ברוך הבאים לק"ש סיטי
לפני כחודש וחצי עלתה לישראל קבוצה של בני המנשה שהגיעה ישירות למגורים בקריית שמונה, שם נקלטו וסופקו להם מגורים, מוסדות חינוך דתיים ועוד.
הילדים שובצו בבתי הספר: עוזיאל, רמב"ם, אולפנית והמתמיד (סה"כ כ-50 תלמידים). במקביל, מרכז הנוער "דאורייתא" של ארגון ה-OU בישראל הפועל בקריית שמונה החליט לאמץ אליו את בני הנוער של העולים החדשים ולפעול לשילובם בקהילה.
לשם כך נפתחה במרכז הנוער קבוצה של 14 נערים בגילאי 13 עד 17 מקרב בני המנשה, זאת מתוך תקווה ואמונה שפעילות ממוקדת מול הקבוצה תסייע להם בקליטה ובכניסה חלקה יותר שלהם למסגרת חינוכית וערכית.
מרבית בני הנוער חברי הקבוצה אינם דוברים עברית לפי שעה, ומעטים מהם מדברים באנגלית ומתרגמים לשאר חבריהם את הנאמר על ידי צוות המדריכים.
אנו פוגשים אותם ברחוב, בבית הכנסת ובשוק, ותפקידנו הוא להיות אור לאחים שלנו ולספק להם את התשתית הטובה ביותר לנחיתה רכה ונעימה. איך עושים את זה? מאמצים משפחות, מארחים שבתות או סתם מחייכים להם ברחוב ושואלים לשלומם. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד סמוי וגלוי למשימת הקודש הזו, ולכן חשוב שנהיה ערניים לצרכים שלהם, ולא נביט בהם כאנשים נחותים או שונים חלילה.
תחשבו על עצמכם, על ילדיכם, כיצד הייתם מרגישים לו הייתם עוברים לארץ אחרת, ללא כסף, ללא המשפחה, ללא היכרות עם התרבות המקומית, ללא ידיעת השפה, ובעצם להתחיל חיים חדשים לחלוטין?
רובינו בעיר מכירים את הסיפורים על קשיי הקליטה של הורינו בארץ, אליהם מתלווים תחושות הקיפוח והנחיתות, ולכן יש לנו הזדמנות לקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך".
מי שרוצה לתרום, לעזור או כל מעשה טוב אחר, מוזמן לפנות לחיים בומש, מנהל ישיבת ההסדר, ולהציע את עצמו. אל דאגה, יש המון עבודה.
מי אלה בני המנשה?
בני מנשה הם חלק מבני השבטים (אדיוואסי) קוקי-צ'ין-מיזו ממדינות מיזוראם, אסאם ומניפור שבצפון מזרח הודו על גבול מיאנמר, המזהים עצמם כיהודים.
על פי המסורת המועברת בין הדורות בשבטים אלה, כל בני השבטים, הן אלה ששבו ליהדות והן האחרים, הם צאצאי שבט מנשה, מעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל בסוף תקופת בית ראשון במאה ה-8 לפנה"ס. מספרם של אלו המקיימים זיקה ליהדות ולעם ישראל נאמד ב-7,000 נפש.
עמותת 'שבי ישראל' פועלת בכפרים של בני מנשה כדי להקים מרכזים ללימודי יהדות, להביאם ארצה ולממן את שהותם בישראל. כמה מאות מהם עברו בפועל גיור אורתודוקסי ואלפים בתהליך להתגייר. נכון ל-2015 חיים בישראל 3,000 בני מנשה.
מה מקורם?
לפי הכתוב בתנ"ך, לאחר כיבוש ממלכת ישראל על ידי ממלכת אשור בשנת 722 לפנה"ס, הוגלו עשרת השבטים מהארץ. על פי המסורת בידם, בני שבט מנשה נדדו מזרחה לכיוון אפגניסטן והגיעו עד לסין. בהיותם בסין, במהלך המאה ה-3 נהגו בהם באכזריות, כפו עליהם עבדות והם גורשו מהאזור. כאשר יצאו מסין, אבד או נגזל מהם "הספר הקדוש", ספר התורה שהיה מצוי בידם.
כבר עם קום המדינה, ובמקביל קבלת העצמאות בהודו, הגיעו אל בני השבטים שמועות על הקמת מדינת יהודים בארץ ישראל. כבר אז פנו במכתב למדינת ישראל ובו בקשה לשמור על קשר, אולם קשר זה לא התממש. מיד לאחר מלחמת יום כיפור, עם הגעת המידע על המתרחש, שלחו מכתב לראש הממשלה דאז, גולדה מאיר ובו ביקשו בשנית תמיכת מדינת ישראל בהבאתם לישראל.
עמותת "שבי ישראל" העוסקת באיתור עשרת השבטים עוסקת ביצירת הקשר בין בני העדה לבין מדינת ישראל. בשלב ראשון, מדובר בשיבה פורמלית ליהדות אשר בסופה גיור כהלכה. בשלב שני, עלייה לישראל ומציאת מקומות מתאימים לקליטה.
הרב הראשי, הראשון לציון דאז, הרב שלמה משה עמאר, חיווה דעתו באשר לייחוסם של בני מנשה ויחסם לעם ישראל לאחר ששלח ועדה של רבנים למסע הבירור והחקר באזור מוצאם של בני העדה. לאחר שהוועדה למדה מקרוב על מנהגיהם, שמעה עדויות ומסורות, הכיר הרב עמאר בשורשיהם היהודיים של בני שבט מנשה. אולם הוא קבע שהדרך להשיבם לחיק עם ישראל היא על ידי גיור מלא.
