הרב דרורי מקיים קשרים עם הקיבוץ מזה עשרות שנים ובדרכו חיבב הרב דרורי על רבים בקיבוץ את מסורת ישראל אבא. גישתו של הרב אל בני הקיבוץ הייתה מאז ומתמיד מושתתת קודם כל על כבוד הדדי וכבוד לדרך בה בחרו תושבי הקיבוץ לחיות את חייהם.
האווירה העוינת הקיימת במקומות שונים בארץ לכל מה ש'מריח' יהדות, אינה קיימת כאן. וזאת בזכות מערכת היחסים הבריאה שנבנתה משך שנים רבות.
במכתבו לחברי הקיבוץ כותב הרב דרורי בין היתר: "לחברי בנאות מרדכי. עמכם אנו בחגיגת ששים וחמש שנה להתישבות הקבע של קיבוצכם בגליל העליון.
ערב מלחמת השחרור הגיעו חבריכם ממרכז הארץ לעמק החולה והניחו יסוד לקיבוץ עשיר גוונים בגליל העליון. עיטרתם את העמק ואת ארץ ישראל כולה בהתיישבות מושכלת, בחקלאות, ותעשייה.
מכם קמו מצביאים במערכות ישראל, חלוצים ופעילים בקשרי חוץ ובטחון, שהבטיחו את נצח ישראל בארצו.
מערכת היחסים הפנימית של חברי הקיבוץ בגווניה הססגוניים אמרה דברה בעולם, על יכולת הכלה של ניגודים ושוני. נתקבצו אליכם חברים מארצות שונות, ממקורות מסורת ומרקע חילוני עמהם ועמכם הייתי בכל שאלה. זכיתי לקיים דווקא בביתכם את השיעור הקבוע בתלמוד לאנשי האזור.
שמחתי עמכם בשמחת תורה,לקחתי חלק בחופתיכם, גם הרכנתי ראש באבלכם, כאחים הנכם לי, כחברים נאמנים.
בית הכנסת הנבנה בקיבוץ ביוזמת חבריכם, מעשיר את שמחת היובל בכתר תורה, השמחה בבניה ובבוניה של ארץ ישראל.
שלכם, הרב צפניה דרורי, רב העיר וראש הישיבה".
דבריו החמים של הרב צפניה דרורי, התקבלו בהתרגשות ובחום אצל חברי הקיבוץ, ונתנו ביטוי אמיתי שאפשר 'לעשות יהדות' בדרכים אחרות, יפות.
