היום שבו כבתה השמש
מכל הצומות, תשעה באב אולי הוא הקשה ביותר: הוא גם ארוך (עשרים וארבע שעות, בניגוד לחלק מהצומות, שהם מזריחה עד צאת הכוכבים); וגם, בניגוד ליום כיפור, שבו מצויים רוב היום בתפילה – אין ציווי מוגדר מה לעשות במהלך היום חוץ מלהיות עצוב. אז על מה חושבים?
צום תשעה באב נקבע, כידוע, עקב חורבן בית המקדש הראשון (והשני), שאירע בט' באב. למעשה, תשעה באב הוא החוליה האחרונה בשרשרת הימים המציינים את חורבן בית המקדש: בי' בטבת התחיל המצור על ירושלים; בי"ז בתמוז נפרצו החומות; ובט' באב נשרף בית המקדש (יש אמנם גם את צום גדליה בג' בתשרי, המסמן את המכה האחרונה לריבונות היהודית בארץ ישראל, אולם זה כבר לאחר החורבן).
חורבן בית המקדש אינו רק אסון מקומי של הרס בית כנסת מפואר. יום חורבן בית המקדש מציין ביהדות את היום שבו השתנה העולם; היום שבו כבתה השמש.
יום ט' באב הוא באמת היום העצוב ביותר בשנה. יום שבו לא אוכלים, לא שותים ונוהגים שאר דיני אבלות. חכמים אף אסרו ללמוד בתשעה באב דברי תורה שאינם קשורים ישירות לנושא החורבן (וזאת מתוך הנחה שדברי תורה בנושאים אחרים כן משמחים אותנו). בתשעה באב אפילו לא מתפללים יותר מדי. המטרה היא אחת – לחשוב ולהפנים כי העולם שבו אנו מצויים הוא עולם חסר. ברגע שנבין מה חסר לנו, יש גם סיכוי שנעלה על מסלול שישיב את מה שאבד. ואבד הרבה
צריכים תשובה?
מותר ללכת לים? מותר לשמוע שיר ברדיו? מותר להסתפר ביום שישי? אוכלים בשר בשבת? מתי צריך להתקלח במים קרים? אפשר לקחת "קל בטן" לפני הצום? האם צריך לישון על הרצפה בליל תשעה באב? קוראים תהילים בתשעה באב? אנחנו עסוקים בכל כך הרבה שאלות טכניות ומעשיות סביב הימים האלה, אבל האם הראש שלנו חושב בכלל על החורבן? האם אנחנו לומדים משהו אמיתי מהימים האלה? אלה השאלות האמיתיות שצריך לשאול את עצמנו.
חי בסרט?
לסיום אשתף אתכם באחד הרגעים השגרתיים שקרו לי, אך פתח אצלי פתח גדול ורחב להתבוננות. לפני שנה קבענו שאת הבילוי המשפחתי השבועי שלנו נקדיש לסרט מצויר עם הילדים. ישבנו בסלון וחיפשנו סרט משעשע עם מסר חשוב. לאחר המלצה צפינו ב"אופס בול הגיע המבול" (מומלץ מאוד, יש צפייה ישירה דרך יוטיוב). כידוע, כל צופה לוקח מסר אישי לחיים, את המסר שלי קיבלתי דווקא מהבן הבכור שלי. העלילת הסרט היתה מרתקת מאוד, אך כמעט בכל רגע נתון, כמו ברוב הסרטים מהז'אנר הזה, יש מתח וציפייה לראות כיצד הגיבורים יצליחו לצלוח את הסכנות והבעיות שמתרחשות לאורך הסרט. כאחד שהיה פעם ילד לא זכור לי סרט מותח, עצוב, דרמתי ודרמתי כזה. בדיוק כשכבר חשבנו שהכל נגמר וגיבור הסרט מת, והילדים הקטנים כבר לא יכולים לעצור את הדמעות, פנה הבן לאחותו ואמר "היי, אין מה להתרגש, מה נראה לך שהסוף יהיה עצוב? נראה לך שישאירו אותנו עם טעם מר בפה?". הבת שלי ענתה "אבל הנה הוא מת!" בגרון חנוק. "הלל", הוא פנה אליה "זה בדיוק כמו בעולם הזה, גם כשהכל נראה קשה, יש סוף טוב".
המשפט הזה מהדהד לי בראש עד עכשיו, ובעיקר בימים האלה – אנחנו בלי בית מקדש, המדינה לא ממש פועלת ברוח התורה, ובכלל תמיד מסוכן כאן, ונראה שאנחנו לא בכיוון הנכון, אבל בדיוק כמו יציאת מצריים, המלחמות, חורבן בית המקדש בראשון, האסונות שפקדו את עם ישראל במשך אלפי שנים – תמיד הסוף טוב. ובעזרת השם, כמו בסרט מצוייר לילדים זה יקרה גם הפעם. כשבית המקדש השלישי יבנה, זה יקרה כנראה אחרי סערה גדולה, אחרי שכבר חשבנו שהכל נגמר.
פהשקווילים נשים
ביום ראשון, ז' באב (30.7), בשעה 20:30 באולפנית יתקיים שיעור מיוחד לנשים כהכנה לתשעה באב עם הרבנית נאווה בר לב בנושא "מה בכוחנו לעשות כדי לקרב את הגאולה". מומלץ מאוד להגיע!
פרוייקט בית מדרש קיץ לנוער בעיצומו
ארגון למען שמונה באהבה עוסק בפעילות נוער מזה 7 שנים.
הפעילות כוללת פעילויות בנושא יהדות, שיעורי תורה, פרוייקטים של חסד בקהילה, טיולים, העצמה וליווי אישי לקידום הנוער.
השנה ארגון למען שמונה באהבה יצא בפרוייקט חדש של בית מדרש קיץ לנוער, מגיעים נערים מרחבי העיר מהמסגרות הדתיות והחילוניות יחד,
נפגשים מידי יום לשיעורים מרתקים, דיונים פתוחים, לימוד פורה חוויתי ומעניין ברוח צעירה, מידי יום פוגשים את סוגיות התלמוד ויחד מלבנים את הסוגיה בחוויה מרתקת.
הנערים המתמידים מקבלים מענק תמריץ (חלקם מוותרים על עבודה כדי לבוא וללמוד), ובסיום תקופת הלימוד ייצאו המשתתפים לטיול עם אטרקציות חוויתי ומהנה.
ארגון למען שמונה באהבה מזמין אותכם להיות שותפים בפרוייקט, עלות הפרוייקט גבוהה, וצריך לגייס את הכל מתרומות של בני העיר והסביבה שמבינים את החשיבות בקידום הנוער לאהבת התורה, דרך ארץ, יראת שמיים ואהבת ישראל.
לתרומות: 0506429037, 0528249034
