היום ה-12 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

עצמאות יקרה, אוהבים אותך

מי שלא עושה חשבון נפש דומה לאותה שלולית החושבת לעצמה שהיא …אוקיאנוס. כשאין לך נקודת השוואה וחשבון נפש, קל לך ליפול למלכודת ה'אני'. 'אני' הגדול מכולם, 'אני' החכם מכולם, 'אני' הצודק מכולם ו…השמש מסתובבת סביבי…

נושא העצמאות והמחיר שאנו משלמים כדי לממשה, גדול וכואב. אחינו המשפחות השכולות חשים זאת רגע-רגע, יום-יום כל הזמן. אותם, לפני הכל, ובטח לפני ה'אני' חייבים לשאת על כפיים, להקשיב להם, לחבק אותם, להבין אותם ומעל הכל לאהוב אותם ואת מה שהם מייצגים, הם ה'חשבונית' על תשלום הדמים לעצמאותנו.

אי אפשר שלא להתייחס כאן למה שהתרחש בכנסת במהלך הדיון על דוח מבקר המדינה על 'צוק איתן'.

נתחיל ונאמר שיו"ר הועדה ח"כ קארין אלהרר, במאית הדיון, יצרה מערך דוברים, ותמהיל משתתפים פוליטיים, והיא בראשם, שכנראה התכוונו למשהו אחר, לא לדיון ענייני על הדוח.

למה אני חושב כך?! ראשית, בגלל הפרופיל של ה'חשודים', ושנית, כאשר מקרבים גפרור דולק לאבק שרפה, הפיצוץ בא יבוא. מספיק אנשים התביישו במקום שני חברי הכנסת: מיקי זוהר ואורן חזן, ונסתפק בזה.

…נחזור למהות. הישראלי המצוי יחשוב עשר פעמים אם להכניס את ידו לכיס ולהוציא עשרה שקלים על משהו שהוא לא בטוח שהוא רוצה לשלם עליו.

בדיוק כך בנושא החירות והחופש שלנו כאזרחים במדינת ישראל. אז איך זה שיותר מידי משפחות שכולות קברו את יקיריהן, ואנחנו לא נכבד ונעריך אותם?! מדוע יש עדיין כאלה בקרבנו המסוגלים שלא להבין ולהתייחס לחבורת מלאכי השכול בכבוד מינימאלי בחיי היום-יום?! המשפחות הנפלאות הללו לא מבקשות את כספו של אף אחד. הן מבקשות בסך הכל שנכבד את זכותן להביע דעה שאינה מקובלת על הרוב, שהן לא יהפכו באחת ל'אויבות' העם, בגלל עמדתן הפוליטית, ומעל הכל שנבין שהמפגש איתן אינו הוגן. המשפחות כבר הפסידו את היקר להן מכל, ואת התוצאה הזו אי אפשר לשנות.

 

 

מדינה נפלאה, לא מובן מאליו

במעבר חד ליום העצמאות והמשמעות שלה בעינינו.

מתי אני מתחיל לפחד?! כאשר הדברים שיש לי נראים מובנים מאליהם. זה מתחיל בגרעין המשפחתי שהאישה מובנת מאליה, הילדים מובנים מאליהם, הפרנסה מובנת מאליה והחופש בו אנו חיים נראה מובן מאליו יותר מתמיד. לא! ממש שום דבר לא מובן מאליו. הגברים שביננו, תנסו להתייחס לנשותיכם כמובנות מאליהן, נראה אתכם. זה יגמר ברבנות או בבדידות…

כאדם מאמין קל לי לקבל את הדברים המובנים מאליהם, לכאורה, כדברים שאינם מובנים מאליהם בכלל.

הבעיה היא שכל שיחה שאתה מפתח בנושאים האלה, גולשת מיד לפוליטיקה, במובנה האיום של המילה. מי מאיתנו לא נתקל בתופעה שהפרטנר שלו לשיחה עובר בשלב מסוים לדקלם סיסמאות, קלישאות ומיני ירקות. כולל אתה עצמך. מדוע זה קורה?! כי הכל נראה לנו כמובן מאליו, ושאף אחד לא ינסה לשכנע אותנו אחרת.

…אני מודה. ההתרגשות והשמחה על מה שיש לנו במדינת ישראל, מציפה אותי כל יום עצמאות מחדש. איני מפסיק להתפעל ולהודות, קודם כל לבורא עולם, על ההישגים העצומים שהמדינה הגיעה אליהם. מדינה פורחת, שמחה, עשירה, נושאת על כתפיה מטען הגדול ממשקלה עשרת מונים כמו הנמלה.

אולי זה החינוך מהבית ואולי אני פשוט דפוק. אבל מה לעשות, לא מסוגל להיות כפוי טובה כלפי מי שאחראי על כל הטוב הזה.

…ושלא תטעו לחשוב שאין מה לתקן, שאין מה לשפר, ואפילו להרוס מן היסוד. יש ועוד איך. הרשימה ארוכה-ארוכה, אבל היא לא באה במקום כל הטוב שיש לנו. לתקן, כן, להרוס ולהתנכר, לא ולא.

חג שמח

 

 

שר החוץ הגרמני ניסה לתקוע אצבע בעינו של נתניהו, בביתו

אחד מסממני החירות, החופש, זה עמוד השדרה הלאומי (בניגוד ללאומני) שלך. במילים אחרות, כבוד עצמי.

השבוע הזדעזעו אמות הסיפיים במפה הפוליטית, בעיקר לצורך הפרוטוקול. רמות הצביעות שברו שיאים בגלל שראש הממשלה בנימין נתניהו התנה את פגישתו עם שר החוץ הגרמני בכך שהשר לא ייפגש עם ארגונים המוציאים את דיבתה של ישראל בחו"ל.

נציג רשמי של גרמניה מוזמן להיפגש עם ראש הממשלה, והוא 'מביא' איתו את מי שגורמים לנזקים מדיניים ואחרים לאינטרסים של מדינת ישראל בעולם.

השאלה אינה השר הגרמני ייפגש או לא עם הארגונים הללו. אלא, האם זה יאה ששר החוץ הגרמני יעשה זאת בחסות ביקור רשמי עם ראש הממשלה. הרי החבורה הזאת נפגשת עם מי שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה וכמה שהיא רוצה. ולכן, טוב היה עושה השר הגרמני אם היה מקיים את הפגישות האלה בגרמניה, בביתו-לשכתו. ההערכה היא שהשר הגרמני רצה 'לחנך' את ראש הממשלה, וזה לא הלך לו. וטוב שכך.

 

 

כאשר שׂמים את ברצלונה ומג'דל כרום באותה טבלה

'עיתונאים ללא גבולות' הצליחו להעלות חיוך על שפתי כאשר פרסמו את טבלת 'חופש העיתונות' ובמקומות הראשונים מוצבים נורבגיה ופינלנד.

העולם השתגע. מה שמובן בכדורגל, לא מובן לעיתונאים נאורים. אם בכדורגל יש את ליגת האלופות ובה משחקות קבוצות הכדורגל המשובחות והאטרקטיביות ובישראל יש את ליגה למקומות עבודה, אז החכמולוגים האלה עשו מיש-מש וערבבו בין מדינות פסטוראליות, שקטות ומנמנמות דוגמת פינלנד ונורבגיה, בהן עיתונאים מתים משעמום, עם מדינות כמו ישראל, סוריה, לוב, עיראק ואיראן, בחלק מהן עיתונאים נהרגים בעת מילוי תפקידם.

מה למקום ראשון בחופש עיתונות למדינות הסקנדינביות, בהן ממש, אבל ממש משעמם והכל עובד לפי הספר והחוקים, ובין המדינות שהזכרנו, בהן ישראל התוססת וגועשת ללא הפסקה?

מה בדיוק נקודת החיכוך בין הממשלות של נורבגיה-פינלנד והעיתונאים?! המלחמה על הפסקת הצהרים, טעם הגלידה או העוגה, ובין הדילמות הקשות והבלתי אפשריות מולן עומדות כל ממשלות ישראל לדורותיהן.

בנורבגיה יש איזו שהן בעיות קיומיות מסכנות חיים, שיש אינטרס להסתירן מעיניהם של העיתונאים? ממש לא. אצלנו יש, והרבה.

בקיצור, עוד בדיחה לא מוצלחת למי שמנסה להיות חכם יותר מההיגיון והמציאות.

 

 

אז מי אהבל, עומר?!

מילה אחת על הלקסיקון החדש של הפוליטיקאים שלנו. תסמונת הגמדים בפוליטיקה הארצית נותנת את פרותיה הבאושים.

לא משנה כיצד הגעת להיות חבר כנסת, חשוב כיצד אתה ממלא את חובתך/שליחותך.

לא רוצה לדבר על אורן חזן, סמוטריץ' מיקי זוהר, ואפילו לא זהבה גל און. מדוע? כי אין סכנה ממשית שמישהו מהם ינהיג את מדינת ישראל לפני בוא המשיח. ככה, שאפשר להירגע.

מה שמדאיג הוא שאלה המתיימרים להיות מנהיגים אלטרנטיביים, מאבדים את הראש, בעיקר את האיפוק והנימוס הבסיסי.

קחו למשל את חברי הכנסת אראל מרגלית ועומר בר לב. השניים בעלי זכויות רבות מעברם ועל הנייר מועמדים פוטנציאליים להנהגה. אלא מה?! הם מאבדים את העשתונות במקום שהכי פחות צריך, בדיבור. מה זה הדבר הזה "בנימין נתניהו אהבל"?! ככה מתנהל מי שרואה את עצמו ראש ממשלה?!

מאוד מביך לראות ולשמוע פוליטיקאים המנסים למשוך תשומת לב ובדרך עושים בושות ומאבדים מסיכוייהם להיות מועמדים לגיטימיים לצמרת ההנהגה. וחבל, כי במדינה כמו ישראל חשוב מאוד שבכל רגע נתון יהיה היצע גדול של מנהיגים בעלי יכולות ופוטנציאל מנהיגותי, ולא ליצנים.

ואי אפשר שלא לסיים בנושא ביטחוני קיומי.

לפני. הטענות 'כבדות המשקל' נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, זה שהוא נוקט בשיטות הפחדה כדי לשתק את הציבור ולשלוט בו, כך מתנגדיו.

ומה התחמושת?! מתנגדיו טוענים שנתניהו מפחיד אותנו עם הגרעין האיראני והחיזבאללה.

…אבל מה לעשות, שאם נתניהו מפחיד אותנו, כנראה שאינו בודה מליבו את ההפחדות והמפחידים איראן, חיזבאללה ואחרים.

הנה, רק השבוע, בהמשך לפעולות קודמות ומתמשכות, הפציצו מטוסי חיל האוויר אספקת תחמושת כבדה, בהם כמאה טילים.

ואיראן?! היא האסם הגדול של גידולי הפרא הללו. היא זו התומכת, מגבה ומחמשת את החיזבאללה, שכידוע ומניסיון מלחמת לבנון השנייה אינו זורק עלינו סוכריות. זה לא בית כנסת ואלה לא סוכריות. החיזבאללה יורה ויירה טילים, טילים טילים.

ולכן, אמר החכם מכל אדם במשלי "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה". פרוש: אשרי אדם המתייחס לרגש הפחד ונזהר מסכנות, ולא, 'יאכל אותה', בשפה עממית.

אז עכשיו הבנתי. מתנגדיו של נתניהו מצפים להשתיק ולעמעם את התייחסותו לאיומים האמיתיים של החיזבאללה ואיראן, אולי זה יצליח להפיל אותו… ואולי אני טועה…

אולי יעניין אותך

Bottom ad