היום ה-14 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

שלא נוסיף חורבן על חורבן!

השנה ה' אלפים שבע מאות שבעים ושבע לבריאת העולם.  1949 שנים לחורבן בית המקדש השני.

'מהי משמעותו של חורבן?'. אומר הנביא ישעיהו (מט,יז)  "מהריסייך ומחריבייך ממך יצאו". בית המקדש לא נחרב מעצמו, שנים רבות טרם פרצו חיילי רומי לירושלים עלו על הר הבית ושרפו לנו את הקדוש מכל, שנים רבות קודם לכן קבלו עם ישראל התרעה ואזהרה, 'החורבן קרב!'. יש לכם אפשרות למנוע אותו. בית המקדש השני נחרב בשל שנאת חינם. בישראל הייתה כזאת שנאה שאדם לא היה צריך סיבות רבות כדי לשנוא את חברו. סתם… ביהדות כל מקרה היסטורי משליך משמעות עמוקה מאד על הדורות שאחריו. קל וחומר מקרה טראגי ומשמעותי כל כך בחיי העם. בית המקדש היה משהו סימבולי לעוצמת העם היהודי, המסורת היהודית, לקשר החזק והבלתי תלוי של עם ישראל ואלוקיו. מאז שנחרב, אנחנו אוספים את השברים ומצפים לגאולה העתידית במהרה בימינו.

גבוה מכל גבוה נצבת עיר הקודש ירושלים וגם במצב כזה, בו אנו שרויים באבל, בל נשכח שבהיסטוריה היהודית, כל מקרה מלמד אותנו כללים ותובנות לחיים.

 

בית המקדש הפרטי שלנו

גם לנו יש בית מקדש אותו אנו בונים בעשר אצבעות. בני זוג מקימים את ביתם מתוך שמחה, אהבה והרבה תקוות גדולות. עם השנים מצטרפים למקדש עוד ילדים קטנים, אנו מגדלים אותם בתהליך ארוך ומורכב והופכים אותם לאנשים.

בכל משפחה יש משברים ותקופות המעמידות במבחן את בני המשפחה. תקופת לידת ילד חדש, מוסיפה שמחה אך התמודדות חדשה עם 'אזרח' נוסף קטן ותובעני ומציאות של אֵם עייפה הצורכת מנוחה רבה הדורשת התמודדות עצמית של בני המשפחה. הרעת המצב הכלכלי, מחלה של אחד מבני המשפחה, חס וחלילה, סבא חולה שמצריך את אחד ההורים לסעוד אותו,  כל התקופות והמצבים הללו ושכמותם יכולים לגרום להעצמה, לבניה, להתחשלות ומאידך יכולים לגרום לחורבן, לכאב, לחרדות, לשבירת מוסכמות, יצירת מועקות והתדרדרות.

במה נבחר?

אין משפחה שלא פוגש אותה המשבר בצומת מסוים בחיים. הסוד הגדול הוא לדעת לקחת את המשבר ולהפוך אותו לנקודת צמיחה.

היכולת להתמודד עם משברים בבית לא מתחילה עם הופעת המשבר היא מתחילה הרבה קודם, בבחינת "אימון". ממש כמו בחדר כושר, כך גם בחדר כושר של החיים, יש מספר כלים להתמודד עם כל שינוי שיהיה בהצלחה. הכישורים הנ"ל תלויים אחד בשני ופעמים רבות נפעיל את המיומנויות האלה  בו זמנית:

הכלל הראשון. שמרו על משפחה מלוכדת. משפחה מלוכדת היא  כאשר יש לכל אחד עניין בחיי השני, במעשיו, במה שעובר עליו. יש מעורבות חברתית.

כיצד ניצור את ה"ביחד" הזה? צרו את המצבים האלה! כאשר כל בני הבית עובדים/לומדים במהלך השבוע ניקח הזדמנות מצוינת לעשות זאת בלילות שבת (סופ"ש), גיבוש הזהות העצמית של כל ילד והזהות שלי כיחיד בתוך המשפחה. טפחו זאת באמצעות יצירת חוויות משפחתיות (רק המשפחה הגרעינית לבדה) וכדו'.

לפני מספר שנים יצא וחוויתי בסביבתי הקרובה שתי משפחות שאבדו את האב לאחר מחלה קשה. השוני בין הבתים היה כה בולט. הוא התבטא בעיקר כאשר עזבו המנחמים את הבית ונותרו רק הילדים. בבית אחד הייתה שיחה אודות האב ובכלל, קולות מעורבים זה בזה והכלה של כל אחד את הכאב של השני. לעומת זאת בבית אחר. ברגע שיצא אחרון המנחמים השתרר שקט בבית. כל אחד מהילדים הלך לפינתו ולעיסוקיו, שיחות שקטות ובלתי מחייבות ו…שקט, המון שקט.

בבית הראשון הייתה מעורבות חברתית גבוהה לעומת הבית השני שבשעת משבר הילדים לא מצאו את השפה המשותפת.

 

הכלל השני. הוא התקשורת. תקשורת בין בני במשפחה כשיתופית ומסייעת בונה את החיבורים במרקם הנפלא הזה הקרוי "משפחה". שיחה בונה ושגרתית אודות רגשות, תוכניות, עידוד, העצמה בונה ותקשורת מסייעת. תקשורת פוגמת היא זאת הביקורתית, התוקפנית, הצינית והמזלזלת. אימא יקרה, כמה את משוחחת עם הבן שלך?

אבא יקר, מתי הפעם האחרונה בה קנית מיומנות בתקשורת המילולית עם בינך או בתך? עודדו את ילדכן לדבר! אתכם עם אחיו. זה חיוני!

ולא פחות חשוב. הורים יקרים, אישה ובעל, אבא ואימא. מתי שוחחתם בינכם שיחות עומק?!.

 

הכלל השלישי. כמה אתם מוכנים לקבל שינויים בבית ועד כמה אתם "מקבעים" את הילדים?  אם אתם מאד מחוברים למוסיקה, הילד הבכור לומד נגינה ובזה מגשים את חלומכם האישי. השני לעומת זאת מעוניין בחוג שחמט. האם תאפשרו לו בקלות? שניים מילדי המשפחה עלו לחטיבת ביניים מצוינת מאד. השלישי מבקש להירשם למוסד אחר כי זה יותר מתאים לו. האם תתנו לו לעשות את השינוי?

הבית קטן, הגיע הזמן לעבור דירה. איך יתבצע השינוי? כאשר בני המשפחה מבינים, ע"י הלך הרוח והחיים שזה לא נורא לשנות ויש שינויים בחיים, איתם צריך להתמודד וללמוד אף ליהנות מהם, כאשר מגיע משבר הם מוכנים לקראתו.

אל תחריבו את הבית, תבנו אותו, ו…דווקא מתוך המשברים. שתשמרו על הלכידות, קבלת השינויים והתקשורת המילולית. בשעת מבחן הילדים יראו לכם עד כמה שווה ההשקעה.

מבוסס בין היתר על הנחות היסוד של אולסון במודל  הסירקומפלקסי  1979

צפנת בן יחיאל

מנהלת בי"ס תורני לבנות בקריית שמונה

מדריכה ומפתחת תוכניות למידה והנחיית הורים.

A0527154002@gmail.com

0587154002

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad