שבוע וחצי חלף עבר מאז סערת כיסוי הראש של לינור אברג'יל, ועדיין מסרבת לגווע. איך זה ששופט בבית המשפט הישראלי מעז להתבטא בצורה נפשעת כלפי אדם שכל חטאו הוא לקיים את מה שהוא מאמין בו. סיכום האירועים ומסקנות & ביום שלישי יגיעו לבית הכנסת 'אור תורה' הרב זמיר כהן, הרב יצחק בצרי והרב פנגר לסדרת הרצאות מרתקת ביותר.
לינור אברג'יל זוכת תחרות 'מיס תבל' לשעבר שחזרה בתשובה הנחתה בערב יום העצמאות את טקס הדלקת המשואות, לצידו של אביב אלוש. אברג'יל לא התביישה לחבוש בגאון כיסוי ראש, אך ברשתות החברתיות היו מי שתקפו אותה על כך ואת הבחירה בה לתפקיד המנחה, תוך כדי שהם חושפים את חוסר סובלנותם לאחר ואת עמדותיהם האנטי-דתיות, האנטי-מזרחיות והשוביניסטיות.
האמירה האומללה ביותר הייתה של שופט לשעבר שכתב דברים מזוויעים על המראה הדוסי שלה. נחסוך מכם פרטים.
אל מול דבריהם של הקומץ בראשותו של השופט התקשורת, הרשת והרשתות החברתיות געשו כלפי דבריו עם עוד ועוד פוסטים של תמיכה, עידוד ואהבה שהתגבשו למקשה ענקית שכל בקשתה: לחבר את הקצוות המשוסעים, ולהראות את הצדדים היפים והמנוגדים כל כך, לאלו שביקש השופט להראות.
חלק מהסערה נובע מכך שיש אנשים שלא הצליחו להתמודד עם היציאה של לינור מהשבלונה שבתוכה רגילים לראות אישה דתייה. ההופעה שלה שידרה סטייל של אישה עצמאית, חזקה ויפה, וזה מה שצרב למי שצרב.
פוסט טראומה
הנה מספר ציטוטים מרחבי הרשת:
"לינור אברג'יל – את מלכה", כותבת שלי פולדי בפוסט שלה. "מעבר לזה שאת 'מיס תבל', מעבר לזה שאת עורכת דין, מעבר לזה שאת אמא. את מלכה. מגיעה לה אישה יפהפייה, אצילית. מנחה טקס לתפארת מדינת ישראל ומעזה לשים כיסוי ראש. מעזה להתלבש צנוע, מעזה להגיע לבושה על פי דרך החיים החדשה שבחרה לעצמה עם חזרתה בתשובה, על פי צו ליבה. והרשת גועשת: 'מה זה צריך להיות, איפה נשמע דבר כזה? נישאים גלים של שנאה, הפכנו לאיראן. ואני שואלת למה? למה אישה לא יכולה להתלבש כמו שהיא אוהבת, בוחרת ומחליטה?
"מה מפריע לכם בעין בכיסוי ראש, בצניעות? האם אישה חייבת להיות חצי מעורטלת כדי להיראות יפה? למה אסור לאישה להתלבש כמו שהיא בוחרת? האם לשים כיסוי ראש בהתאם ליהדות הוא כזה סממן נוראי? בעיניי אין יותר טהור מאישה שמדליקה נרות ביום שישי, ומונח על ראשה כיסוי ראש. מאישה שמתפללת על בני ביתה. מאישה מאמינה. מרגשת אותי המחווה שעשתה חברת הכנסת שרן השכל מהליכוד, כשהחליטה לשים כיסוי ראש למשך שבוע – לאות תמיכה בלינור…"
זוהר מלכה כותבת: "הרי אם לינור הייתה מכל דת אחרת, זה היה נחשב לפלורליזם לקבל את כיסוי הראש בטקס יום העצמאות, אבל יהודייה שבוחרת בעצמה את קוד הלבוש שלה, מקבלת הערות מבישות והטרדה בציבור, בחסות של חופש ביטוי… מסקנותיי הן: אהבתי את העובדה שאנחנו, נשים חילוניות, קמות להגנתה של אישה חרדית. זו אחדות אמיתית. כיסוי ראש הוא לפעמים אחלה אקססורי, וכאקססורי הוא לא מעורר אנטגוניזם, אז למה ככיסוי ראש הלכתי הוא כן? מי ייתן ונצליח להיות פחות שיפוטיים, ונקבל את עצמנו בראש ובראשונה".
עו"ד ציון אמיר כותב: צר לי עליך אחי עודד אל-יגון, שבניסיונך לבייש את לינור אברג'יל, ביישת אך ורק את עצמך ואת מערכת המשפט. לינור, דמות מופת לחיקוי ולהערכה, שכל חטאה שנהגה צניעות מתוך אמונה תמימה בהליכותיה, הצליחה להכעיס אותך ולהוציא ממך ארס ורשעות שלא היו מביישים את אחרון המסיתים, על אחת כמה וכמה נשיא בית משפט השלום בדימוס. כשקראתי את הפוסט, התכווצתי מבושה בשבילך, לא בשבילה גם לאחר ששופט פושט את גלימתו הוא אינו פושט את חובתו לייצג את מערכת המשפט הנשענת ובנויה על אמון הציבור, כבוד לזולת ושוויון לכל. הבוז המתנשא כלפי סממן לבוש דתי לראשה של עורכת הדין אברג'יל היה מזעזע. לא האמנתי שבימינו נשמע דברים כאלה, ובוודאי לא ממי שהיה שופט בישראל.
אשת התקשורת איה קרמרמן, אף היא חוזרת בתשובה, שיבחה את אברג'יל והתייחסה להחלטתה של השכל לחבוש כיסוי ראש. "אני לא יודעת מי החמוצים שטרחו היום לשוטט ברשתות החברתיות ולהפיץ ארס במקום לחגוג ולתקוע סטייק עסיסי", כתבה קרמרמן בפייסבוק. "בחלומות הלילה לינור לא יכלה לקוות שבזכותה, ובזכות הטקס, מישהי תיקח על עצמה כיסוי ראש. גם אם זה רק לשבוע. לינור, תברכי אותי". קרמרמן סיכמה את דבריה באמירה: "שאפו. זאת אומרת, כיסוי ראש".
איש ערוץ 20, שמעון ריקלין, התייחס בחשבון הטוויטר שלו לסערה, וקישר זאת לטקס הזיכרון האלטרנטיבי שערכו אנשי שמאל ביום הזיכרון לחיילי צה"ל, בהשתתפותם של פלסטינים: "חובבי הטקסים האלטרנטיביים מנסים לשחק אותה פתוחים וליברלים, כי הרי זו מהותה של אלטרנטיבה. חשיבה חדשה ופתוחה. אבל כשראיתי איך הם מגיבים לכיסוי הראש של לינור אברג'יל בטקס הדלקת המשואות, הבנתי שהם בסך הכל שונאים את מה שמריח או מזכיר יהדות. לא אלטרנטיבה ולא נעליים. רק בריחה מעצמם".
סיון רהב מאיר, עיתונאית כתבה: "פגשתי את לינור אברג'ל השבוע בהר הרצל, מאחורי הקלעים. היא יכולה ללמד הרבה נשים (וגברים) על עוצמה ועל צמיחה מתוך משבר. אולי זה מה שמרגיז אנשים מסוימים, שיש לה מה לומר. הכי קל ונוח לקטלג אותה כפרימיטיבית שחזרה בתשובה, אחת שאין לה מה באמת לתרום לשיח הציבורי, אז שתיעלם לה. אבל מה לעשות שהיא אישיות. מה לעשות שהיא לא רוצה לשתוק ולהיעלם לשום מקום.
למי שדורש להתעלם מפוסט מטומטם של שופט שכתב נגדה ולא להפוך אותו לכותרת ראשית: מעולה, אז מתעלמים ככה גם מציטוט לא מוצלח של איזה רב במכינת עלי לפני 15 שנה?"
"לא הסתדר לי הקונספט של לאכול-לישון-למות"
לינור אברג'יל (39), היא עורכת דין, 'מיס תבל', שחקנית תיאטרון ישראלית. אברג'יל הייתה נשואה במשך שנתיים לכדורסלן הליטאי שארונאס יאסיקביצ'יוס, וכיום היא נשואה למנהל האמנים אורון כלפון, אם לשלושה ילדים ושומרת תורה ומצוות.
לאחר שזכתה במיס עולם והפכה לשחקנית תיאטרון אהובה, החלה אברג'יל בלימודי משפטים. תוך כדי הלימודים, החלה ללכת עם חברתה דורית לשיעורי תורה. השתיים היו מגיעות למרכז שורשים בתל אביב, ומאזינות להרצאות וסמינרים של רבנים שהגיעו כדי לקרב לבבות ולהסביר מהי באמת היהדות. אברג'יל שתתה את הדברים בצמא.
אט-אט התקרבה אברג'יל לדת ולשמירת המצוות. היא החלה לשמור שבת, לקיים מצוות נוספות, ולהחליף את מלתחתה בתלבושת צנועה.
"לחזור בתשובה זה לא משהו שקורה ביום אחד", סיפרה בתוכנית ששודרה ב'רשת'. "התחלתי לשאול שאלות, ובאמת לא הסתדר לי הקונספט של לאכול-לישון-למות. אמרתי לעצמי שחייב להיות פה עוד משהו, והדת נותנת המון תשובות מאוד מאוד מספקות. זה עוזר. זה עוזר למלא את החיים בשמחה, בפשטות, ובעיקר בהרבה מהות.
"תמיד האמנתי באלוקים אבל עם הזמן התחלתי ללמוד ולהבין את התנ"ך ואת היהדות לעומק. הבנתי שלא הכל בשליטתי ושהיהדות נותנת לי שלווה", הוסיפה.
לשאלה איך השתנה אורח החיים שלה בעקבות החזרה בתשובה, אומרת אברג'יל: "שבת, כשרות, טהרת המשפחה. אלה הדברים העיקריים. להיות בן אדם. מאז שהתלבשתי, התחילו להסתכל לי בעיניים. התאים לי. אהבתי את זה. שנים לא הסתכלו לי בעיניים".
"לא ויתרתי על כלום", אמרה. "התחלתי לשמור שבת, ולאט לאט הורדתי כל הזמן עוד משהו ועוד משהו. ראיתי שנחמד, למדתי ליהנות מזה. ככה שלב שלב. זה לא שאתה הופך להיות בן אדם אחר. אתה אותו דבר, עם אותם פלוסים ועם אותם מינוסים. פשוט הדרך משתנה. פתאום אתה רואה לאן היא מובילה".
בנוגע למה שהקריבה בדרך ליהדות, והוויתור על מקצוע הדוגמנות, נשאלה וענתה ברורות: "על הדוגמנות בשמחה ויתרתי. אף פעם לא אהבתי את זה. אף פעם לא ראיתי בזה קריירה או מקצוע שמכבד את עצמו, למרות הכסף הגדול שעשיתי. הכסף לא מזיז לי. יכולתי להרוויח מיליונים אבל אף פעם לא הלכתי אחרי הכסף. כסף בא על הדרך כשאת עושה את מה שחשוב לך. ויתרתי על הכסף כדי להרוויח את עצמי, את בעלי ואת המשפחה שלי. יש יותר טוב מזה?".
"גם כשנרשמתי לתחרות, לא רציתי לזכות במיס עולם. שנאתי את העולם שעסוק בחיצוניות ובהאדרה עצמית. הרבה לפני שהתחלתי לחזור בתשובה חיפשתי משמעות אמיתית. כשהגעתי לתחרות רציתי למות, לא יכולתי לעמוד בתשומת הלב מכל הכיוונים וסבלתי מהצביעות. כשהשופטים שאלו אותי מה החלום שלי לא אמרתי, כמו כולן, שאני רוצה להציל דולפינים ולהביא שלום עולמי. הייתי היחידה שאמרה: 'אני רוצה בית וילדים'. השופטים בטח אמרו לעצמם 'זאת יוצאת דופן, אז נבחר בה'. יהלומים היו זרוקים מתחת לכפות רגליי והרגשתי ששום דבר לא שווה את זה שאני בחו"ל ולא יכולה לנשום את האוויר של הארץ ולבקר את סבתא שלי. זה היה סיוט, אבל אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה".
תהליך ההתקרבות שלה התקבל, לדבריה, בקרב בני משפחתה בצורה טובה. "להורים שלי היה קצת קשה בהתחלה", תיארה, "כי כשאתה מגדל ילד בצורה מסוימת והוא פתאום בוחר בדרך אחרת, לא תמיד זה מוצא חן בעיניך. אבל ההורים שלי תמיד קיבלו אותי, בכל מצב. היום הם שמחים על זה מאוד, כי הם רואים כמה זה עשה לי טוב והם מבינים שהרווחתי את עצמי".
בהמשך, נשאלה באשר לתחושותיה היום כאישה דתית, בנוגע לנישואיה לגוי בעבר. על כך השיבה אברג'יל: "לא באמת היינו נשואים. נשואים אזרחיים זה לא נקרא נישואים. הייתי ילדה, תמימה, לא באמת ידעתי מה אני עושה, והיום, במבט לאחור, אני לא מאמינה בכלל שהייתי שם. אני רואה תמונות ואני לא מאמינה שזו אני. כל הסיפור הזה הוא בגדר הזיה עבורי. אני מאמינה שדבר מוביל לדבר, וכנראה שהאירוע הזה היה צריך לקרות, כדי שאהיה היום בתשובה עם בעלי. מבחינתי הנישואים הראשונים והיחידים שלי הם לאורון. לא הייתי נשואה לפני כן".
"לחיות עם אמונה זה מחזק את החיים", אומרת אברג'יל ומספרת כי היא נוהגת מדי יום להתפלל ולשוחח עם אלוקים. "במשך חצי שעה לפחות אני מדברת עם הקדוש ברוך הוא בשפה שלי, כמו שאני מדברת עם אמא שלי", היא מספרת. "זו העצה של רבי נחמן וזו אחת מהעצות הכי טובות שקיבלתי בחיי מפני ששיחה עם הקדוש ברוך הוא הרבה יותר טובה משיחה עם פסיכולוג, היא לא עולה כסף והוא גם שולח לי תשובות. כל דבר שאני מתפללת עליו מתרחש ביום המחרת. נס אמיתי".
פהשקווילים
ערב מחזק במיוחד, הרבנים זמיר כהן, יצחק בצרי ויצחק פנגר מגיעים לערב מיוחד במינו לע"נ יעקב בר סבינה.
הערב יתקיים ביום שלישי, ט"ז באייר, 21.5, בשעה 20:15 בבית הכנסת "אור תורה", רח' הרצל, קרית שמונה.
מחיר כניסה סמלי: 15 שקלים. יוגש כיבוד קל ושתיה. הערב מיועד לנשים וגברים.
לפרטים: 050-477677
