מאז ומתמיד נושא תעודות הכשרות וה"מונופול" שיש למועצות הדתיות על המילה "כשר" הן נושא רגיש בחברה הישראלית. מי שאולי העלה את הנושא לסדר היום היה טומי לפיד ז"ל כשבתשדירי הבחירות שלו הציג סבון כלים, חמגשיות ומים מינרליים ותהה ברבים "למה הם צריכים כשרות? ולמה אנחנו צריכים לשלם על זה יותר"? נשמע צודק. אחריו הגיע הבן יאיר שהמשיך להתרעם על כך שבחלב תנובה יש 4 חותמות כשרות, כאילו שליד הפרה עומדים 4 רבנים ומוודאים שאף אחד לא עירבב את החלב עם בשר חזיר. גם בתקופה האחרונה השיח הציבורי בנושא עולה שוב, אחרי תחקיר של העיתונאית מיקי חיימוביץ' ותוכנית הכלכלית "הכל כלול" בערוץ 10.
אז נכון שזה מאוד אופנתי לחשוב כמו כולם, ולהביע את דעתנו על השוק המופקר והמושחת וכו' וכו', אך אנו מעדיפים להסתכל על זה מזוויות אחרות, כאלו שהעיתונאית חיימוביץ' לא הגיעה אליהן, ואפילו שר האוצר לשעבר בחר להתעלם מהם.
אז לפני שנתחיל ננסה להקשות על עצמנו ולשאול, למה חקלאים בישראל נדרשים לשלם ל-3 משגיחי כשרות שונים? הרי בסה"כ מדובר בפטרוזליה מהטבע, כשה"טבח" שלה הוא בורא עולם, אז למה באמת צריכים לעמוד לידו 3 משגיחים, כל אחד מאיזה חסידות עמומה? התשובה הפשוטה היא "כי כך החקלאים רצו". בואו נזכור משהו. אף אחד לא הכריח אותם להביא משגיח, ובטח לא שלושה. הם יכלו להביא אחד בלבד, ולהסתפק בכך, אך מבחינה כלכלית בלבד הם הבינו שככל שיהיו יותר חותמות כך העסק שלהם ימכור יותר.
לפני שלוש שנים פרסם חקלאי בשם נצר שמיר על קיר הפייסבוק של יאיר לפיד פנייה אישית בה התלונן על הקשיים הרבים שמערימים עליו על מנת לקבל חותמת כשרות בד"צ על הפירות שהוא מגדל. "אני מיואש, כי ככל שעוברות השנים המצב רק מחמיר. ואין מי ששומע ואין מי שיכול לעצור את זה", כתב וזכה לטלפון מלפיד. במכתב הסביר כי החרדים מתנים את המכירה בסניפי המהדרין של רשתות השיווק, רק במידה שיקבל הכשר מגוף כשרות מהדרין.
המשוואה כאן ברורה, ישנם מספר רשתות בארץ שמוכרות רק מוצרי מהדרין, המתנות את מכירת המוצרים בכשרות מהודרות. אני לא מצליח להבין כאן מה הבעיה? זה כמו לבוא לניצת הדובדבן ולבקש למכור ירקות מרוססים, או ללכת סופר מרקט צמחוני ולבקש למכור בשר. הרי ברור לכם שמי שמגיע לשם מחפש חותמות מהודרות, אז מה הבעיה בדיוק?
תשלו את עצמכם, במידה ותפתחו מסעדה ומישהו יבטיח לכם שאם תהיה חותמת כשרות נוספת ויבוא משגיח במשך שעה ביום כדי לפקח שהכל מתנהל כשורה, בתמורה אחוזי המכירות יגדלו ב-25%, תסכימו? לכן אני טוען שמי שחושב שזה לא פייר, לא הוגן, יקר, לא יעיל וכו' לא וכו' לא, שיוריד את התעודה ויבדוק מה התוצאות בשטח.
ישנן עוד טענות רבות ומגוונות כלפי עולם הכשרויות, למשל למה צריך לשלם כסף למשגיח? זה בדיוק כמו לשאול למה אני צריך לשלם לירקן על הירקות? והתשובה המשותפת, כי זו העבודה שלו. הרי מה אנשים מצפים, שהמשגיחים יעבדו בחינם? ישנם אלפי משגיחי כשרות בארץ, מעל 100 מועצות דתיות, מי אמור לספק להם משכורת? במידה והמדינה תבוא ותאמר "אנו רואים בכשרות ערך עליון, לכן מוכנים לממן אותה", זה יהיה מצוין, אך עד אז צריך להבין שהמשגיח הוא עובד מטבח שבורר אורז, שוטף חסה, מנפה קמח ומפריש חלה וצריך להתפרנס בדיוק כמו השוטף כלים לידו.
יבואו בעלי העסקים ויאמרו "בוא תראה את המשגיח שלי, הוא לא עושה כלום", אני יאמר, יכול להיות, לא כל עובדי העירייה, חברת חשמל ורשות השידור הם עובדים מצויינים, יש כאלה יותר, יש פחות, אך זה לא אמור להכתים את כל השאר.
– אז למה צריך מהדרין?
ראשית כל צריך להבין מהי המילה "מהדרין", היא נגזרת מהמילה "הידור". כלומר, שהבדיקה טובה יותר. זה כמו ההבדל בין ללכת למוסכניק ולומר לו "עשה סיבוב על הרכב ותן ביקורת", או לקחת אותו למכון מקצועי לבדיקות. גם בכשרות הרגילה יבדקו את כל הדברים הבסיסיים, אך בגלל מוגבלת הזמן והתקציב, המשגיח לא יכול להיות בעסק במשך כל היום, ולכן הביקורת תהיה טובה אך פחות אינטנסיבית. בדיוק כמו ההבדל בין שומר בבית ספר שנמצא בתחילה ובסוף היום, לבין שומר שנמצא כל היום בשער בית ספר. המחיר בהתאם וכך השמירה.
לסיכום. מעולם אף גוף כשרות לא פנה לעסק והציע לו תעודה, אלא בעלי העסקים הם אלה שבאים ומבקשים (ולעיתים מתלוננים) את התעודה ושירותו של המשגיח. כיום 70% מהציבור אוכלים אוכל כשר, ולכן כשיש רוב מכריע, אז זה אמור להיות ברור מאליו. מלבד זאת, עזבו שטויות, אנחנו יהודים, ויהודים אוכלים כשר.
