היום ה-16 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

צחוק זה דבר נפלא. כל עוד הוא בריא

בואו נתחיל מהאמת. אין ממש סטנדאפ דתי-יהודי-איכותי טוב בארץ. זה לא שאין לגמרי, יש את החבר'ה המדהימים של אנדרדוס, הרב לסרי, שמעון פרץ, יאיר אורבך וגם את הפחות מוכרים כמו מיכל לויטין, נויה מנדל וגם כאלה שמצחיקים מידי פעם כמו קובי אריאלי, גולן אזולאי וכו'. אבל אם משווים את הכמות וההיצע של  הסטנדאפ של הציבור הכללי, אז זה בערך כמו טיפה בים. במיוחד כשצריך לנבור ביוטיוב ובקושי למצוא איזה מערכון, או להדרים למרכז ולמצוא איזה מופע יחיד בפתח תקווה, בטח לא הכמות שמספקים אורי חיזקיה וישראל קטורזה וחבריהם.

לעומת הסטנדאפ, בז'אנר היהודי יש שפע של מוזיקה, מופעי ילדים, ספרים ואירועי תרבות כאלה ואחרים, אז למה דווקא הסטנדאפ עדיין לא הרים ראש? נבין בהמשך.

עם העובדה שהצחוק יפה לבריאות אי אפשר להתווכח, וודאי שזה נורא כיף לשבת על כיסא ולהתבטל במשך שעה וחצי וליהנות מבדיחות, פאנצ'ים וחיקויים בלי חשבון. הבעיה האמיתית היא בתוכן. כדי להצחיק לא מספיק בדיחות טובות, אלא במיוחד היום צריך לטבל אותן בהמון ציניות, שלעיתים מכאיבה לאחרים. קחו בני נוער ותנו להם לשמוע מופע של הגשש החיוור או את התוכנית "ניקוי ראש", הם לא יבינו על מה הם מדברים. אפילו בתוכניות כמו "פספוסים", או מערכונים של אלי יצפאן הם ספק יחייכו ספק יגחכו קלות, אבל לעומת זאת 'ארץ נהדרת', או שחר חסון יעשו את העבודה עד כדי כך שיהיו מוכנים לשלם 100 שקלים לשעת הופעה. אז מה בעצם קרה כאן? למה הבדיחות של היום הם לא הבדיחות של פעם?
משהו באנושות השתנה וכך גם האנושיות. בעבר לא היו צריכים למצוא דמות כדי לצחוק עליה, אלא מספיק להראות את המציאות בזווית אחרת וכבר עושים את העבודה. הסטנדאפ של הדור הזה רווי בחיקויים מעליבים, מיניות, קללות, ביזיונות והמון חיצים ארסיים וכואבים. תחשבו על הסיטואציה. אדם שילם ממיטב כספו, מגיע עם בת זוגו, מתיישב בשורה הראשונה, ומסתכן בכך שקומיקאי "יפול עליו" ויהרוס לו את הערב (והוא כמובן יגחך מבחוץ, אך מבפנים ירצה לברוח).

אגב, סיפור כזה קרה גם כאן בקריית שמונה, אי שם בתחילת שנות ה-2000 בהיכל התרבות. הגיעו לכאן "גרייניק ואלתרמן", ותוך כדי המופע החלו לפנות לאנשים בקהל. אחד הצופים סיפר כמה עובדות על קורות חייו, ומאז הפך להיות מטרה לבדיחה כללית.

לסטנדאפיסטים של הדור הזה, אין ממש קו אדום. התכנים של היום דורסים כל דבר קדוש שואה, צניעות, גזענות וכו'. יגידו הצקצקנים שזו מטרתו של הבידור (אגב, זה גם אותם אלה שאומרים זאת גם על התקשורת), אך לא צריך להיות דתי, ובטח לא מומחה גדול כדי להבין כמה הרס, סטיגמות, לשון הרע, וזילות הם מביאים לקהל. חשוב להבין, כל דבר שנעשה בטעם טוב, הוא מבורך ויש לו מקום, אך כדי להיות כוכב, צריך לשרוף הרבה פרות קדושות, והכי כואב היא העובדה כי הקהל שמצביע ברגליים נותן להם לגיטימציה להמשיך.

זה לא פלא שקשה היום להיות סטנדאפיסט דתי. זה לא שאין מספיק נושאים, אך כשה"שוק" חופשי ואתה מוגבל, קשה לפרוץ מעבר לגבולות המגזר, ולכן הפוטנציאל לעשות מזה קריירה מאוד קשה. בשבוע שעבר התקיים בקריית שמונה מופע של "אנדרדוס". מלבד זוג לא דתי אחד (שהגיע איתי אגב), לא זיהיתי עוד זוג שלא שומר תורה ומצוות, והדבר ברור כשסטנדאפ מגזרי, הוא לא יפרוץ החוצה, גם אם ממש נהיה מגניבים ונדבר גם על דברים כללים, בעיקר כשחבורה כזאת מורכבת מגברים, וגם כשהם רוצים להציג דמות של אישה, הם שמים פאה, חצאית אך עדיין עם זקן.

מצד אחד אני מצליח איכשהו להבין את הרצון של בני הנוער הדתיים שהולכים למופעים ליהנות, אך מצד שני, איך יכול תלמיד ישיבה, שמאמין בדרך של קיום מצוות וכל המשתמע מכך, להגיע למופעים של ליצנות, לשון הרע וביזוי? נכון שלא כולם משמיצים דמויות ומדברים רק על ענייניים של בינו ובינה, אך יש את "החשודים העיקריים", שמהם וודאי צריך להתרחק כמו מאש.

הרב לסרי אמר באחת ההרצאות שלו, שהוא לעולם לא ידבר על עדות, שכן הדבר יכול להיות הרסני, ולהדביק סטיגמות וליצר לשון הרע בקלות, לכן הוא תמיד אומר "איזה אחד", "מישהו" וכו'. גם הרב פנגר דיבר בעבר על הסכנה בהכללות וסטיגמות, ולכן גם הם שעסוקים מידי יום בהרצאות המהולות בבידור, נזהרים כמו מאש, לא להוציא תחת ידם תקלה.

לסיכום, מובן למה קשה מאוד למצוא סטנדאפ דתי, משום שקשה מאוד ליצר אותו ברמה שתתחרה עם כזה שאין לו גבולות. בנוסף, כפי שאנו רואים קשה עד בלתי אפשרי לצאת מחוץ למגזר, אך עם זאת, מניסיון אלה שקיימים בשוק, עושים את זה מעולה.

 

פהשקווילים:

קריאת מגילה לנשים תתקיים מוצ"ש הבא בשעה 20:00 בבית הכנסת "אחוות לוחמים" (מלון הצפון) ע"י הרב רפאל סבתי שליט"א

 

כיתוב לתמונה:

במסיבת ראש חודש אדר שנערכה ע"י צוות עמותת הקריה הצפונית יצאו עשרות בני נוער לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון שם נערכה לנערים סעודה חגיגית עם הגרלה על פרסים יקרי ערך.

הרב תומר דניאל שליט"א העביר שיעור מרתק בנושא כיבוד הורים וחג הפורים רכז בני הנוער משה עטיה דאג לערב שכולו חוויה עם על האש מתוקים ועוד.

בני הנוער התחזקו מאד ופירגנו לכל הצוות.

אולי יעניין אותך

Bottom ad