1. "מלח מים" "לא אני", זו הייתה הסיסמא אותה "מכרו" לי הילדים הגדולים שלקחו אותי איתם לרדות דבש בכוורות שבהר נפתלי. לכן, נגשתי לכוורות בלי פחד. רק מה, הם שכחו לספר זאת לדבורים שעקצו אותי ללא רחמים למרות צעקותיי המיוסרות: "מלח מים, מלח מים…לא אני לא אני!".
2. בילדותי, הייתה לי חברה מסחרית שלא הייתה רשומה בבורסה אך עשתה לי הון תועפות, בשביל ילד בגיל 7. החנות המרכזית הייתה, בכל הכיסים במכנסיי ובחולצותיי. כל מי שרצה גולות וסביבונים מכל הסוגים, ידע שאצלי ימצא את מבוקשו ויקבל גם מבצעים ותנאי תשלום מפליגים.
3. אהבת חיי הראשונה הייתה השחקנית ההודית נרגיס ששיחקה ליד השחקן האגדי ראג' קאפור. כל כך אהבתיה בגיל 10 עד שביליתי שעות ליד תמונתה בקולנוע "חרמון". אפלטון, כבר אמרנו?
4. הדבר שהכי מרגש אותי הוא גילויי של אסירות תודה ועזרה לחלש, לזקן, למסכן שלא על מנת לקבל תמורה.
זה מרגש אותי עד דמעות.
5. אני חושב כל פעם מחדש על דיאטות, וממשיך לאכול.
