היום ה-13 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

ריבית דה ריבית

יש לנו שלוש מצוות בסיסיות מאוד בתורה המצויות במספר מקומות אך יש ביניהן קשר עמוק ומהותי, למרות שלכאורה נראות כל אחת מהן מ"מחלקה" אחרת, והן ברכות: לברך לפני אכילת מזון. שמיטה: להניח לקרקע בשנה השביעית. ואיסור ריבית. ומה הקשר ביניהן? שבכל מצוות האדם אנו מעידים שכל מה שיש לנו לא מגיע בזכותנו אלה בזכות בורא עולם. בברכה על האוכל האדם מעיד כי 'זה לא אוכל שלי, אני מבקש רשות'. בשמיטה, 'האדמה לא שלי, אני משבית אותה'. ריבית, 'הכסף לא שלי וקיבלתי אותו מאלוקים, לכן אני מלווה אותו ללא ריבית'.
שימו לב, ההגדרה הלא מילונית לריבית הינה לעשות כסף מכסף. עוד פרנסה, עוד הכנסה. כאן האדם עושה מעבר להשתדלות. אין בעיה לעבוד ולהתפרנס, אבל בצורה הזו שמישהו זקוק לכסף ואתה מנצל את העניין כדי לעשות כסף מהכסף, זה כבר מחוץ לחוק.

יש לשים לב שנושא הריבית מתייחס גם ללווה וגם למלווה, שעובר בכלל על שני איסורים, איסור ריבית ו'לפני עיוור לא תיתן מכשול'. העונש, אם שאלתם, הוא לא לקום בתחיית המתים, מכיוון שזה גזל גמור. ולא רק שזה גזל רגיל, הוא מנצל את המצוקה של הזולת ואת המצב הקשה שהלווה נקלע אליו, ובמקום להושיט לו יד, הוא עושק אותו וגוזל אותו, ואף מדרדר אותו למצב הרבה יותר גרוע.

העונש החמור מגיע מהרעיון כי אנו, היהודים אמורים להיות אנשי חסד ונתינה, ולכן שנותן הלוואה ורוצה לקבל בתמורה תוספת, ריבית מראה כי אין לו ערבות הדדית לחברו בשעת צרה.

 

פריים פלוס חצי

אז אם שאלתם את עצמכם בכל זאת, איך הבנק גובה ריביות על כל פעולה או הלוואה, אז התשובה פשוטה. חז"ל תיקנו שטר 'היתר עסקה', כשראו שיש אנשים שאין להם ממי ללוות בגלל איסור ריבית. לכן היום הריבית, בתנאי כמובן שהיא נעשית במסגרת היתר עסקה, היא סוג של שותפות מסוימת ביחס ההלוואות או ההשקעות ברווחים מסוימים של הבנק. חז"ל תיקנו אופן שהפעולה לא מוגדרת כהלוואה או כעסקה. בכל הבנקים בארץ יש חוזה של היתר עסקה מול אחד מבתי הדין בארץ (אגב, זה תלוי במקום בולט בכל בנק).
בעסקה זו אין שני צדדים: מלווה ולווה, אלא זו עסקת חבילה, בה המלווה והלווה הופכים להיות שותפים להפסד ולרווח כאחד. בעל הממון הוא שותף פאסיבי הנותן כסף ל"מתעסק", השותף האקטיבי, על מנת שישקיע אותו בעסק, כך שמחצית הכסף ניתנת כהלוואה ומחצית הסכום ישמש כפיקדון והמלווה יהיה שותף עם המתעסק לא רק ברווח אלא גם בהפסד. כך ה'מלווה' זכאי למעשה לחלק מה"רווחים" שנושאים העסק או ההשקעה של ה'לווה', והכסף שהוא מקבל אינו נחשב כריבית. למשל: במקום שמשה ילווה מאברהם את הכסף הדרוש לו להקמת עסק חדש, ויחזיר לו ריבית קבועה מראש במקרה של הצלחת העסק או הפסדים של העסק, עסקה זו מגדירה את העסקה כהשקעה, המותרת על פי היהדות. העסק שייך הן למשה והן לאברהם ואברהם יקבל בסופו של דבר, כרווח מהצלחת העסק, סכום השווה לכסף שהיה דרוש למשה מלכתחילה, בתוספת סכום מסוים שבמקרה הקודם היה אפשר לקרוא לו ריבית, וכאן הוא נקרא רווח.

עם זאת חלק מהפוסקים אומרים עדיין שזה לא ממש רצוי, ולכן מי שיכול שלא להזדקק להלוואות מהבנקים, תבוא עליו ברכה.

הבנקים, כגוף כלכלי הזקוק להכנסה כדי להתקיים מקבל היתר עסקה באופן מובן, אך אצל אדם פרטי זה יותר חמור ממקום כללי, כי הוא לא עושה שום עסקאות עם הכסף.

הנביא יחזקאל מדגיש את חומרת האיסור, כשהוא מונה את הריבית יחד עם שלוש העבירות החמורות ביותר. חז"ל ראו בלקיחת ריבית איסור חמור כמו שפיכות דמים ועוד אמרו על הנוטל בריבית שהוא כופר באלוקי ישראל. ולהדגשת גודל המצווה כשהיא ניתנת בלי ריבית אמרו "כל מי שיש לו מעות ומלווה אותן בלא ריבית עליו הכתוב אומר 'כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם'.

 

 

 

פהשקווילים

 

בכולל בית יהודה מתחדשים ומרעננים את מסלול הלימוד ושעות הסדר במהלך היום. תכנית המתאימה לכל בעלבית, השעות נוחות ומתאימות גם לבעל משפחה. תוכן וקצב הלימוד מונחה ע"י הרב איתמר לוי שליט"א באופן מקצועי, לימוד בחברותות, עם אפשרות לגשת למבחני הרבנות הראשית ככל אברך מן המניין.

הלו"ז:

בכל שבוע 18:00  תנ"ך יומי,  18:30 מנחה 19:00חברותות בגמרא ובהלכה,20:50  ערבית, 21:05 דף היומי

בימי שני ורביעי – 22:00  שיעור בהלכה על החומר הנלמד

בימי חמישי – 19:00  יסודות באמונה לרמב"ם, 22:00  – שיעור בתנ"ך (סדר נפרד מהתנ"ך היומי)

בימי שישי

10:45– דף היומי

מוצ"ש

21:15– דף היומי

 

שאל את הרב

האם צנוע ללכת עם חולצות שאורך השרוולים אחרי המרפק? זה צנוע? אשמח לקבל תשובה מפורטת. בנוסף, מה הצניעות בגרביים?

תשובה:

בנושא צניעות אין סוף להקפדות, ומכל מקום שרוול המכסה את המרפק נחשב צנוע, והכלל בזה שכל דבר שצריך לכסותו אם לא מכסים זו פריצות. כמו שדרשו חכמים שוק שוק באשה ערווה, שיער באשה ערווה. לגבי אשה נשואה שצריכה לכסות ראשה וכו' וגם אם כל הגוף מכוסה היטב אבל הבגדים צמודים מאוד לגוף זו פריצות, והכלל בגרביים שלא יהיו שקופים וצבעים מושכי עיניים וגרבי רשת.

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad