היום ה-13 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

רף האכיפה בנהיגה בשכרות עלה ל-290 מק"ג

 

לאחר שנה של המתנה מורטת עצבים הן לסנגורים במשפטי התעבורה והן לנאשמים אשר נתפסו נוהגים בשכרות בטווח ה 400 מל"ג ניתן היום פס"ד על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 25457-04-10-בערעור אשר הוגש בזמנו על ידי משטרת ישראל, וכל זאת בנוגע לרף האכיפה בשימוש במכשיר הינשוף.

הרי לפניכם תקציר פסק הדין במקורו וכלשונו כפי שניתן היום: בית המשפט המחוזי בירושלים (בהרכב השופטים נעם סולברג, אב"ד, ד"ר יגאל מרזל ודוד מינץ) נתן היום, 14.10.2010, את פסק הדין בערעור המדינה בכל הנוגע לרף האכיפה בשימוש במכשיר ה"ינשוף" המופעל על-ידי משטרת ישראל, לשם ביצוע בדיקה לנהיגה בשכרות.

 

על-פי הדין הקיים, ריכוז אלכוהול באוויר שברֵיאותיו של נהג נבדק, העולה על 240 מק"ג לליטר אוויר נשוף, נחשב כנהיגה בשכרות. בדיקה זו נעשית על-ידי מכשיר המכונה "ינשוף". כעניין מעשי, הקשור באופן פעולת המכשיר והפעלתו, משטרת ישראל קבעה בעבר רף אכיפה  (העמדה לדין)  של 255 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בבית המשפט לתעבורה בירושלים, במסגרת  דיון בכתב אישום נגד נהגת על נהיגה בשכרות, נדונה בהרחבה שאלת מהימנותו של מכשיר הינשוף, אופן הפעלתו ומידת דיוקו. בית המשפט לתעבורה קבע, כי הגם שלמכשיר ה"ינשוף" עומדת חזקה כי הוא אמין, הרי שבשל מספר עניינים מדעיים הקשורים באופן פעולתו ובאופן כיולו, יש מקום לקחת "שולי בטחון" רחבים, המבטאים את אי-הוודאות בבדיקות הנעשות. העניינים האמורים, שהובילו למסקנה לפיה יש להגדיל את "שולי הביטחון", היו קשורים בעיקר במידת הדיוק של בלוני הכיול שבהם המשטרה עושה שימוש, בפערי מדידה בין גלאים פנימיים במכשיר עצמו, ובסטיות תקן הקיימות לכאורה בכל מדידה של חומרים כימיים.

 

נקבע לכן, בבית המשפט לתעבורה, כי יש להעמיד את רף האכיפה על 400 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כך שרק בתוצאת בדיקה מעבר לרף זה יוכח מעבר לספק סביר כלפי הנבדק, כאילו נמדדו בריאותיו מעל 240 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, והוא יימצא שיכור לפי הדין.

המדינה ערערה על פסק-דין זה. טענתה העיקרית הייתה כי "מקדמי הביטחון" שקבע בית המשפט לתעבורה מחמירים יתר על המידה ואין להם הצדקה מדעית ועובדתית. המדינה הודיעה בערעור כי רף האכיפה המוצע והראוי לדעתה הינו 290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

בפסק הדין התקבל ערעור המדינה על פסק-דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים. נקבע בפסק הדין, כי לא הייתה הצדקה לקבוע רף מחמיר של 400 מק"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף, על מנת למדוד מעבר לספק סביר את אמת המידה של 240 מק"ג הקבועה בדין.

 בערעור נקבע, כי צדק בית המשפט לתעבורה כשקבע כי אכן עומדת למכשיר חזקה כי הוא אמין, בין היתר נוכח הפעלתו במדינות רבות בעולם וקבלתו על-ידי בתי-משפט בעולם. עוד נקבע, כי  צדק בית המשפט לתעבורה כשקבע כי בשל אי-דיוק בלוני הכיול, יש מקום לשולי בטחון המבטאים טעות אפשרית בבדיקה, וכי יש להעמיד שיעור זה על 7% מתוצאות הבדיקה.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא לנכון לקבל את טענות המדינה נגד קביעות בית המשפט לתעבורה בכל הנוגע לשני הגורמים הנוספים שמצא בית משפט קמא להרחבת שולי הביטחון, גורמים שעניינם פערים בין הגלאים שבמכשיר וכן  סטיות במדידה של חומרים כימיים. בית המשפט המחוזי קבע בהקשר זה, כי לא היה בגורמים אלו כדי להצדיק הגדלת "שולי הביטחון" של השימוש במכשיר ה"ינשוף". ממילא נקבע בפסק הדין בערעור, כי לא הייתה הצדקה לקביעת רף אכיפה של 400 מק"ג. מסקנת בית המשפט המחוזי בנדון נסמכה על שורה של היבטים ובהם מענה שניתן על ידי מכשיר ה"ינשוף" עצמו והתוכנה על פיה הוא פועל לבעיות שעלו, היעדר חוות דעת מומחה שיתמכו בחלק ממסקנות בית המשפט לתעבורה, היעדר תימוכין לחלק מן החישובים המתמטיים שנעשו ועוד.

יחד עם זאת, בית המשפט המחוזי סבר כי רף האכיפה עליו הודיעה המדינה בערעור -290 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, במקום הרף הקודם של 255 מק"ג, הוא רף ראוי בהתחשב במכלול הנסיבות. רף זה, של 290 מק"ג, הוא אפוא זה שיחייב את המדינה מעתה".

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad