היום ה-18 בנובמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

אבא ואמא יקרים, אל תפחדו ממני, אני צריך גבולות

זה התחיל בדרך מרופא השיניים. בעודם עושים את דרכם הביתה האם ושלושת הילדים, פנתה האם לילדיה בטון נחרץ: "אין יותר ממתקים בבית! כולכם עברתם סתימות וסדרת טיפולים. אתם צריכים ללמוד לשמור על השיניים. שמעתם מה הרופא אמר… אין יותר ממתקים, אני לא מרשה!" לא עזרו תחנוני הילדים ובקשותיהם החוזרות ונשנות, אמא לא מרשה.

לאחר כמה שבועות בבית הספר הכריזו על דוכני מכירת פרסים. בין היתר היה דוכן של ממתקים. היכן הייתם מוצאים שלושה מילדי המשפחה הזאת בדוכנים? פשוט מאד, ליד הממתקים. הסיפור, סיפור אמיתי שצפיתי בו מנקודת מבט של איש צוות בביה"ס. כל ילד יצא עם שקית "מפוצצת" ממתקים ועל פניו נהרה כמו זכה בפיס והוא הולך לפדות את השיק.

לעומת זאת, שאל אותי פעם תלמיד כאשר חילקתי ממתקים לתלמידים: "המורה, זה עם צבע מאכל?" הודיתי בפניו שאכן, הממתק עם צבע מאכל. אמר לי הילד בקולו הרציני: "אז אני לא אוכל" תהיתי למה. מה לילד בגיל שבע ולתובנות בריאותיות שכאלה? והתשובה הפשוטה שקבלתי:"אמא אמרה לי שזה לא בריא".

שני מקרים שהייתי עדה להם. שתי אימהות. והתוצאות מדברות בעד עצמן. הגבולות חשובים, רק עד כמה, מה ואיך?

כאשר הילד אומר בשלווה: "אמא אמרה שזה לא בריא", אות הוא כי הגבול ניתן לו בחכמה, מתוך מושכלות, הבנה לנפשו ובכמות המתאימה להבנתו, כילד, וצרכיו.

כאשר ילד לוקח ממתקים מכל הבא ליד ואינו מבחין בין מתוק למלוח, העיקר ששקית הממתקים תתמלא (כי אמא לא בשטח ואפשר…), בהתנהגותו הוא מעיד בצורה הפשוטה שהגבול לא ניתן לו בחכמה, הוא מעיק, הוא חונק ואינו מתאים לצרכיו ולהווייתו, כילד.

 

כיצד ניצור לילדים גבולות חיוביים

ברורים קבועים ומקובלים בכל מצב?

יש כללים ושיטות רבות. נזכיר את החשובים ביותר:

  • גבול אמור להתחבר למציאות. הגבולות יתאימו לגיל הילד וצרכיו. אין אפשרות לומר לילד לא לאכול ממתקים או למתבגר שלא לצאת בערבים בכלל. גבולות לא מציאותיים לא יבואו לידי ביצוע.
  • גבולות יהיו מזעריים, קצרים וברורים בפרט למתבגרים: "אנחנו, כהורים מבקשים ממך להגיע הביתה לכל המאוחר בשעה עשר". בלי לעייף אותו כמה זה חשוב לכם ובכלל… ובלי: "אתה יודע כבר מתי לחזור". כאשר ילד יוציא משחק לא נאמר לו: "תאסוף אח"כ הכל". אלא, "אתה רוצה את הפאזל? אין בעיה, כשהלגו יהיה מסודר על המדף תוכל להוציא את פאזל".
  • אין לתת גבולות מתוך דחף רגעי- מתוך דחף של רגע נוצרים גבולות לא הגיוניים. לא ניתן מטעמי בריאות לאסור על כלל ילדי המשפחה צריכת מוצרי חלב רק בשל העובדה שאם המשפחה נחשפה למידע ש-80% מהאוכלוסייה רגישה ללקטוז והיא בהתקפת "בריאות".
  • אין לתת גבולות שלא תוכלו לאכוף אותם. "אני שולחת אתכם לשבוע לסבא וסבתא בתנאי שאתם כל יום עוזרים לסבא בגינה" התשובה: "כן אמא בטח! (כשנגיע לסבא וסבתא נחפש סיבות למה לא…).
  • גבולות לא יינתנו ע"י כמה מאצילי סמכות. אלא דמות אחת או זוג הורים יתנו את אותם גבולות. ילד יודע שאמו מקפידה על שינה עד השעה שמונה. בעשרה לשמונה, בעודו מתארגן לשינה מעכב אותו האב בבקשה למשחק, לשיחה או כל עיסוק אחר הנמשך מעבר לשעת ההשכבה המוסכמת. זה יוצר אצל הילד בלבול: "אני חייב לישון בשעה שאמא אמרה או ללכת לפי מה שאבא מחליט?"
  • לעולם אל תתנו לילד גבולות שאתם לא הייתם עומדים בהם. הורה לא יבקש מילדיו לחכות בסבלנות לתור בבנק כאשר הוא עצמו "מודד" את הרצפה בצעדים חסרי סבלנות ומפטיר "אוף" ועוד "אוף" בזה אחר זה… אם החלטתם לבקש מהילדים להפחית מזמן הסלולרי ולהשקיע יותר במשפחה, בשיח, בשיתוף ובחשיבה משותפת, לא תשבו אתם על הספה עם עיניים מרותקות אל המסך בליווי האצבע המלטפת את הצג…

אל תדרשו מהילדים לדבר בשקט ובצורה מכובדת אם אתם מתווכחים בטלפון עם פקיד כלשהו…

  • תנו לעצמכם את הקרדיט והרשות לומר: "אני אחשוב על זה". גבול או כלל התנהגותי המגיע מתוך חשיבה הוא בנוי ומתקבל אצל המתחנך כמשהו בעל משמעות.

 

כל הורה נולד עם היכולת לתת גבולות וכל ילד מטבעו, על אף רצונו למרוד, מחפש אותם. אם בורא עולם בחר לתת לכם את הילד שלכם, אות הוא כי יש לכם את היכולת להתמודד איתו ולהביא אותו לטוב ביותר.

ראו ברכה בכל מעשה ידיכם.

 

צפנת בן יחיאל

מנהלת בי"ס תורני לבנות בקרית שמונה

מדריכה ומפתחת תוכניות למידה והנחיית הורים.

A0527154002@gmail.com

0587154002

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך