היום ה-05 במרץ , 2019

Select your Top Menu from wp menus

בעקבות ההצלחה

מדרש יפה על פרשת שבוע מוכיח שכשאנחנו ביחד, אין מי שיכול לגבור עלינו & מה הקשר בין כנס "האקתון" לרב קוק? & ההצגה בעקבות הלב חיממה לנו את הלב, ולא רק בגלל ההצגה

 

מדרש יפה שכתבה לפני מספר שנים הרבנית ימימה מזרחי. להלן עיקריו:

כשיעקב מת, בניו נושאים אותו בארון למקום שנקרא "גורן האטד" ושם הם נושאים הספדים.

ואומר המדרש: מוזר. מעולם לא שמענו על מקום שנקרא "גורן האטד". "גורן" הוא מקום עגול. "אטד" הוא שיח קוצני. מה זה?

והמדרש מספר שכשמת מנהיג גדול, נהיה ליקוי מאורות (אירוע אסטרונומי המתרחש כאשר גרם שמים נע אל תוך צילו של גרם שמים אחר, ויקיפדיה). כך קרה עם פטירת הרב אלישיב, כך קרה עם פטירת הרב עובדיה.
אמרו הישמעאלים והכנענים: "כידוע, כשמת מנהיג גדול, הילדים שלו מתבלבלים קצת, מתפזרים קצת. כשהם ביחד אי אפשר לשבור אותם כי הם אגודה אחת. אבל עכשיו שיעקב נפטר, הילדים שלו בטח מתחילים לריב ואפשר לתקוף אותם ולהילחם בהם".

מלכי ישמעאל ומלכי כנען מגיעים חמושים על הסוסים שלהם להלוויה של יעקב ונדהמים: כל השבטים עומדים יחד סביב הארון של אביהם. וזה לא פשוט, כי היו פה סכסוכים: כולם היו נגד יוסף. ראובן ויתר על בכורתו ליהודה. יהודה היה בעימות עם יוסף. ודווקא ברגעים האלה שהם אמורים להיות בפיזור ובפירוד הם עומדים יחד מחובקים אפילו שלא קל להם.

ומה הם רואים? יוסף, שליט מצרים, מוריד את הכתר שלו ותולה אותו על הארון של יעקב. באותו רגע, כותב המדרש,  כל מלכי כנען והישמעאלים הסירו את כתריהם ותלו אותם גם הם סביב ארונו של יעקב.

כל הכתרים מקיפים את ארונו של יעקב, והשפיצים של הכתרים נראה כמו קוצים. לכן נקרא המקום "גורן האטד".

אומר המדרש: ראו איך אפשר להפוך זר קוצים כואב, שנאה של אנשים זה לזה, לכוח שהאומות לא עומדות בפניו. אומות העולם יראו אתכם מאוחדים ופשוט יגידו "שאפו. אנחנו מסירים את הכובע. איך הצלחתם להתאחד לעת קשה כזאת? כל הכבוד לכם".

השבוע, התאריך העברי סיפק לנו כמה ציונים מעניינים, מלבד עשרה בטבת המפורסם, עברנו גם את ח' בטבת – יום פטירת עזרא הסופר.  כשהוא נפטר היה כזה אבל גדול, כי הוא לקח עם מפוזר ומפורד אחרי 70 שנים של גלות בבל, וידע להדביק את כולם. היה לעזרא הסופר כוח מאחד.

כשהיינו מאוחדים, גם התורה הייתה מאוחדת, וכשאנחנו במחלוקת, התורה מגיבה לנו אז עכשיו גם היא מחולקת, לכל פלג יש חלק בהבנה הכללית, לכל אחד יש חלק מהעצה הנכונה, אבל את התמונה הכוללת, אף אחד לא מבין.

 

אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה

למרות שזהו מדור יהדות הפעם לא נתייחס לפטריוטיות הדתית שלנו, אלא לפטריוטיות המקומית. ביום רביעי התקיים כנס "האקתון" אזורי אשר התקיים בקריית שמונה (בית ונקובר) כשהכותרת היא "כיצד משאירים צעירים בגליל (היוזמים: מכללת תל-חי ומרכז צעירים ותעסוקה קריית שמונה). מה זה "האקתון"? תחרות בין יזמים לפיתוח רעיונות חדשניים בנושאים טכנולוגיים, חברתיים ועסקיים שבאים לענות על צורך קיים או אתגר במרחב. אז זהו, שהיה שם הכל חוץ מתחרות, שזה הדבר הכי פחות חשוב בעיניי. בכנס הציגו 12 קבוצות רעיונות נפלאים בתחום הקהילתי, טכנולוגי ועסקי. כל קבוצה הציגה מיזם נפלא שתורם לעולם, ובפרט לאזור בו אנחנו חיים. מה שהיה הכי בולט הוא הצורך והרצון האמיתי של כולם לעשות טוב יותר לאחרים. מיזמים לאוטיסטים, ליזמים צעירים, לבני נוער, לחלשים, לחזקים ובעיקר לקהילה.
לכל קבוצה היו בסה"כ 3 דקות של הצגה שמתוכם בחרו המשתתפים להקדיש פרק נכבד לחשיבות של העצמת המקום, התושבים המקומיים והחיבור בין אנשים.
באופן אישי, הגעתי למקום כדי לאסוף מישהו ונשארתי עד הסוף כשהבנתי באמת מה קורה מתחת לאף שלנו.
2 חוויות אישיות: הראשונה הייתה כשיצאתי לשיחת טלפון פנו אליי שתי סטודנטיות וביקשו לקבל חוות דעת על המיזם ועל הפרזנטציה שיציגו בעוד מספר דקות. נבחרתי רנדומלי כי עברתי במקרה, אך מאחורי המיזם המעולה שלהם, גיליתי שתי נשים שהגיעו מתל אביב וחולון למכללת תל חי וכמו עוד רבים ואחרים התאהבו במקום. הן עזבו עסק פורח במרכז כדי לנסות ולהניע כאן תהליך מורכב שבמקום אחר היה בהרבה יותר פשוט. שאלתי אותן למה הן עושות את זה, והן סיפרו שחשוב להן לתרום לקהילה ובפרט לבני נוער ולפתוח להם דלתות, דווקא דלתות בגליל. כמה מדהים.
הסיפור השני והקרוב לליבי (הבן הבכור שלי חלק מזה) הוא "בטא", קבוצה של בני נוער ומעלה שלומדים תכנות ברמה גבוה מאוד במשותף והופכים למנטורים אחד של השני. בלי תקציב, בלי פרסום, בלי פרסים וממש מתחת לרדאר. מסתבר שהמיזם הזה רץ כבר שנים ומטרתו היא להחזיר את החיילים לצפון ולתת להם חממת היי-טק משותפת. וכן, זה פתוח לכולם, חינם.

ולמה אני מטריח אתכם לקרוא את זה דווקא במדור יהדות? אמר הרב קוק "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק, אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה, אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה", המשפט האחרון כל כך חשוב. במקום להתלונן, לעבור למרכז ולפרוח, לקטר על זה ש"אין כאן כלום" ולהאשים את כל העולם, הם פשוט קמים, עושים ומצליחים. חזק וברוך.

 

בעקבות הלב – בעקבות ההצלחה

ואם כבר עשייה מבורכת אז הנה עוד שמחה לנפש. השבוע בהיכל התרבות הופיעה ההצגה "בעקבות הלב", הצגת ילדים (שמתאימה לכל המשפחה) עם שולי רנד, מאיר סויסה וישי לפידות. ההצגה הייתה מצוינת, אך יותר מהכל היה כל כך משמח לראות היכל תרבות מלא וגדוש בילדים, משפחות שרובם מהמגזר הדתי נהנים מתוכן איכותי ומעשיר, הצגה עם מסר מבריק והרבה הרבה אחווה. כל הכבוד למועצה הדתית (הרב קקון), ארגון אמונה, הקהילה הצעירה וכל מי שעסק בעסק החשוב הזה.

אולי יעניין אותך