היום ה-07 במאי , 2020

Select your Top Menu from wp menus

אין גבולות לעולם השקר. ריאליטי.

 

ראשית כל אפתח בגילוי נאות, למען הסר ספק, איני רואה טלוויזיה כלל, ולא ממש יודע מה קורה שם היום.  אך כמו כל אזרח שמסתובב ברחוב ושומע את רחשי הציבור ואת השיחות שעל סדר היום, קיבלתי תמונה ברורה ומציאותית לגבי תוכניות הריאליטי שמסתובבות בין הערוצים השונים. אז אחרי ש"זכיתי" להכיר את חלקם דרך כותרות באינטרנט, או סתם משיחה בחדר האוכל, אפשר להגיע לכמה תובנות ברורות על השקר הכי גדול – הריאליטי.

מה כבר לא נאמר על אותן תוכניות (האח הגדול, הישרדות, כוכב נולד וכו')? שהן רדודות ושטחיות. כל זה כמובן לא ישכנע אתכם לא לראות כוכב נולד 8 בעונה הבאה, אבל מה שכן הצופים אמורים לעשות, זה לשים גבולות מינימאליים שמשרטטים עד כמה הם עצמם יכולים לספוג אווילות, ועד כמה הערכים שלהם והמוסר האישי יכולים להיפגע. מי שראה את ההתנהגות הדבילית של משתתפי "האח הגדול" טבל, כנראה לא ממש מקפיד על כשרות נפשית. אישה שעצם הפמיניזם שלה לא נפגע מ"היפה והחנון" (נו, אתם רואים, אני בכל זאת מעודכן), צריכה להרכיב את המשקפיים של בעלה ולהסתכל על עצמה במראה, כדי להיות בטוח שאישה היא לא באמת כמו בריאליטי.
עשו עם עצמכם לרגע חשבון נפש ותחשבו מתי ראיתם תוכנית טלוויזיה, עצרתם באמצע ואמרתם "זה חורג מהגבולות שאני מציב לעצמי?" סביר להניח שחלק מכם יושב עם "פנאי פלוס" בבתי קפה ומדסקס על כל תמונה, לא תהיה לכם בעיה לראות האח הגדול, ואם אתם קוראים "בלייזר", אז "היפה והחנון" אכן בקטע שלכם, ובכלל אם אתם בעניין פירות ים, אז הישרדות דווקא מגניבה בשבילכם. זה באמת בסדר. אך אם אתם לא כאלה, נסו רק לרגע לשרטט לכם את הגבול, ולהבין עד כמה העין שלכם יכולה לראות, ומתי הנפש תגיד "סטופ". אגב, אם אין לכם גבול, זה לא אומר חלילה שאתם אנשים פחות טובים, רק פשוט אנשים ללא גבולות.

הכל בשביל האומנות והתחרות, כמובן.

הסיבה שבגינה התכנסנו כאן היום, היא לא להטיח ב"יורדים בגדול" ובשותפיו אשמות, אלא לנסות ולהאיר לכם את הגבול בנושא אחר. לפני שרטוט הגבולות  נבהיר משהו, אם באורח החיים שלכם כלולה הליכה לים ולברכות ולבוש חשוף, אין שום סיבה שתמנעו מעצמכם לראות "הדוגמניות", ולכן אם אתם חובבי שרימפסים ופירות ים למיניהם, אין מניעה לראות את "קרב הסכינים".
אז עכשיו נגש למטרה. אני פונה אל היהודים השומרים כשרות במטבח. לא אוכלים בשר וחלב, מקפידים על השגחה נאותה, וכמובן שנמנעים לאכול מהאסור. הטלוויזיה שלנו, במדינה היהודית, מזלזלת בנו ובתורת השם באופן מזעזע. "המרוץ למיליון", "קרב הסכינים", "הישרדות" והתוכנית החדשה "מאסטר שף", הם הזלזול המחפיר ביותר כלפי התורה. בתוכניות האלה, כפי שאתם יודעים, המשתתפים אוכלים ומאכילים את המשתתפים ואת הצופים בנבלות וטריפות בגאווה ובראש מורם. נכון שזה לא אתם, ונכון שזה רק משחק, ונכון שזה רק ריאליטי, אך כשיש בטורקיה איזה תוכנית על יהודי שותה דם, כולם מתרעמים והתקשורת גואה, אך כשכאן בישראל מלקקים חזרזירים ברוטב חמאה ומזלזלים בתורת ישראל בפומבי, לכולם פתאום לא ממש איכפת. רובנו לא היינו מסכימים שהאורחים שלנו ישבו אצלנו בסלון ויביאו איתם סנדוויץ' עם שוקיים של סוס ברוטב שמנת גמלים, וודאי שהיינו מרגישים בחוסר נוחות, ואף הכנים בנינו היו מבקשים "לא אצלנו", אבל כשאנחנו מכניסים לסלון תוכנית עם נינוחות של נבלות וטריפות, זה בסדר? כמובן שלא.

המאסטר ספלינטר

כמובן שהטבח חיים כהן ושותפיו לא היו מוכרים לכם תוכנית בישול של שקשוקה ודגים של שבת. כל ריאליטי, כדי למשוך את הצופים, צריך להביא איזה סיפור חיים מרתק של המשתתפים או משהו מרענן ורשמי, וזאת כאמור כדי להשאיר את התאים האפורים שלנו בצבע דהוי, ולא להפעיל אותם בטעות. התוכנית הזאת, שאמורה להיות חביבה נחמדה ועממית, שידרגה את עצמה במתמודדים עם סיפור חיים, ובשרצים שמצטלמים טוב באור הזרקורים ומביאים לצופה את הגירוי האינטראקטיבי – "הנה בוא שב תראה, יש כאן מאכלים שאתה לא מכיר".
אם כמובן תשאלו את מפיקי התוכנית ואת חיים כהן, הם יספרו לכם שאוכל זה אומנות, ובאומנות אי אפשר לשים גבולות, ועוד כל מיני מילים מכובסות כאן מלמטה, שיתלו חלק מהם למעלה (ולא, ואני לא הרב אמנון יצחק, אני רק מבאר בפשטות את ענייני השכר בעולם הזה). ואנחנו הצופים המסכנים שוב נפלנו בפח הזבל הזה שנקרא ריאליטי. ולפעמים אני תוהה, אולי באמת שווה לחזור לגבולות 67', שם הכל היה אחרת.

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad