היום ה-28 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

דיבורים כמו חול

לאחרונה הזדמן לי לשמוע שוב ושוב על בעיות בבתי כנסת בעיר שאותם אנחנו, ציבור המתפללים יוצרים. הפעם אין לנו, הציבור הדתי את מי להאשים, אלא רק את עצמנו. אנחנו שבחרנו ללכת בדרך השם, ובחרנו לקבל על עצמנו את ההלכה, מבזים ורומסים את קדושת בית הכנסת פעם אחר פעם.
רבים מאתנו מביטים בבוז על תרבות הכדורגל והמגרשים ועל קוד ההתנהגות שם, אך לעיתים אנו, אנשי החליפות והעניבות מתנהגים אף גרוע מכך, בעיניים רמות וללא צל של תשובה.

כמובן שאין לקטרג על עם ישראל, אך אי אפשר להתעלם מהנושא הזה הכאוב שכן, בתי כנסת הופכים למקומות של מושבי לצים. שתייה חריפה, ויכוחים קולניים, דיבורי חול, זילות המקום וחוסר כבוד נשמעים מכל עבר. אנשים מגיעים רדומים ולא עונים אמן כראוי, אך כשנכבה האור או המזגן 3 דק' לפני המועד המתוכנן שומעים אותם בקולי קולות. בנוסף לכך, אנשים הופכים את המקום למטה מפלגה ומתנהגים כמו פוליטיקאים רדודים. מלחמות כבוד, העלבות, משחקי כוחות ושליטה מביאים את המקום לשרת את האדם, ולא שהאדם ישרת את המקום.

כל אותן הפסקות יזומות בזמנים קבועים (כמו בהוצאת ספר תורה, חזרת הש"צ, מפטיר וכו') בהם מתפללים מתפנים לדברים חשובים יותר כמו שיחת הגות וחוכמה על תפקוד הממשלה, או סתם לטעום את הביצים בחמין טרם הקידוש, מראות למה אותו אדם בא להתפלל, למען עצמו ולא למען השם.

כמובן שעל כל יהודי מוטלת האחריות ללמוד על קדושת בית הכנסת. לעיתים אדם משקיע את כל זמנו בלימוד הלכות, לגמרא, סיפורי צדיקים, או בגימטריות וראשי תיבות, ושוכח שהוא מחויב ללמוד וליישם גם את דרכי ההתנהגות בבית הכנסת, קדושתה והחומרה הגדולה בכל מה שנוגע לדיבור.

ברוב בתי הכנסת מתהדר לו השלט "נא לא לדבר בזמן התפילה וקריאת התורה". ובמקרים אחרים יש כיתובים מתוחכמים יותר, כמו "אם באת לבית הכנסת כדי לדבר, לאן תלך כדי להתפלל?". אך זה אבסורד שאפילו מי שתלה אותם (גבאים ואנשי הוועד) לא טורחים להשתיק את הרוחות הרעות שיוצאות מפיהם של המתפללים בזמן התפילה. מבחינתם, חשוב שיהיו עלונים של שבת בערימה מסודרת יותר מסדר התפילה.

דרשני בתי הכנסת צריכים לדבר לא רק על פרשת שבוע, החגים המתקרבים וכו', אלא גם על אותן הבעיות שיש (ובפרט כל אחד על בית הכנסת שלו). ולכן הרבנים ותלמידי החכמים הבקיאים בהלכה הם אלו שצריכים להוביל את התפילה ולהנהיג את הציבור שלא תמיד יודע וזוכר לאן הגיע.

מובא בספר "קדושת בית הכנסת", מי שזוכה לא לדבר בבית כנסת, זוכה שתפילתו תשמע. ממש כך, "אתה תשמע לי, אני אשמע לך", אומר הקב"ה. בנוסף, אדם כזה אין רשות למקטרגים לקטרג עליו, וכמובן אדם כזה זוכה ליראת שמים אמיתית.

והנה טיפ קטן: אם ניקח את המילה "פרנסה" נראה שהיא מורכבות מהמילים "רסן פה", וזה רמז טוב למי שחפץ בכך.

הזוהר הקדוש, פרשת תרומה אומר "מי שמדבר בבית הכנסת במלים של חול אוי לו, שמראה פירוד, אוי לו שמחסיר באמונה, אוי לו שאין לו חלק באלהי ישראל, שמראה שאין לו אלקים ואינו נמצא שם (ואין לו חלק בו) ואינו מפחד ממנו ומתנהג בבזיון כלפי התיקון העליון של מעלה".

חז"ל אמרו: "אחד הדברים המאריכים את הגלות הוא אנשים שמדברים דברים בטלים בזמן התפילה". שימו לב, בטלים זה לא רק תוצאות מגרש הכדורגל, אלא גם שאלות כמו "שמעת איזה מסוקים יש כבר מהבוקר?".

ולמה זוכה אדם שנזהר בקדושת בית כנסת? שהקב"ה שומע תפילתו ומצילו מיד האויב שלא יעשה בו כליה, בא לידי יראת חטא, יראה זרע, יאריך ימים, חפץ ה' בידו יצלח ולא ימות לשחת, לא יחסר לחמו, תנוח נפשו בקבר לשכון לבטח ואינם נרקבים גופו ועצמותיו.

גם למתפללים שלא מדברים ומתפללים כהלכה יש תפקיד בשמירת הקדושה במקום. אם אדם רואה יהודי שמדבר בבית הכנסת, צריך להעיר לו (בנחת, נימוס, בצנעה) ולבקש ממנו לחדול. שימו לב מה שולחן ערוך כותב על הנושא באורח חיים סימן קכ"ד: "לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפלה, ואם שח הוא חוטא, וגדול עונו מנשוא, וגוערים בו". שימו לב מה כתוב 'גוערים בו', משמע שהמעשה הזה כל כך חמור עד כדי כך שצריך לחייב אותו מלהפסיק.

ואם בדיבורים בבית הכנסת עסקינן, אז כמובן שלא נשכח את עזרת הנשים. נשים רבות שרוצות רק לחוות את קדושת בית הכנסת ואת האווירה מסביב מגיעות למקום ומתוך חוסר ידע, רצון, דעת יושבות ומפטפטות דברי חול (ולעיתים אף לשון הרע). אז מה זה שווה? זה כמו שידיו של אדם התלכלכו בדיו של עט, הוא מנסה לנקות אותן עם …דיו. בנוסף לכך, בלי קשר לתפילה נשים צריכות להיזהר בעוד מספר דברים כשהן מגיעות לבית הכנסת. למשל, בלבוש. זה קורה בעיקר בשבתות חתן, אזכרות וכו', נשים שרגילות ללכת כל השנה באופן לא צנוע מחפשות את הבגד עם הכי הרבה בד, מבחינתן, וכשמוצאות אותו בטוחות שעשו את רצון השם. הבעיה היא שבדור שלנו הסטנדרט הפך לצד הקיצוני של הדור הקודם, ולכן אישה שלא מגיעה בצניעות לפי ההלכה, לא מבינה שלא מדובר במצווה גדולה.

עוד בעיה (שראיתי דווקא בערים אחרות ולא בעיר) היא שבסיום התפילה כל הנשים עומדות בפתח בית הכנסת ו"מקבלות" את פני המתפללים. אולי בעיניים "חילוניות" זה יראה קצת תמוה שיש עם כך בעיה, אך מי ששומר על גדרי הצניעות, יעדיף לדלג על התענוג.

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad