצבעתם מעבר לים, בנוסף לאלה שתמיד ימצאו את בני מינם לדעה ולרצון להיות שונים, במובן הרע של המילה.

איני מכיר את חוקי ה-x פקטור, אבל דבר אחד ברור, x פקטור ישראל, או כל מדינה קטנה, אינו יכול ואינו צריך לנהוג לפי כללים אלו. בעולם שהוא כפר גלובלי ורשתות התקשורת חוצות אוקיאנוסים, תחרות פתוחה מעין זו מאבדת את ייחודה.

אין ספק שעל הגלובוס יש זמרים מוצלחים יותר ומוצלחים פחות מעדן או מכל מתמודד ישראלי אחר, ולהבנתי, התוכנית איבדה את זכות קיומה על פי התוצאה הסופית. המנצחת אינה מייצגת את הישראליות לא בתרבות, לא בשפה ולא בהוויה היומיומית. אני מניח שאם היו מתמודדים נוספים הבאים ממרחבי הגלובוס, היה נמצא גם מוכשר מרוז מהפיליפינים, בוודאות.

מתקפת ההצבעות שהגיעה מעבר לים, מארץ מולדתה, גיבתה את התומכים ברוז בשל מה שהיא מייצגת בישראל: זרה, חסרת אזרחות, אינה דוברת את השפה העברית, ומעל לכל, היא סמל למאבק חברתי-פוליטי של כל המיעוטים שאינם בני הארץ, ו'מבקשים חופש'.

כן, קוראים נכבדים, זה המצב, וזה הדלק שדחף את רוז מול עדן.

ולכן אל תתפלאו שזו תוצאת תחרות הריאליטי של מדינת ישראל. 'מנצחת' זרה, חסרת קשר למשהו שהוא ישראלי.

…ולכן, עדן הנפלאה והאהובה, את ייצגת אותנו בגמר, את כולנו. את הבאת אל כל לב את כל מה שאנחנו. את המנצחת הגדולה של x פקטור. את הסינדרלה שלנו.

אנחנו אוהבים אותך עדן בן זקן.

 

נ.ב

נשמעו (שוב) אמירות כאילו ויש כאן עניין של גזענות. האמת? די נמאס לנהל כל שיחה או ויכוח עם הצד השואף להפוך את מדינת ישראל, מדינת היהודים, לעוד מדינה אוניברסאלית על הגלובוס.

נשמע לי רדוד, משעמם, ובעיקר לא מאתגר לנהל שיחה כמתגונן ומתנצל מהאשמות כבדות משקל של 'גזען', רחמנא ליצלן.

…אבל בעניין של עדן אי אפשר שלא להגיב.

בואו נניח לרגע שלא הייתה זאת רוז מהפיליפינים, אלא צ'ון ג'ין ג'אנג מסין. הרי גם אתם הייתם אומרים ש'זה לא כוחות'. הסיני מנצח עוד לפני הגונג וגם אם הוא היה שר בסינית שאף אחד לא יבין ואף אחד לא ייהנה…

אילו רוז הייתה שרה ולוּ שיר אחד בעברית, שיר אחד, דיינו. אבל, לא.

היות ורוז לא קשורה באיזה שהוא אופן לתרבות, להיסטוריה, לנופים לגורל של הארץ הזאת ויושבה, נצחונה לא רלבנטי.

אז תעשו טובה לעצמכם ותחליפו את התירוץ הנדוש והמשעמם של 'גזענות'…

 

אריאל שרון ז"ל, תמיד מפתיע

בעד לכבד, בעד להוקיר, בעד הכל, רק לא פולחן אישיות

אני פוחד לכתוב את הדברים הבאים מחשש שתכו אותי או תצעקו בקולי קולות ש'נמאסססססס לנוווו!'.

האמת? מבין אתכם, ועוד יותר מבין את עצמי.

…אריאל שרון ז"ל.

האיש המיוחד הזה שהיה לוחם עז, מדינאי נועז, ומעל לכל, אדם שנוי במחלוקת בחייו.

היות ומה שאני מתכוון לכתוב מתייחס דווקא לכמות ולצפיפות המשדרים על האיש ופועלו, אז אגש מיד לסוף.

…היו רגעים בשבועיים החולפים שחשבתי שאני נמצא בסוג של 'פולחן אישיות' משהו נוסח צפון קוריאה לייט.

חברים יקרים, תודו שמותו של אריאל שרון ז"ל לא היה בגדר 'הפתעה', משהו פתאומי. מעל שמונה שנים ש'מתכוננים' למותו הרשמי, ומסתבר שבאמצעי התקשורת השונים טרחו ואגרו חומרים לשידור, להשמעה ולכתיבה בכמויות אדירות.

עם כל הכבוד, לא יתכן, מבחינה אנושית, להיות במצב של 'הספד מתמשך' במשך שבועיים בכל אמצעי התקשורת. פשוט לא אנושי.

אריאל שרון ז"ל הפתיע במהלך כל ימי חייו במלחמות מול האויב, הפתיע במלחמת יום הכיפורים מול המצרים וצליחת התעלה, הפתיע בפוליטיקה כאשר הקים את הליכוד ולאחר מכן כשנבחר בקולותיהם של תושבי גוש קטיף וגרש אותם מבתיהם-בקולותיהם, הפתיע כאשר עזב את הליכוד והקים את קדימה ועוד ועוד.

אבל יותר מכל הוא הפתיע את אוהביו ואת שונאיו במותו כאשר 'דאג' שאלה וגם אלה יאכלו את כובעיהם על היחס שנתנו לו בחייו.

אריאל שרון ז"ל. תמיד מפתיע.

 

באימא שלך קרי, עזוב אותנו

אובמה החליט לשחוט כבש לכבוד הסולחה עם העולם הערבי והפלסטינאים, ובחר בנו להיות הכבש…

הטירוף במזרח התיכון לא יודע גבולות.

ארצות הברית ושר החוץ שלה התבלבלו לגמרי והחליפו בין ידיד לאויב, בין ישראל לארצות ערב והפלסטינאים.

מה שקורה עם קרי זו דוגמא לטירוף שעלול להסתיים באסון, מבחינת האינטרסים של מדינת ישראל.

נתחיל בזה שככה לא מתנהגת ידידה. מאיימת, מסיטה נגד ישראל את האירופאים ומוציאה לפועל את התסריט הגרוע ביותר מבחינתה של ישראל ל'שלום' עם הפלסטינאים.

כאשר קרי הופך את עורו ומתנהג כפריץ, זה בדיוק הזמן לומר לו "עד כאן, אדוני!".

ארצות הברית עשתה את כל הטעויות האפשרויות במזרח התיכון ובכל מקום שהתערבה נותר הרס, חורבן, דם ומלחמה מתמשכת. עיראק, אפגניסטן, סוריה, מצרים, טוניס ועוד.

היחידים שהעמידו את אובמה במקומו היו המצרים.

אנחנו צריכים להיות השניים.

מי שיש לו מה להפסיד בסיבוב ההתערבות הנוכחי של ארצות הברית זו ישראל, ורק היא.

ולכן, אנחנו צריכים לנהוג כמי שיש לו מה להפסיד.

קודם כל, אסור לנו לקבל את ההצעות האמריקאיות הסחטניות. שנית, על ממשלת ישראל לשלוח את קרי לפלסטינים ולומר לו, עד שבמערכת החינוך לא ילמדו פרקים של שלום ויעבירו מסרים של שלום, אין לך מה לחזור לירושלים.

הפלסטינאים, לא למדו דבר ולא שכחו דבר. הם רוצים דבר. אבל, רוצים להשמיד אותנו, (כן, חברים, להרוג ולאבד את היהודים ואת הנותרים לזרוק לים).

ולכן, אם ישראל רוצה להגיע לשלום אמיתי ובר קיימא, היא חייבת להתכונן הכי טוב שהיא מסוגלת למלחמה.

רק אז, כאשר נהיה מוכנים למלחמה, מלחמה שרק יהיה מנצח אחד, יבינו הפלסטינאים שאין להם ברירה, אלא לעשות שלום, שלום אמיתי.

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad