במעונות החדשים של הסטודנטים, לא הרחק מבית- ספר "עוזיאל" ממוקם קפה מותק. כשנכנסתי לבית הקפה השבוע התקשיתי להבדיל מי מבין הצעירים הרבים שגדשו את המקום הוא סטודנט ומי מהם הוא פגוע נפש או "מתמודד" כך מקפידים הסטודנטים לכנות את החברים שלהם בפרויקט.
וזה אולי סוד קסמו של בית הקפה שנראה בדיוק כמו כל בית קפה אחר. השולחנות שפזורים מסביב ויוצרים אינטימיות וקרבה. המטבח שממנו עולים ריחות של מאפה ומרק חם. ובעיקר התמהיל האנושי של צעירים שיושבים יחד לשתות קפה. בלי שיחות טיפוליות. בלי אותה סטיגמה ותווית שמלווה תמיד אנשים אשר סובלים מהפרעות נפשיות, שיחות חבריות מלב אל לב על היומיום, שיחות על כדור-גל, על החלומות והפחדים, הדברים שמהם בנויים החיים של כולנו.
הרעיון להקמת קפה מותק נולד קצת אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמדי שנה בוחרים כל הסטודנטים לעבודה סוציאלית בשנה ג' פרויקט קהילתי, מתוך אידיאולוגיה שכך הם ירחיבו את ההשכלה שלהם.
בין הסטודנטים במכללת תל-חי ישב אז גם צעיר חבר קיבוץ בגליל העליון שלמרות שהוא מתמודד עם מחלה נפשית מגיל צעיר, הוא וחבריו לכיתה נתבקשו לזהות צורך בקהילה וגם לתת לו מענה. אחת הבעיות של אנשים אשר מתמודדים עם מחלות נפשיות הוא ההסתגרות בבית מחד ודעה קדומה בחברה שחולי נפש הינם אנשים מסוכנים שמפחיד לשהות במחיצתם מאידך.
מה שהתחיל כפיילוט במתנ"ס כל נדרי, הפך בתוך זמן קצר למפגש שבועי בתיאטרון מראה כשהעיקרון הוא פשוט. בית קפה במחירי עלות, מקום שבו סטודנטים ומתמודדים יפעילו בית קפה למפגש חברתי נטו. הרעיון צלח וממפגש שבועי הוחלט למקם את בית הקפה במעונות ולהרחיב את המפגשים לפעמים בשבוע. וכך בימי שני וחמישי החל מהשעה 18עד 20 מגיעים כחמישים צעירים מקריית-שמונה והסביבה אל בית הקפה. הדבר המדהים הוא המחירים שהסטודנטים גובים. בתפריט של קפה מותק שעליו מצוירים שני דובדבנים סמל לשיווין ומתחתיו כתוב מקום שווה לכל נפש, אני רואה כי מחיר של פסטה, סלט יווני עולים רק 10 שקלים ומחירו של כוס קפה עולה 4 שקלים. גם המחירים מתברר שווים לכל נפש.
את המקום מנהלים גלעד לוי אשר הגיע לכאן מקיבוץ נווה איתן ביחד עם שקד פרץ בת קריית-שמונה, שניהם סטודנטים לעבודה סוציאלית שנה שלישית במכללת תל-חי.
לפרויקט של הקמת בית הקפה שותפים עמותת אנוש, אגודת הסטודנטים והיחידה למעורבות חברתית שאותה מרכזת במסירות שולי ספיר.
"היה חשוב לנו שיהיה לווי מתוך הארגון שבתוכו הסטודנטים יפעלו וזאת כדי שהארגון יראה בזה פרויקט שלו וגם כדי ליצור המשכיות לפרויקט גם לאחר שהסטודנטים יסיימו את השנה".
אמרה לי תמי זרוצ'ס ראש היחידה ללימודי שדה בחוג לעבודה סוציאלית. תמי עובדת סוציאלית שמלווה כבר שנים רבות את הסטודנטים בעבודתם הקהילתית במגוון רחב של פרויקטים חברתיים ידועה כמנחה רגישה וקשובה מאד לצורכי הקהילה.
"אני מאמינה שלא ירחק היום ואת קפה מותק יפעילו המתמודדים עצמם" דברי זרוצ'ס.
ועד שזה יקרה מגיעים בכל יום סטודנטים מתנדבים המקבלים מלגה מהיחידה למעורבות חברתית יחד עם המתמודדים להפעיל את בית הקפה.
אחרי שראיתי את האושר בעיני החברים שהגיעו לקפה נפגשתי עם גלעד ושקד שמנהלים את המקום לראיון קצר.
– שקד, לפני שהגעת לכאן היה לך קשר עם אנשים שהינם פגועי נפש?
שקד: "כבת קריית-שמונה, חלק מהאנשים שכאן אני מכירה מהשכונה ומהשוק. כשהיינו ילדים היינו נוהגים לצחוק עליהם. בעקבות הלימודים בחוג לעבודה סוציאלית, אחרי שרכשתי הבנה וידע אני מבינה איזו טעות זו הייתה. היום מבחינתי הם שווים לי לכל דבר ודבר, אני מקבלת אותם כשווים. פה לראשונה אני מרגישה שאני זו אני בלי מסכות ובלי מגננות וזאת בזכות המתמודדים עצמם. פה אין טיפת רוע. המתמודדים חמים מחבקים ואוהבים, אנשים שמחים שאוהבים לגעת, הם אומרים את אשר על ליבם, אנשים נטו".
– גלעד, מלבד הסטודנטים והמתמודדים האם מגיעים גם אנשים נוספים לקפה?
גלעד: "זו השאיפה שלנו, היינו מאד שמחים שיגיעו שכנים מרחוב הלבנון ובכלל, אנו מזמינים את כל מי שמחפש מקום נעים וכייף להיפגש בו.
כשביקשו ממני לארגן הסעות כי זה מרוחק מעט ממרכז העיר, התנגדתי נמרצות אמרתי שאם "לארומה" אין הסעות, אין סיבה שלקפה מותק יהיו הסעות".
– גלעד, מי מימן את כל רכישת הציוד לבית הקפה?
גלעד: "מכללת תל-חי. אנו מבקשים להודות ליחיאל הרוש מנהל המעונות על הלווי המסור. חלק מהדברים השגנו בתרומה.
שולי ספיר רכזת היחידה למעורבות חברתית במכללה כבר חמש שנים."קפה מותק מציין עבורנו דוגמא לפרויקט מופלא, שהחל כיוזמה לסטודנטים, וקיבל הכרה עד להפיכתו למוסד קבע בעיר. הוא מוכיח שיתוף פעולה בין האקדמיה לעיר ומענה על צרכים אמיתיים של אנשים באזור. הוא דוגמא לחיבור מופלא בין הסטודנטים לאוכלוסייה המקומית. זאת הודות לקרן דוד פרידמן וקרן רוטשילד קיסריה שמסיעים במימון המלגות לסטודנטים". דברי שולי. "הסטודנטים ביחידה פועלים במגוון תוכניות, אם בבתי ספר היסודי והתיכון, אם בתוכניות ייחודיות כמו מרכז הטניס, או תכנית ההעשרה באנגלית לתלמידי בתי הספר היסודיים. קפה מותק הינו אחד מהפרויקטים שאנו גאים בהם מאד".
כמו לפני שבוע. הגיע לכאן תושב קריית-שמונה בשם עמרם קריספל שהגיע יחד עם ברוריה אחת מהמלוות.
הוא כל כך הוקסם והתרגש ממה שנעשה כאן, הוא שאל מה עוד חסר לנו? אמרתי לו שהיינו שמחים למכונת קפה.
הוא מיד הוציא כסף ואמר: יש לכם מכונת קפה".
– גלעד, מאיפה הידע והניסיון בהכנת המאכלים?
"כל אחד מביא את הניסיון והידע שלו, יש סטודנטים שמתקשרים להוריהם לקבל מתכונים למרק או עוגה.
החשוב הוא שכל אחד עושה את מה שהוא אוהב לעשות.
יכולה להיות מישהי שכל רצונה הוא לקלף תפוחי אדמה במטבח ולא לפגוש אף אחד וזה גם בסדר".
– שקד, את לא חשה מאוימת לפעמים בחברת פגועי נפש?
"מה פתאום? זו טעות של הרבה אנשים ששבויים בסטיגמה שפגועי נפש הם אנשים מסוכנים. המתמודדים כאן מאוזנים ע"י טיפול תרופתי והם האנשים הכי חמים שפגשתי.
אחת המתמודדות שאלה אותי השבוע, איזה תבלין שמנו בעוגה? כי זו העוגה הכי טעימה שהיא אכלה עד היום.
השבתי, שישנו תבלין מיוחד שאותו אנו מוסיפים, קוראים לו 'אהבה'".
