היום ה-21 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

"אולי, ובעוד שנתיים, אקפוץ לקלחת הפוליטית"

 

מנחם הורוביץ, נשוי לתחייה ואב לשלושה, איתמר, נגה וחגי, הגיע לקריית שמונה מהמרכז כאשר אלפי תושבים עשו את הדרך ההפוכה למרכז. מנחם נשא בידו מנדט ממשרד החינוך לחנך את ילדיי כיתה א' בבי"ס יבנה בקריית שמונה, וכבונוס הוא הביא עימו את כינורו.

 צלילים רבים, הוא לא הצליח להפיק מהכינור ומכאן מתחיל סיפרונו.

…מנחם מתחנן ממש שלא אשוב לכל אותם סיפורים של ההתחלה "עזוב", הוא אומר בחיוכו הממזרי, "נמאס לאנשים לשמוע את הסיפור כבר בפעם האלף", וחותם "בוא נדבר על הדברים החשובים היום".

אי אפשר שלא לכבד את בקשתו, מה עוד שהיא מלווה באיום נסתר שרק אנשים חדי עין ואלה המכירים אותו משכבר הימים, מזהים.

 

– אז אתה פה, שם? היכן אתה?

"שאלה טובה, תראה, אנחנו ממשיכים להתגורר בקריית שמונה. בימים ראשון עד רביעי אני מצלם בתל אביב את הפינה החדשה ישנה שלי בערוץ 2 ולאחר מכן חוזר לקריית שמונה".

 

– אבל פורסם כאילו ביקשת למכור את הבית בקריית שמונה, כאילו עזבתם?

"זה נכון, אבל בינתיים קרה דבר מבחינתנו שמח מאוד. אני מבקש לא להרחיב בנושא זה אבל, כל מי שמכיר את המשפחה שלי מבין. אחת הסיבות המרכזיות שנאלצנו וחשבנו לעזוב היה ניסיון למצוא מסגרת חינוכית לאחד הילדים שלנו.

היינו בטוחים שהמסגרת הזאת תימצא רק במרכז הארץ אבל לשמחתנו ייתכן וימצא מקום כזה דווקא בצפון. אנחנו בוחנים אותה ולכן שמחנו מאוד להישאר בקריית שמונה".

 

– ומה לגבי הבית בששת הימים?

"ברגע שהבנו שישנה אפשרות לשלוח את חגי למסגרת בצפון הפסקנו לנסות למכור את הבית".

 

אחרי שלושים ושלוש שנים בקריית שמונה, מדבר מנחם על עניינים שבדרך כלל הוא נמנע מלהיכנס אליהם. אופי עבודתו, מטעה לחשוב שהאיש אינו ביישן, או שקשה להביכו, ממש לא. מנחם, אילו הדבר היה תלוי בו, היה משדר מבלי שיראו אותו. נשמע מוזר? אבל זאת האמת.

מנחם נמצא בשלוש השנים וחצי האחרונות במקום שמעטים זוכים להגיע אליו בתקשורת. תוכנית הצרכנות (המצוינת) של קרן מרציאנו בערוץ 2, הביאה את מנחם למקום שהוא לא האמין שאי פעם יגיע אליו, הפינה הצרכנית "שווה בדיקה", המשודרת ממש לפני מהדורת החדשות.

מנחם "במשך השנים הציעו מנהלי הערוץ תפקידים שונים ומגוונים. היו אלה תפקידים שבדרך כלל נחשקים על ידי עיתונאים, אולם דחיתי אותם בנימוס. לפני כשלוש שנים וחצי הציע לי מנכ"ל חברת החדשות, אבי וייס, לעשות תוכנית צרכנות. האמת? די התלבטתי, אבל קיבלתי את ההצעה, מה עוד שמדובר בתוכנית בהגשתה של עיתונאית מוכשרת ומקצועית, קרן מרציאנו".

אומנם, אורכה של הפינה אינו עולה על שש דקות, במקרה הטוב, אך האפקט שהיא יצרה במשך השנים הוא ברמות נדירות בהצלחתן. "אנחנו מתקרבים לתוכנית התשע מאות", אומר מנחם, ומחכך ב'זקנו' המעוצב. התוכנית מצולמת בכל הארץ, "אני יוצא מהבית בכל התקופה הזאת בימי ראשון וחוזר בחמישי-שישי. הנסיעות האלה קשות עליי, וגם הניתוק מהבית", ומוסיף "במשך השנים השתדלתי לחשוף עסקים באזור שלנו, קטנים כגדולים, זו תרומתי הצנועה לעסקים בעיר והאזור" אומר מנחם בסיפוק.    

– והעבודה שלך?

"תראה, זה לא אנושי, בטח לא במצב בריאותי לנסוע כל שבוע מקריית שמונה לתל אביב ובחזרה וזה בנוסף לאותם קילומטרים שאני נוסע לצורך עבודתי במהלך השהייה במרכז. זה נמשך 3 שנים וחצי וזה קשה מאוד".

 

בעקבות התוכנית ושהותו הממושכת של מנחם בתל אביב, הוא נחשף לתופעה המיוחדת לעיר הגדולה. אם בקריית שמונה שוחה מנחם במים המקומיים באופן טבעי, עם 'שלום' פה ו'אהלן' שם, הרי שבתל אביב הוא אינו יכול לחצות כביש ללא 'התנפלות' של הורים וילדים קטנים. "האייפון והפייסבוק הפכו את חייו של מנחם לקשים, "תצטלם איתי", אומר הילד ואחרי מספר דקות התמונה ב…פייסבוק. "תופסים אותי הורים לילדים ממש קטנים ומספרים לי שהילדים שלהם לא הולכים לישון לפני שיראו את מנחם בטלוויזיה, ותאמין לי, אין להם מושג אפילו על מה אני מדבר", אומר מנחם המרדים הלאומי. ההורים, בכל אופן, מבסוטים מהעניין ומצליחים להשכיב את ילדיהם בעזרתו של מנחם.

 

– תל אביב מושכת אותך?

"טוב, זוהי מדינה אחרת, קצב חיים אחר ואוכלוסייה שונה תכתוב כל מילה ואני מתחייב שאני לא מגזים.

אין יום שאני חוזר ואין יום שאני לא פוגש במרכז הארץ אזרח שהתגורר בעבר בקריית שמונה. את מרביתם אני מכיר, עם חלקם זה כולל חיבוקים, נשיקות ואפילו דמעות של אנשים שנולדו וגדלו בקריית שמונה ועכשיו גרים במקומות אחרים.

לא להאמין איך צעירים משכילים בני קריית שמונה השתלבו בתפקידי מפתח בציבוריות הישראלית ובמקומות אחרים. גאווה גדולה מהולה בכאב".

– מדוע?

"רבים מהם אומרים לי אם הייתה לי עבודה בקריית שמונה הייתי נשאר".

עדותו של מנחם באשר לפגישותיו עם תושבי העיר לשעבר מחזקת את מה שטוענים כאן רבים "עבודה, עבודה ועוד פעם עבודה", זה מה שזקוקה לה העיר.

– אתה גר כאן 35 שנה, אז מה? זו עיר בלי מזל?

"יש לרבים מאיתנו, נכון לא לכולם, איזה הרגל להתלונן כל היום. תראה אנחנו חיים בתוך שמורת טבע, נוף מרהיב אוכלוסיה שלא הייתי מחליף בשום מקום אחר. מערכת חינוך טובה אנשים שקמים בבוקר והולכים לעבודה אפילו גאוות יחידה. אבל נכון, יש מידי פעם משהו שמציק, שלא מאפשר לנו למלא עד הסוף את הריאות באוויר הרים ולהיות מרוצים".

 

– ובכל זאת מדוע אתה מסרב להשמיע פעם אחת ולתמיד דעה ברורה יותר על העיר שאתה חי בה כל כך הרבה שנים?

"(עצבני) ידידי, אני מסרב בתוקף להצטרף אל כל אותם אישי ציבור שחיים פה, שחיו פה או שמסייעים לקריית שמונה להתראיין בעיקר בתקשורת הכללית ולפגוע בשמה הטוב של קריית שמונה. גם אם הדברים האלה נכונים הרי בדיבורים לבד אי אפשר לשנות דבר. תראה, שום עיר בעולם לא עברה את התופת שעברו תושבי קריית שמונה לשמחתנו תוצאות מלחמת לבנון השנייה הביאו שקט ושלווה. אני מאמין שזה ישפיע גם על ההתפתחות של העיר שלנו. ואני אומר לך עוד משהו, בצדק יכולים לפנות אליי תושבים בעיר ולומר, 'במקום להתלונן תרוץ לפוליטיקה המקומית ותנסה לשנות'".

 

– אז אולי באמת?

"(חושב) תראה מתי הבחירות…? בעוד שנתיים … אז אני אהיה בן… יכול להיות שאז אקבל החלטה לקפוץ לקלחת לנטוש את העיתונות ולהתמודד".

– באיזו מפלגה?

"יקירי, לא אומר יותר. בו נעבור לשאלות הבאות".

– אבל מספרים לי שכבר נפגשת עם פוליטיקאים מקומיים.

"תראה את תשובתי הקודמת".

 

אני יכול להעיד על כך שלא פעם פנו אל מנחם פוליטיקאים בכירים ממפלגות שונות והציעו לו לרוץ מטעם מפלגתם לראשות העיר. באחת הפעמים, ואלה סקרים שראיתי, הוצב מנחם מול שני ראשי עיר מכהנים, וגבר על שניהם באופן ברור. אלה סקרים שאני ראיתי, כאמור.

בבחירות האחרונות הוצע למנחם על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו להתמודד לכנסת, וגם אז הראו כל הנתונים שאם האיש היה רץ, היה זוכה.

 

– העיתון שלנו מופיע רק באצבע הגליל והאזור אז אולי בכל זאת דברים יותר ברורים?

"(מחייך) אני אף פעם לא הצלחתי להבין למה הכבישים בתוך קריית שמונה מזכירים לרבים את תקופת מעברת חאלסה. אני מבין שהדבר הזה עומד להשתנות כך מבטחים פרנסי העיר שלנו, אבל זה כבר נמשך כך שנים. ומה לגבי הפארקים והגנים?! הכישלון הגדול ביותר של כל פרנסי קריית שמונה שלא הצליחו להפוך את העיר למרכז תיירות.

בפסח יחלפו כאן מיליון ישראלים. הם יעצרו אצלנו לאכול סטייק או פלאפל.. סליחה פלאפל לא כשר… המבוגר. אני לא הצלחתי להבין גם למה לא הוקם בעיר שלנו מפעל אחד עתיר ידע שישאיר כאן את הצעירים שלנו.

יחד עם זאת אני מצדיע לממשלת נתניהו על סלילת צירי תנועה מרכזיים לאצבע הגליל".

– אתה מוכן לתת ציון לראש העיר הרב ניסים מלכה?

"מאז שעזבתי לפני 30 שנה את בית ספר יבנה, לא נתתי ציונים. אני לא חושב שראשי העיר ששירתו את קריית שמונה בשנים האחרונות הם פחות מוכשרים מראשי הערים והיישובים בגליל ובכל זאת…".

 

מנחם אכן מסרב לתת ציונים לאחרים, אך הנוגדנים הפוליטיים זורמים בדמו ומחפשים פורקן, במוקדם או במאוחר. חושיו החדים וכושר הניתוח בהם ניחן מנחם, בצירוף זהירות הנובעת מאחריות, מביאים אותו להחזיק בממרה "החיים והמוות ביד הלשון".

 

– יפה, עכשיו אתה מדבר כמו פוליטיקאי מתחיל. כדורגל אתה רואה?

"תראה, זו בעיה עם השבת. אין ספק שעירוני קריית שמונה הפכה להיות גאוות העיר. תראה, אני מסתובב בעיר אנשים ניגשים אליי לוחצים לי את היד בחום ואומרים כל הכבוד!

גם אוהדים של קבוצות אחרות. אבל אני באמת לא רוצה להצטרף לקבוצת "בכייני העיר". יש קבוצה, יש אליפות, יש כבוד ויש אהבה אבל מדוע אצלנו השמחה לא יכולה להיות שלמה?! מה זה הויכוחים האלה בין הבעלים ובין המאמן זה מדהים, והשאלה האם זה לא היה מיותר. לצערי זה פגם קצת באווירת השמחה".

 

– מה שלום תחיה אשתך:

"בסדר גמור ב"ה".

 

– אתה מזכיר אותה בכל כתבה?

"היא לא יודעת בדיוק מה לעשות עם זה ובעיקר מה לעשות איתי אבל היא אישה מדהימה שיודעת שבעלה קצת סרוט.

אגב אני לא רק מזכיר את תחיה במהלך השנים צילמתי לתוכנית שלי בבתי עסק רבים בקריית שמונה ובאזור. כידוע לך זוהי תוכנית שמצולמת בכל הארץ אבל גם אצלי במערכת יודעים שאם אפשר, קריית שמונה והאזור מוזכרים ומועדפים אצלי ואני עושה זאת בשמחה גדולה".

 

קיימת נטייה לחשוב שמנחם נושא את שמה של זוגתו תחייה כעניין של מה בכך. ממש לא. אם לא ידעתם, בביתו של מנחם יש בית כנסת על שמה של …תחייה. כן, ראיתי.

וזה הסיפור. לפני מספר שנים נפצע מנחם בתאונת דרכים באורח קשה. הפגיעה הייתה ברגליים שנשאו אותו לבית הכנסת בו הוא נהג להתפלל. תשוקתו לתפילה במניין ורצונו לא להסתתר מאחורי תירוץ כבד ככל שיהיה מוצדק להתחמק מעבודת בוראו, הביאה להקמת בית הכנסת בביתו, עם ספרי תורה.

"הזכות היא של תחייה רעייתי, שתחיה", אומר מנחם על אחד מבתי הכנסת היחידים הנקראים על שמה של צדקת, "העובדה שתחייה מארחת בביתנו שלושה ארבעה מניינים לתפילה בשבת בבוקר, היא זכות גדולה שאחד תמורתו, בית כנסת על שמה, ו…סידור תפילה על שמה", אומר מנחם ברצינות ובכבוד הראוי על האישה שאיתו.   

עם הזמן הלך המניין וגדל, עד אשר נאלץ השבוע מנחם להציב שלטים בכניסה "סליחה מכולם, המניין מיועד למתפללים קבועים, בגלל חוסר במקום", אז ככה שאין קבלת קהל…

 

– טוב לסיום באופן אישי אני מאוד שמח שאתם בקריית שמונה.

"בניגוד לכל מיני סיפורים מעשיות ואגדות הסברתי לך במה נאלצנו להתמודד אני מאוד מקווה שכל זה מאחורינו".

 

מנחם נשאר בקריית שמונה יחד עם תחייה, וכמו שהוא אמר לפני שנים רבות "אני נמצא בקריית שמונה כי טוב לי", לא עניין של ציונות וכיוצא בזה, "ואם בעקבות ישיבתי בעיר אני מסייע במשהו לקריית שמונה או לאזור, מה טוב".

זהו מנחם שאנחנו מכירים, חביב, מכבד כל אדם באשר הוא, לא לוקח את עצמו ברצינות יתירה ושמח במתת האֵל שקיבל, הרבה חן וחסד.

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad