כאם לשלושה ילדים אני חרדה באופן קשה לאור מגפת הסמים והאלכוהול שהפכה להיות נחלתם של ילדנו-בנינו ובנותינו.
סדר היום בכנסת הפך להיות כזה ששעות רבות ותקציבים רבים מושקעים בחקיקה שפותחת את הפתח באופן חוקי לשימוש בקאנביס, חופשי לשימוש. הסרת התווית הפלילית ממשתמשי הקאנביס תעודד בוודאות שימוש בסם המסוכן.
אלכוהול הפך להיות המכה הקשה של בני הנוער, הם יוצאים מבילוי מרוחים על כתפי חבריהם, ובקושי מגיעים הביתה. מעל 2.5 מיליון איש בישראל הם על סמים או אלכוהול.
סמי אונס, 'נייס גיי', סם רחוב שפותח במעבדות בתל אביב נמכר ב-50 שקלים ומגיע להמוני צעירים. המשטרה במהלך השנה שעברה הגיעה לכל המעבדות ומוקדי המכירה ברחוב אלנבי בתל אביב. הוגשו כתבי אישום, והם, הפושעים שסוחרים בסמים, העתיקו את מרכז הפעילות לתחנה המרכזית בתל אביב. המרדף אחרי סוחרי הסמים הוא תחרות של חתול ועכבר. הם רודפים אחרי הצעירים, מגיעים למוסדות חינוך, למועדונים ומאוד בקלות הילד או הילדה שלך יכולים להיות בין אלה שנפלות בפח. זה נעשה בעורמה, מציעים להם להיכנס למסלול של חלומות, מוכרים להם אשליות. מספרים להם שהם יהיו מגניבים, יהיו "קולים", שיהיו חלק וישתלבו. הסוחרים יודעים ללחוץ להם כל ה"כפתורים" שמפילים בפח כל נער או נערה בשנות ההתבגרות שלהם מבחינה פיסית ונפשית.
מי יגיע אליהם קודם, סוחר הסמים או פעולות חינוך ומניעה?
סם הוא סם. אלכוהול הוא סם. הוא שייך לקבוצת המדכאים.
לא משנה איך קוראים לו. הוא משנה מחשבה של אדם, משבש לו את ה"מחשב" האישי שלו, האדם "נרגע" לכמה זמן ואז נוחת לחיים חזרה ונתקף בתופעות מוזרות שהן פרי הסם. הסם נישאר בגוף.
אנשים עושים תאונות, נעשים אלימים (נכון יש עוד סיבות..), נעשים חולים ומגיעים במצבים קשים לבתי חולים, מתים. הכל זה מנון. מתחילים בְּקטן ומגדילים את הכמות, על מנת שתהיה יותר השפעה. יותר סוטול.
האלכוהול, מדאיג לא פחות. הוא מאט תפקודים וגורם לדבור לא ברור, תנועות לא יציבות, הפרעה בקליטות חושיות וחוסר יכולת להגיב במהירות. הכל עניין של כמות ומצב גופני של האדם. הקאות, שלשולים, כאבי בטן, קשיי נשימה, איבוד הכרה ועוד ועוד, שלא לדבר על נשים שצורכות אותו במיוחד כאשר הן בהריון, האלכוהול נכנס למחזור הדם דרך השליה אל העובר. האלכוהול משפיע לרעה במיוחד בחודשים הראשונים של ההיריון וקיים סיכון ממשי לפגיעה בגדילה, פגיעה במבנה הפנים ונזק למח ולמערכת העצבים.
סמים ואלכוהול בעיני זה מוות! מוות של חיים, תרבות, יצירה, התפתחות, יותר רע מטוב, יותר עצוב משמח, יותר כספים לשיקום מתאונות דרכים, יותר שוטרים ויותר דאגה, יותר הורים שמבזבזים את חייהם על ל"טפל" בילד שלהם, יותר ילדים להורים נרקומנים, או סתם מסטולים, שמידי פעם מפליקים להם סטירה לפנים.
מי צריך את זה?
זה מתסכל אותי כאם לילדים. מדינה שנחשבת למתקדמת, לא מצליחה "למכור" לבני הנוער את הרעיון של לבחור בחיים ולא בסמים.
אני קוראת לכל מי שעתיד ילדנו, תרבותנו, ביטחוננו האישי, כלכלת ישראל, חשובים להם, לפנות לכל גורם במדינה ולעורר את המודעות להפוך את החינוך והמניעה של השימוש בסמים ואלכוהול למטרה הכי חשובה בישראל. לעשות משהו בקשר לזה. התוכניות הקיימות לא מצליחות במונחים של תוצאות. כעובדה, 25% מהמתגייסים לצה"ל בשנת 2014 הם על קאנביס!, זה בהשוואה ל 2011 שם שיעור המתגייסים עמד על 10%. גידול של 250% בשלוש שנים. מפחד.
