רשות החנייה באה לעולם בעקבות תביעתו של משרד הפנים מהרשות המקומית לפיתוח מקורות הכנסה עצמיים נוספים והגדלת הכנסות.
כידוע, אין שטח השיפוט של העירייה משופע מנכסים מניב י ארנונה, הכנסה אשר מרכיבה את החלק הארי של תקציב הרשות. הסיבות לכך רבות, מגוונות והיסטוריות. וזה נושא לכתבה אחרת.
בשנת 2013 אישרה מועצת העיר את הפעלת רשות החניה נערך מכרז וחברת מילגם המפעילה את מחלקת הגביה בעירייה זכתה בו.
לפני שנמשיך חשוב להעמיד את 'השחקנים' כל אחד במקומו. העירייה רצתה לשלב בין שני מהלכים, פיתוח העיר והפעלת רשות חניה אשר תסדיר את התנועה וגם תגבה תשלום עבור החנייה. מאידך, בפני החברה הזוכה עומדת מטרה אחת ויחידה והיא למכסם את הרווחים וזה מתוקף הגדרתה כחברה עסקית.
זאת תמונת המצב וחובה עלינו להתייחס ולהכיר את שני השחקנים. אולם, יש עוד שחקן אחד במשחק הזה, השחקן החשוב ביותר והם התושבים ובעלי העסקים.
אלה גם אלה משלמים על פי חוק את מסי הארנונה אם כדיירים ואם כמחזיקי נכסים עסקיים בעיר, ויש כאלה המשלמים גם וגם.
העיתוי בו הופעלה, אחרי דחיות חוזרות ונשנות רשות החניה הייתה אומללה. מחד, העיר נמצאת בתנופת בניה וסלילת כבישים בעיקר במרכז המסחרי, מאידך, חלק מהיישום הפך לסוג של 'גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה'. מדוע?
התנאים הללו לא טובים להחלת מהלך מחולל שינוי מכל בחינה. קשה מאוד לשכנע באנדרלמוסיה שנוצרה שהשינוי הוא לטובת התושבים ובעלי העסקים. קשה עד בלתי אפשרי.
רשות החניה לא יכלה להעמיד פתרונות סבירים והוגנים בפני התושבים ובעלי העסקים מבלי שחלקם לא יתנגדו לכך. גם היום יש אי בהירות באשר למה כן ומה לא.
לאחר שהתקבלה ההחלטה בשנת 2013, נבחר זוכה ונחתמו החוזים, קשה היה לשנות מהותית את ההסכם וכל מה שהעירייה עשתה היא יצאה בשן ועין.
ראש העיר הרב ניסים מלכה הקים ועדה ציבורית בראשות חבר המועצה יורם מלול שבהחלטותיה היא מיתקה את הגלולה, הציעה מספר הקלות ובהן פטור מהחלת האכיפה (מרכז העיר). החלטותיה של הוועדה הוגבלו למספר חודשי הרצה שבסיומן הוחלט לשוב ולבדוק את הנושא שוב.
בימים מגיעה לסיומה התקופה בה המליצה וועדת מלול לשוב ולבחון את הנושא.
כאן ב"חדשות הגליל" נשתדל להביא תמונת מצב לאחר סיורים ושיחות שנערכו הם עם תושבים, נהגים ובעלי עסקים.
אנו מקווים לתרום את תרומתנו הצנועה לדיון המאוד חשוב באשר להשפעות הפעלת רשות החנייה בקריית שמונה, על היבטיה השונים.
רקע
קריית שמונה נמצאת במרכזם של ישובים רבים, קיבוצים, מושבים ומושבות, ועל פי כל תפיסה אורנית היא עיר המחוז למסחר, לתרבות, בילוי ועוד.
עיריית קריית שמונה בסיוע משרדי הממשלה השונים יצאה למהלך מחולל שינוי "מרכז הכיכרות" בו מושקעים עשרות מיליוני שקלים בשינוי פני המרכז המסחרי (כיכר צה"ל). השידרוג שעובר על המתחם הוא משמעותי ויביא את העסקים בסיומו לליגה אחרת, גבוהה יותר.
אולם, נראה שקריית שמונה איחרה מעט את הרכבת היות ומסביבה קמים מרכזי עסקים ואזורי בילוי כפטריות אחרי הגשם. ואם לא די בכך, נפח העסקים בתוך העיר גדל בצורה מטורפת עם הקמת מרכזי קניות שוקקים בכניסה הדרומי ובאזור התעשייה הדרומי עם הפעלתם של "יינות ביתן" ו"רמי לוי".
אלה הנתונים האמיתיים ואליהם צריך להתייחס כאשר באים לבחון את החלת רשות החנייה בעיר.
השבוע הסתובבנו במקומות שונים בעיר חמושים במצלמה ודווקא לא ביום 'בוער' כדי לשמוע מה אומרים על החנייה וכיצד היא נראית בתמונות.
האזורים הבעייתיים
לא נעשה הכללה שמטבעה לא תהיה נכונה ותפגע במהות אך נציין שהתמונה אינה אחידה.
האזור הראשון בו ביקרנו היה מתחם 'מרכז צבי' ומה שנקרא 'פסג' מלון הצפון'. בשני האזורים הללו הסמוכים זה לזה שרר בלגן. רבים חנו ללא סדר לאורך שדרות תל חי והחנייה מאחורי הבניין המשמש למגורים ולחנויות נסגר בשער ברזל.
המצב במתחם 'צבי' היה גרוע יותר. סימונים של בעלי עניין של שטחי חנייה תחת "חנייה פרטית", כאשר אף אחד לא הוכיח שהחנייה היא אכן פרטית שלו. כדי שלאדם תהיה חנייה פרטית עליו להציג נסך טאבו בו רשות השטח המסומן כחלק מהנכס שבבעלותו.
ממש ממול, סגרו בעלי עסקים נואשים את המתחם שמול העסק שלהם בעמודים ושרשראות מחוסר ברירה ומלבד כך שהצרו את שטח הנסיעה ותנועת הרכבים, לא השיגו ממש.
"אין לנו ברירה. היינו חייבים לסגור לפחות את החלק שמול החנות כדי שיהיה ללקוחות שלנו מקום לחנות", עוד הוסיף ואמר האיש "הייתי שמח להוריד את השרשרת אם היה מתאפשר ללקוחות שמגיעים למתחם לחנות כאן. הבעיה היא שבאים לכאן כל מיני אנשים שבכלל אין להם כאן עסק, מחנים את הרכבים שלהם לכל היום, ואנחנו אוכלים אותה. אי אפשר לריב כל היום", אומר האיש בייאושו.
באשר לשני המתחמים האלה על העירייה לבדוק ולוודא אם אכן המעשים שנעשו שם חוקיים, ולא להחזיר את המצב לקדמותו.
משם המשכנו למרכז המסחרי בו מתבצעות עבודות הבנייה והסלילה.
כאמור, על פי המלצת וועדת מלול האזור הזה לא נכנס להסדר האכיפה, בינתיים, אבל מה שקלטה המלצה היה בלגן אחד גדול. אין כאן מה להכביר במילים וניתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
מה עושים?!
עסקים
זוהי הסוגיה המרכזית אשר השפעתה תקרין רחוק עד לצמצום הכנסותיה של העירייה מארנונה, אם לא ימצא הפיתרון הנכון. צריך להבין, שכמו שנזכר למעלה, עולם העסקים האזורי הפך לתחרותי ובלתי הוגן כלפי מי שיש לו עסק בתוך קריית שמונה. בסופו של יום, בעל עסק יצטרך לעשות את חשבון הכדאיות שלו לפי סך ההכנסות שלו מהעסק מול סך ההוצאות שלו, כולל הכל.
אם נהיה הגונים, לא היינו רוצים שאנחנו, כל אחד במקום עבודתו 'ישלם' למעסיק שלו, במקום שנקבל שכר על עבודתנו.
עיריית קריית שמונה צריכה לשאול את עצמה שתי שאלות בהקשר זה.
– לגבי השאלה הראשונה, נראה שאת השאלה הזאת יהיה אפשר לבחון ברצינות רק אחרי שיסיימו את העבודות השידרוג ב'מרכז הכיכרות' ותעבור תקופת הרצה. או אז יוכלו הן בעלי העסקים והן העירייה לדעת, במספרים, אם זה כדאי. באשר למתחם 'צבי', על העירייה לנהוג רק על פי נסך טאבו באשר לצמצום אזורי החנייה במתחם.
– באשר לשאלה השנייה, קשה לקבל נתונים אמפיריים וחד משמעיים באשר לסך ההכנסות, סך ההוצאות, כמה תקבל חברת 'מילגם' ומה יישאר לקופתה של הרשות, אם בכלל.
טענות נוספות שנשמעו במהלך הסיור נגעו לאכיפה סלקטיבית ברישום דוחות, מתן תווי חנייה ללא שם לעובדי הכללית ועוד.
צריך לתת את הדעת לעוד מספר נושאים: תושבי הישובים מסביב שיש לנו עניין מיוחד שיהיו בין קהל הלקוחות ומקבלי השירותים בעיר. צריך לחשוב כיצד מקרבים אותם.
המדחנים. בנקודה זו צריך לשוב ולתבוע אפשרות לקבלת עודף כי נשמעו טענות רבות שלא תמיד יש שקל בכיס, ומה שקורה בפועל שרבים משלמים במטבעות של חמישה ועשרה שקלים על חנייה של פחות משעה.
יש כמובן טענות נוספות, אולם בכתבה זו רצינו להתייחס לארבעת השחקנים הראשיים: העירייה, מילגם, התושבים ובעלי העסקים.
סוגיה חשובה שהועלתה על ידי רבים היא העובדה שיש ניגוד אינטרסים בין חברת מילגם לבין האינטרס הציבורי. ככל שיהיו שטחי חנייה באכיפה וככל שיסומנו אזורי חנייה באדום-לבן, כך פוטנציאל הרווח של החברה יגדל (גם של העירייה, בהפחתה ניכרת), ולכן יש לתחום ולסמן את האזורים הללו מחדש תוך שיתוף נציג ציבור מטעם העירייה (חבר מועצה) במעמד של זכות וטו.
לסיום, יש תחושה כבדה אצל רבים מאלה ששוחחתי איתם שהכוונה הייתה טובה, ומה שקרה אחר כך, זה בלגן אחד גדול שבעיקר פגע בבעלי העסקים בעיר והבריח קהל קונים פוטנציאלי אל מחוץ לאזורי העסקים שבתוך העיר.
