התורה שבעל פה

החלוקה בין התורה שבכתב לבין התורה שבעל פה לא תמיד ברורה ומובנת. רבים מקבלים את אמיתות התורה שבכתב, כי בכל זאת היא עברה מדור לדור בכתב, צורת מעבר בטוחה יחסית. אבל התורה שבעל פה, שבהתחלה עברה בעל פה ורק בשלב מסוים, לפני פחות מ-2,000 שנה, עלתה אל הכתב בצורת המשנה, ואחריה הגמרא, לא זוכה לאותו יחס בעיני רבים. למה? כי אם בני אדם כתבו אותה, למה להאמין בה בכלל? למה לא להחזיק בתורה שבכתב בלבד?

ראשית כל צריך לזכור. התורה שבכתב לא יכולה להתקיים ללא התורה שבעל פה. אי אפשר להבין או להסיק משהו מהתורה שבכתב, ללא התורה שבע"פ, כך גם לגבי המצוות. הסיבה לכך היא שהתורה שבכתבה כתובה רק בראשי פרקים, ללא פירוט מעשי, הרחבה והסבר.
כשאלוקים נתן את התורה, הוא לא רצה שבני אדם יפרשו אותה עפ"י דמיונם, שכלם או הבנתם, אלה עפ"י רצונו בלבד. אם אנחנו מוזהרים בתורה 'מחלל שבת מות יומת' אז צריך להבין מה זה חילול שבת, ולכן המשמעות לא כתובה בתורה שבכתב, אלא בתורה שבע"פ. כך גם לגבי תפילין, 'וקשרתם לאות על ידך'. את מה? אולי את הציצית? אולי לקשור בחבל? בוודאי שניתן הסבר לכתוב.
את כל ההסברים, כך נכתב בכמה מקומות בתורה שבכתב, קיבל משה באותם ארבעים יום ששהה בהר סיני. הרי אם תחשבו על זה – כדי לקבל את עשרת הדברות ולרדת, צריך כמה דקות בודדות.

עד כאן נשמע נחמד, אך השאלה הגדולה, למה אלוקים לא כתב את הפירוש בתורה שבכתב? למה צריך שזה יהיה בע"פ? אפשר לקחת דוגמא מהיום יום. אם אתן לחבר את הבנקט שלי, אני לא אכתוב לו את הקוד הסודי, אלא אנסה להעביר לו אותו בע"פ, ואף אבקש שישנן אותו כדי שלא ישכח, וזאת כדי שלא יפול הקוד לידיים לא נכונות. כך הקדוש ברוך הוא אמר למשה וציווה אותו שרק הוא או אנשים שיחליט שהם ראויים לכך ולכן נתן את התורה בראשי פרקים, ואת כל ההסברים העביר למשה רבינו במעמד הר סיני. משה העביר לאהרון הכהן, לשני הבנים שלו, לשבעים הזקנים, ואותם שבעים זקנים, כך אומרת הגמרא במסכת עירובין, לימדו את בני ישראל במשך 40 שנות המדבר את כל התורה כולה.

מאז התורה שבעל פה עברה מאב לבן בלי שום שינוי. עובדה שעד היום לכולם יש אותה מזוזה, אותן תפילין, אותה שבת. אלוקים עשה את זה כדי שהתורה לא תיפול לידיים לא נכונות. וגם מסיבה נוספת: הוא רצה שהפירושים יעברו בצורה אישית של לימוד משותף. אם הכל היה בכתב, אנשים היו יכולים ללמוד את זה גם לבד, וכך לעוות את כוונת הכתוב. אבל לימוד התורה שבעל פה הוא אחר, ומאפשר הרבה פחות פתח לטעויות.

הרב יפתח סופר שליט"א שמעביר מידי יום שיעור בכולל כה לחי (14:00-16:00) התייחס לנושא ואמר: "אי אפשר להבין כמעט שום הלכה מהתורה שבכתב. מה זו בדיוק המזוזה, איך שומרים שבת, איך מכבדים הורים וכן הלאה. בנוסף יש עניין שאומות העולם לא יבינו את התורה שבע"פ. זו גם אחת הסיבות שהתלמוד העוסק בביאור התורה שבע"פ נכתב בארמית ולימודו קשה מאוד". לגבי הטענה שלתורה שבע"פ אין התייחסות בתורה שבכתב, אומר הרב סופר: "עוד לפני שמשה עולה להר סיני, אומר לו האלוקים: 'עלה אלי ההרה, והייה שם, ואתנה לך את לוחות האבן, והתורה, והמצוה'. כלומר, תקבל שלשה דברים: את הלוחות, את התורה הכתובה, ואת הציווי שבעל פה כיצד ליישמה, כמו שהרחיב בזה הרמב"ם. בנוסף יש פסוק שאומר 'והזהרת אתהם את החוקים ואת התורות' וכו'. מה זה תורות? הרי יש תורה אחת, כביכול. רש"י מסביר: תורה שבכתב ותורה שבע"פ". זה גם עולה בכמה מקומות מתוך הכתוב כדבר מובן מאליו. למשל, לעניין הלכות שחיטה נאמר: 'וזבחת כאשר ציויתיך' כלומר באופן שציויתיך. בכל התורה שבכתב אין פירוט כיצד לשחוט. ברור שהכוונה לפירוט שמשה קיבל בעל פה בהר סיני".

ועדיין נשאלת השאלה: איך יודעים שהתורה שבעל פה לא עברה שינויים עד לשלב בו היא עלתה על הכתב? הרב זמיר כהן, ראש ארגון הידברות, התייחס לעניין וכתב: "במשחק הטלפון השבור, מילים המועברות על פה בלחש מאדם לאדם העומדים בשורה יכולות בוודאי להשתנות, ואיש לא יהיה מוכן להתערב שהמילה שנאמרה על ידי האחרון היא זו שנמסרה מהראשון. שהרי המילה יכולה להתחלף בדרך בטעות. למשל, כיסא, כיס, כי, קיר, עיר. אבל תתאר לך עשר שורות כאלה, שלכל אחד מהראשונים שבכל שורה נמסרת מילה בקול רם, וגם חוזרים עליה חמישים פעם. וכך הראשונים מעבירים לשניים בקול רם ומתוך שינון, וכן הלאה. בנוסף, מוזהר כל משתתף שאם אצלו תשתנה המילה הוא ישלם קנס, בעוד שאם ידייק בהעברה יקבל פרס כספי הולם. ואם לא די בכך, מעביר כל אחד לבא אחריו את החפץ עצמו. למשל, הוא לוקח כיסא ומעביר לידו. האם כעת יחשוש מישהו שמא אין זו המילה הראשונה: כיסא? כך בדיוק הועברה התורה שבעל פה. מתוך שינון וחזרה, מתוך אזהרה 'לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם, ולא תגרעו ממנו', ובמצוות רבות גם מתוך העברה חזותית כמו תפילין, מצות וכדומה. לכן ההבדלים שישנם כיום בין העדות השונות הנם בפרטים קטנים ולא בעיקרי המצוות. למשל, כולנו חוגגים את הפסח באותם הימים, נמנעים מחמץ, אוכלים מצה וכו'. אלא שיש שנזהרים מאכילת קטניות מחשש שמא נכנס לתוכם חמץ, ויש שאינם חוששים לכך. יש הבדלים דקים, אבל המהות נותרה איתנה ויציבה".

כי תבוא

המעביר על מידותיו

אומרת תורתנו הקדושה בפרשתנו: "כי תשמר את מצות ה' אלוקיך והלכת בדרכיו".
בפרשתנו הקב"ה כורת ברית עם ישראל ומשפיע עליהם מברכותיו כפי שהובטח להם. הסיבה לכך "והלכת בדרכיו". כיצד באמת ניתן להידבק במידותיו של הקב"ה ומהי אותה הליכה בדרכיו? פירשו רבותינו: מה הוא חנון, אף אתה חנון, מה הוא רחום, אף אתה רחום (סוטה יד.) ובגמרא (ראש השנה י"ז) נאמר על הפסוק שאנו קוראים בכל יום וגם בימים הקדושים האלה של חודש אלול "ה' אל רחום וחנון נושא עוון ועובר על פשע" אמר רבא: כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו. מעלה זו של מעביר על מידותיו היא גדולה עד מאוד' עד כדי כך שאף מאריכה ימיו ושנותיו של האדם כפי שמסופר בגמרא: רב ביבי בנו של האמורא אביי היה נפגש לעיתים עם מלאך המוות. בין היתר הוא סיפר לו שפעם אמר לשלוחו: "לך ותיטול את נשמתה של מרים הקולעת שיער הנשים ותביא לי". הלך והביא לו את נשמת מרים אומנת התינוקות. נזף בו מלאך המוות "אני אמרתי לך להביא את מרים קולעת השיער ואתה הבאת לי מרים אחרת? אבל, הואיל והבאת, תישאר כאן ותהיה במניין המתים. רק אמור לי, מאחר שלא הגיע זמנה למות כיצד נטלת את הנשמה?" השיב השליח: "מרים האומנת הייתה אוחזת בידה על גבי ברכיה תנור בוער ומנקה אותו, נכוותה פתאום רגלה והודע מזלה כי הכניסה עצמה לידי סכנה ולכן הייתה לי שעת הכושר להמיתה". שאל רב ביבי את המלאך: "אמור לי, היש לכם רשות להמית אדם לפני זמנו?" החזיר לו מלאך המוות: "אין אני מוסר את המתים החריגים האלו שנפטרו לפני זמנם ליד מלאך שומר המתים, אלא הם שטים בעולם עד שימלאו ימיהם ורק אז נמסרים לידו". "סוף סוף בשנים החסרות שלהם למי אתה מוסרם?", שאל רב ביבי. "השיב לו מלאך המוות: "אם ישנו תלמיד חכם אשר הוא מעביר על מידותיו והגיע זמנו למות, אזי אני נוטל את השנים האלו וזוקפין לזכותו שיאריך יותר ימים". המעביר על מידותיו…

בברכת שבת שלום

בר יוחאי חיים

פה-שקווילים

– בעקבות בקשה של מספר קוראים, להלן שוב שעות הסליחות בעיר (חלקן): להלן זמני תפילות הסליחות בקריית שמונה. שימו לב כי צפויים שינויים לאחר הזזת השעות בשבוע הבא.

00:30 (לילה) – בית הכנסת "אחוות לוחמים", מלון הצפון (הרב רפאל סבתי שליט"א)

00:30 (לילה) – ישיבת ההסדר ק"ש

00:30 (לילה)- ארגון למען שמונה באהבה – סליחות לבני נוער בבית כנסת "חברת הזוהר" (מול חנות המחשבים YNS)

00:30 (לילה)- בית "יד עזרא ושולמית" (מול המתמיד)

04:10-בית כנסת "שער שמיים"

04:15-בית כנסת "מגן אברהם"

04:15– כולל "ברסלב"

04:30– בית הכנסת "מגן דוד"

04:45– בית הכנסת "אהבת ישראל"

04:45-בית כנסת "מערת עדולם"

04:45-בית כנסת "בימת תל חי"

04:55– בית כנסת "אור תורה"