היום ה-10 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

זה לא חלום

לא מתוך אופוריה ולא מתוך 'אמרנו לכם'. ממש לא.

מתוך נימי הנשמה היהודית-ישראלית, מתוך עומק הלב וההיסטוריה שלנו, אני חש צורך גדול קודם כל להודות לבורא עולם על הזכות להיות, להימצא במעמד הזה בו מתגשם עוד חלום של אבות אבותינו מאז יציאת מצרים. המעמד הזה לא ישכח לעולם. עומדים, ראש וראשון לשליטי תבל, נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ וראש המדינה היהודית בנימין נתניהו על במת העולם ומכריזים, זה לצד זה על אחת התוכניות המכוננות שהתרחשו כאן מאז הפכה מדינת ישראל למדינה עצמאית.

המעמד הזה ראוי שייחרט על כל לב בתוך כל נשמה ועל כל לשון, כי הוא לא יחזור.

אחרי החושך מגיע האור. אחרי החושך של ברק חוסין אובמה הגיע הלפיד דונאלד טראמפ כנשיא. נראה שזה לא מקרה כי על סמך ניסיון העבר יש לא מעטים בישראל רבתי שהפעם הם ידעו להעריך את הנשיא טראמפ ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו. על אף שיצר החיסול העצמי המבעבע אצל לא מעט מהאחים והאחיות בירכתי הימין הפוליטי-דתי ובא לידי ביטוי, זה לא קרה ולא יקרה. כדי שנעריך את הנשיא טראמפ ואת מה שהוא עשה ועושה למען מדינת היהודים היינו חייבים את ברק חוסין אובמה שהביא את מכת החושך על ישראל ועל הימין הדתי ביהודה ושומרון. אחרי שמונה שנים של יבוש כפוי, הפעם מקבלים תושבי יהודה ושומרון ארבע שנים של 'הולד' כאילו היו יעקב אבינו באהבתו את רחל. זהו שאמרנו, הכל יחסי בחיים ואתה לומד להעריך את אימך הביולוגית רק אחרי שאתה חי עם אימך החורגת.

עד כאן ההקדמה, ועכשיו ל'סרט' עצמו.

אחרי שצפיתם, קראתם, שמעתם והייתם חלק בלתי נפרד מהחוויה האלוקית שהתרחשה השבוע, תרשו לי להתקדם ולהתייחס למספר נושאי לווין של האירוע המרכזי.

 

השמאל הישראלי

היה מביך להביט בעיניהם של מי מאלה שהתפרנסו ומתפרנסים זה שנים ממלחמתם הבלתי מתפשרת לשלום עכשיו, מיד ובכל מחיר. אנשים, נשים וארגונים שעשו קריירה מהמלחמה להשגת שלום נתפסו פתאום במערומיהם. פתאום יש מי שמביא עסקה בלי לעקור נטוע, בלי לפנות ישובים, בלי לחסל מפעל התיישבות ציוני (גוש קטיף) ובלי מופע אימים שאם לא ניסוג, 'הלך עלינו'. לפתע מסתבר שזה אפשרי.

היה מביך ומעצבן לראות ולשמוע כיצד מי שהיה ראש ממשלה בישראל, ואחר כך עבריין מורשע ואסיר משוחרר, אהוד אולמרט, רץ מאולפן לאולפן ומסביר לנו הישראלים שזה בלוף וזו לא עסקה, במקרה הטוב מצגת לבריחה ממשפט של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בושה ובוז לאיש הקטן שהצלחתו הגדולה הייתה בנוכלותו.

כמוכם, נאלצתי גם אני לצפות במסע האימים של מספר עיתונאים בלתי נלאים ובעיקר בלתי רלוונטיים דוגמת: אמנון אברמוביץ', רוני דניאל וערד ניר מנסים בפתטיות ראויה לבוז לייצר חדשות שאינן קיימות, ולא לפרשן את האירוע. אברמוביץ' נביא השקר ההין וקבע: "התוכנית נולדה ומתה הלילה". ערד ניר עטה את גלימת פרקליטו של השטן וקבע: "זו תוכנית משפילה לפלסטינאיים" ורוני דניאל …השתעל.

איני מאלה שלא מוכן או לא פתוח לשמוע דעות הפוכות משלי, ממש לו. אולם, יש הבדל עצום בין להביע דעה הפוכה משלך ובין לייצר מציאות מדומה שאין לה אחיזה בתסריט שרץ עכשיו בכל העולם בלייב.

מה הייתי מצפה מאלה שהפכו את הרדיפה לשלום למקצוע? שיצאו לרחובות ויחלקו בקלאווה.

 

אנשי הימין, מימין

תלוי. יש אנשי ימין מימין שמחוברים למציאות תוך שהם יונקים מהמקורות. אלה יכולים לדחות סיפוקים ולראות את המציאות כהווייתה. הם אפילו מסוגלים להבחין בין נשיא ששמו ברק חוסין אובמה לבין נשיא ששמו דונאלד טראמפ. עם אלה אפשר לעשות עסקים, ואם יש התפרצויות נקודתיות של 'אף שעל' וכו' אז מזכירים להם את מפלגת 'התחיה' ואת אלה שהלכו עם הראש בקיר ועד עכשיו מסתובבים עם תחבושת.

הבעיה בדרך כלל היא עם אלה הנושאים בארנקם 'תעודת עובד' וטוענים שהתעודה ניתנה להם אישית מהיושב במרומים. גם עם אלה אין לי בעיה, ובלבד שלא ינפנפו עם התעודה כאשר נציגים אחרים של בורא עולם, רבנים ישרי שכל ומחויבותם להלכה אומרים להם. 'אתם צודקים, אבל לא עכשיו'.

אני מקווה שהנוגדנים אצלם יהיו רדומים, לפחות עד אשר השלב הראשון של העסקה יתבצע. אחר כך, 'אלוקים גדול', כפי שנהוג לומר.

 

התקשורת מתעקשת להיות מקובעת לכסילות

על אף הכעס והרמת הגבה שמופנים אליי לא אחת על כך שאני 'תוקף' את עמיתיי העיתונאים, איני נרתע מלהמשיך ולעשות זאת, ככל שיהיו עיתונאים, פרשנים, עורכים ושדרים שיחשבו שאנחנו מטומטמים וחסרי דעת, ויספרו סיפורי אלף לילה ולילה.

חייב להדגיש. איני מתכוון לכך שלא יהיו עיתונאים בעלי דעות שונות או הפוכות מאלה התומכים בראש הממשלה בנימין נתניהו. אדרבא, שיאמרו בפה מלא 'אנחנו לא רוצים את נתניהו כראש ממשלה', ואחרי זה יאמרו ככל העולה על רוחם, כולל שאימא של נתניהו היא שחורה שהובלה כבולה בשלשלאות בספינה מאפריקה לארצות הברית.

איני מוכן לסבול פרשן שבמשך עשרים ומשהו שנים מספר לנו בחידודי לשון ואמרי שפר ש: "נתניהו יהיה הערת שוליים בהיסטוריה" עוד בשנת 1999, והשבוע הוא מעז לומר בהתנשאות "תוכנית המאה שנולדה הערב גם מתה הערב" או פרשן שמתעקש להיות דביל ואומר בשיא הרצינות "התוכנית היא השפלה לפלסטינאים".  אתם מבינים שלא מדובר בפרשנות, אלא בהזיה מתמשכת להפלתו של נתניהו בכל מחיר.

האמת, כמי שרוצה בנתניהו בראשות הממשלה אני שמח על ההתבטאויות הללו כי הם הדלק המניע את נהירת מצביעיו לקלפיות ואותו לעוד קדנציה. כאדם, כאזרח, אני מקבל צרבת ובחילה שכך מתנהלים הדברים. וחבל.

 

הפרקליטות וחבורת מנדלבליט

אחרי הגשת כתב האישום החסר והמחורר בבהילות, הפכה הפרקליטות והיוהמ"ש מנדלבליט לחסמב"ה. וזה עצוב

זה הסיפור העצוב של הסיפור הגדול.

אקדים ואומר שלא רק אני לוקח בחשבון שיש כאן סיפור גדול, שכרגע אינו ידוע, שהפצצה הגדולה עוד לא התפוצצה.

מדוע?! אם היה למישהו ספק באשר להתנהלות החשודה והמחשידה של הפרקליטות והיוהמ"ש עד יום שלישי השבוע, באה ריצת האמוק חסרת הפשר והתקדים עם הגשת כתב האישום לבית המשפט רגעים לאחר הודעתו של נתניהו שהוא מסיר את בקשת החסינות.

אומרים שהפושע חוזר לזירת הפשע, נראה לי שזה מה שקרה השבוע. הדרך המובילה והמקשרת בין הפרקליטות ובין בית המשפט הייתה ונותרה התעלומה הגדולה. מה קורה בציר הזה? האם מדובר בסוג של מנהרה שחפרה הפרקליטות אשר באמצעותה היא מעבירה חומרים אסורים דוגמת בקשות החסינות המסחריות בתיקיו של נתניהו? היכן נשמע שמגישים כתב אישום ובמקביל מבקשים חיסיון וצו איסור פרסום על חומרים וראיות קריטיים לידי ה'נאשם'? המון שאלות, ואפילו לא תשובה אחת.

כל מתנגדיו הפוליטיים של נתניהו, שבאופן מוזר חופפים לכל הנתלים על הקולב המשפטי, יעני, נקיי כפיים ויישרי דרך,

יכולים לתקוף גלים-גלים את תומכיו של נתניהו מעכשיו ועד הבחירות הרביעיות, זה לא יעזור לכם. כאשר העין רואה והאוזן שומעת את המעללים, התרגילים, החשדות, צווי איסור הפרסום, ארגזי הקלטות, ים החשדות הבלתי נחקרות (הרפז, אשכנזי, גנץ, לפיד ועוד), כולם יריביו ומתנגדיו הפוליטיים של נתניהו, אז זה יהיה המצב. תמיכה בלתי מסויגת בבנימין נתניהו הנרדף.

 

 

פליטי נתניהו

כן, יש עוד קטגוריה שחייבים להתייחס לאנשיה במעמד זה. פליטי ונפגעי לשכת נתניהו.

כאשר מרימים רחפן מעל המפלגות והדמויות השונות הנמצאות במחנות השונים, אי אפשר להתעלם ממספרם ההולך וגדל של 'נפגעי נתניהו' לדורותיהם.

רק ב'מלחמה' נגד בנימין נתניהו מותר לפרשנים, עיתונאים וסתם יודעי ח"ן להתעלם ואפילו לא לשאול שאלות באשר למניעים שלהם לתקוף, לרדוף, ללכלך, להשמיץ ולטנף בכל הזדמנות נגד נתניהו.

במועדון הפליטים הזה נמצאים ח"כים (יועז הנדל וצבי האוזר), פרופסורים (עוזי ארד) ועוד.

האמת? החבורה הזאת הופכת את המשחק הפוליטי למעניין יותר, בכל זאת גדלנו על מערבונים ועל קלינט איסטווד…

 

בנימין נתניהו, בני גנץ, השור והזבוב

התנהלותו של בני גנץ לפני, במהלך ואחרי הצהרת דונלאד טראמפ (מיני בלפור) הזכירו לי את הסיפור הבא.

שור חרוץ וחכם עמל מצאת החמה ועד שקיעת החמה בחריש. השור הלך ובא, קדימה ואחורה, ובסופו של יום סיים לחרוש את כל השדה. 'היה קשה', אמר השור לעצמו, 'אבל כדאי…'.

…על מצחו של השור ישב זבוב שבזמן שהשור חרש והזיע, הזבוב עשה 'בטן-גב', מתח שרירים לעיצוב הגוף, ואפילו פיהק משעמום.

תוך כדי תנועה רחבה של כאילו מנגב את הזיעה מהמצח, נאנח הזבוב ואמר, 'כן, אתה צודק שור. עבדנו קשה היום. כל הכבוד לנו'.

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad