היום ה-10 ביוני , 2018

Select your Top Menu from wp menus

גשמי ברכה?

בימים סוערים (נדיר לומר זאת בחורף הזה) וקרירים אלה, אין ספק שהמבול שניתך עלינו מגבוה עושה טוב. גם למפלס הכנרת, גם לחקלאות וגם למצב הרוח החורפי. מצד שני, לכו תגידו את זה למי שנתקע בימי הגשמים ברחובות נהריה, או לכאלה שגילה להפתעתם שעץ נחת על רכבם כתוצאה מהרוחות העזות, או שמא נאלץ לנהוג במכוניתו ולהיקלע לשלולית שהגיעה עד צוואר. אז האם אלה גשמי ברכה בהכרח, או שמדובר, בהתחשב גם בנזקים שכל זה יוצר, בגשמי קללה?

על פי הגמרא, גשמי ברכה הם כל מה שיורד החל מסוף חג הסוכות ועד לראש חודש ניסן. אם יש שיטפונות או דברים אחרים לא נעימים ולכן עצם המציאות היא של גשמי ברכה, רק שיש דברים אחרים, לעתים אנושיים, שיכולים לגרום לשיטפונות. כאן בישראל, הגשם לא מובן מאליו, לכן צריך כל הזמן לבקש ולהתפלל. גם כשיש שיטפון פה ושם, זה עצמו גם ברכה, כי בסופו של דבר המעיינות והמאגרים מתמלאים. אז יש אי נוחות ברכבות, בסדר. יש חסכים כל כך גדולים, כך שכל מה שיבוא זו ברכה. הקו התחתון של הכנרת עדיין לא מלא, זה אומר שכנראה עדיין יש מינוס בבנק.
אם אדם מרוויח כמה מיליונים בלוטו, זה טוב או לא? וודאי שטוב, רק שהוא אמור לעשות דברים טובים עם הכסף, אך לא תמיד זה קורה, ולכן הזכייה עצמה היא ברכה, אך גם הברכה יכולה להפוך חלילה לקללה, אם למשל ישתמש בכסף למטרות לא טובות, או יפסיד אותם בהימורים. עם זאת, יש חשיבות נוספת לגשמים שיורדים בזמנים נוחים לכלל העם. כך לדוגמה, בגמרא כתוב שאם הגשמים יורדים בזמן שבני האדם נמצאים בבית, בליל שבת, מדובר בברכה יתרה.

האם יש מושג כזה גשמי קללה? הרי אנחנו רואים למשל בארה”ב שיטפונות וסופות שגורמים לנזקים ואבדות בנפש. אז ראשית צריך להבין מהם גשמי קללה. בתרגום החופשי גשמים אלה יורדים לא בזמנם, כלומר לא בעונת החורף. אם יורד גשם בחג הסוכות, למשל, אלה גשמי קללה. נכנס חודש ניסן וירדו גשמים, גם אלה גשמי קללה, כי בזמנים הללו הגשם יכול רק להזיק לתבואה ולא להועיל. אבל מה שיורד בתקופת החורף, בוודאי שזו ברכה. בגמרא כתוב שיום ירידת גשמים גדול יותר מיום תחיית המתים. הרי הגשם מחיה את הכל, כולל את הרשעים ביחד עם הצדיקים, ואילו בתחיית המתים לא כולם יקומו.

 

החזאי הוא נביא?

ישנה שאלה מרתקת שנולדה עם התקדמות הטכנולוגיה, הרי היום ניתן לחזות עפ”י התחזית המטאורולוגית את בוא הגשם כמה ימים לפני שירד, ואף ישנן כלי חיזוי שנתיים. ולכן השאלה המתבקשת היא האם הגשם הוא בעצם החלטה נטו של הקב”ה. הרב פנחס בדוש ניסה לענות על כך והסביר “הקב”ה נותן גשם ובמקביל גם מעניק אפשרות לחזות זאת כדי להתכונן. אבל האפשרות לחזות לא נותנת אפשרות להביא את הגשם עצמו. החזאי יודע שהשקע הברומטרי מתקרב, אבל מי מחליט בכלל שהשקע יתקרב או לא? נכתב ששלושה מפתחות לא נמסרו בידי שליח, אלא בידי הקב”ה עצמו לידה, תחיית המתים וגשמים. שלושתם נמצאים בידי הקב”ה. אלה תיקים שהוא לא חילק לשרים, כלומר למלאכים”. בנוסף אנו עדים היום לטכנולוגיות שאמורות לייצר גשם. כיצד ניתן להסביר זאת? הרב עונה “כל הטכנולוגיות האלה לא יכולות להביא אפילו אחוז אחד מכלל הממטרים בשנה. וגם אם כן, הכמויות מתקזזות מהכמויות שהיו אמורות לבוא ממילא”.

הרב יפתח סופר, שמעביר מידי יום בשעה 14:00 שיעור בכולל כה לחי מוסיף ומסביר “בגמרא כתוב שאם היו חולפים בעבר עשרה ימים ללא גשמים היו עורכים תעניות, ואם היה עובר עוד זמן, היו מוציאים את התיבה לרחובה של העיר, כמו שכתוב במסכת תענית: היו מוציאים את התיבה לרחובה של עיר… ונותנים אפר מקלה על גבי התיבה ובראש הנשיא ובראש אב בית דין, וכל אחד ואחד נותן בראשו… וחוגרים שקים ותוקעים בקרנות ויוצאים אל בית הקברות… זקן שבהם אומר לפניהן דברי כיבושין. כשאין גשם, זה סימן שהשם כועס עלינו. מים הם חסד. לכן מסבירים המפרשים שכאשר אין גשם, צריכים לצפות לפורענות. גם לפני שנתיים הייתה בצורת ממושכת, ואז פרצה השריפה בכרמל. אחרי שמידת הדין קיבלה את שלה, החלו לרדת גשמים תוך זמן קצר.

החת”ם סופר (1762-1839) אמר שהגשמים יורדים כמו שבני האדם מדברים. אם מדברים בנחת ובאופן יפה, הגשמים יורדים יפה ובצורה מסודרת. אבל אם מלכלכים, מתווכחים, כך גם יורד הגשם. עכשיו אנחנו לקראת בחירות, וצריכים לקחת מזה מוסר גדול. גם כשיש מחלוקות, צריכים לדעת איך לנהל אותן באופן מכובד ואוהב, למרות הכל”.

אולי יעניין אותך