היום ה-11 בנובמבר , 2021

Select your Top Menu from wp menus

האם אחרי דו"ח כה קשה, מהנדס העיר יכול להמשיך בתפקידו?

דו"ח מיטרני על תפקוד מהנדס העיר

האם אחרי דו"ח כה קשה, מהנדס העיר יכול להמשיך בתפקידו?

דו"ח קשה על תפקוד מהנדס העיר שהכינה ד"ר מיכל מיטרני היה בסיס לכתבת תחקיר אצל איילה חסון בערוץ 10, עדיין לא משכנע את חגי קול להסיק את המסקנה האחת והיחידה המתבקשת, ללכת הבית & מלחמות פוליטיות ושיקולים זרים מנחים את התנהלותו, חודשיים לפני שכף רגלו דרכה בעיר & וברקע מהדהדת השאלה, כיצד מבקר המדינה יוסף שפירא הוציא 'צו הגנה' למהנדס באותו יום על בסיס חושף שחיתויות, כאשר ממצאיה של ד"ר מיטרני מציירת תמונה שונה לחלוטין?

כתבת התחקירים של ערוץ 10 איילה חסון, הביאה בסוף השבוע שעבר כתבת תחקיר ובו הציגה שאלות נוקבות באשר לדרך התנהלותו של מהנדס העיר ותפקידו של מבקר המדינה בסיפור.

חסון הסתמכה בכתבת התחקיר בעיקר, אבל לא רק, על ממצאיה החמורים של ד"ר מיכל מיטרני שבדקה במהלך חודשיים את דרך התנהלותו של מהנדס העיר, את רמתו המקצועית, את מידת ההתאמה שלו לתפקיד מהנדס העיר והסיבות בגינן הוא משתק, לכאורה זה למעלה משנה את הטיפול במתן היתרי בנייה, וחמור מכך אכיפת עבירות בנייה בהן עבירות הכרוכות בדיני נפשות, לכאורה.

כזכור, אחת השאלות הקשות שנשאלות כאן ב"חדשות הגליל", וגם חסון שאלה, כיצד זכה מהנדס העיר לקבל 'צו הגנה' ביום בו הוא ביקש אותו.

שאלה זו חשובה ביותר ומובילה אל מבקר המדינה יוסף שפירא, שהודה באחת הישיבות עם נציגי העירייה שהוא ייצג את אחד מהשחקנים הראשיים במה שמתחולל היום, בני נחמיה.

תשובתו/הודאתו של המבקר גרמה לתדהמה אצל נציגי העירייה שהשתתפו בפגישה ומילותיהם נעתקו עד כדי אלם.

בסיפור הזה יש הרבה שאלות, תהיות וחוסר נוחות ממהלכים של בעלי תפקידים אשר צריכים, מתוקף תפקידם לדאוג לאינטרס הציבורי ולהיות שומרי הסף לקיום החוק ורוחו.

 

כדי לנטרל אמירות לא מבוססות של גורמים שעובדות מבחינתם זה סוג של דמיון, ולא עניין שהופך מחשבה למציאות, בחרנו להסתמך אך ורק על הדו"ח של מיכל מיטרני, אשת מקצוע מוערכת שהוטל עליה לבדוק את המהנדס ודרך תפקודו.

ד"ר מיטרני מציינת כבר בפתיחה שהבדיקה נערכה במהלך חודשיים, בהם נפגשה עם כל עובדי הוועדה/אגף הנדסה, כולל מהנדס, סגן מהנדס, מזכיר ועדה, בודקת היתרים, ארכיבאי, פקח, חשבת, אחראי פרויקטים, וצוערת. חלק מהעובדים מפגש יחיד להכרות עם תהליכי העבודה. חלק אחר מהעובדים ליוויתי לאורך התקופה בסיוע ומענה לשאלות מקצועיות: סגן מהנדס, מזכיר, בודקת היתרים, מהנדס וצוערת.

עוד מציינת ד"ר מיטרני שנפגשה עם ראש העיר, המנכ"ל ובעלי תפקידים נוספים.

"לא קיימתי פגישות עם גורמים פרטיים שביקשו להיפגש איתי", מציינת ד"ר מיטרני במפורש.

 

הממצאים

וכך כותבת ד"ר מיטרני בדו"ח "בנושא התכנון. אין בוועדה בודק תכניות (תב"עות). מהנדס הוועדה לא עוסק בתכנון (מגיע עם ניסיון במבנים מסוכנים, מהנדס במקצועו). סגן המהנדס (אחראי תשתיות בהגדרת תפקידו) מבצע באופן חלקי, ומזכיר הוועדה (הנדסאי בניין) מבצע באופן חלקי".

מיטרני כותבת "המהנדס מגיע מרקע של קונסטרוקציה ומבנים מסוכנים. ממספר שיחות שניהלנו בנושאי תכניות נראה כי המהנדס מכיר מעט תכניות בעיר, אינו בקיא בפרטיהן, ואת תכנית המתאר החדשה שאושרה לאחרונה מכיר בקווים כלליים בלבד. יש להדגיש שהרקע המקצועי של המהנדס אינו כולל ניסיון בתחום התכנון. הציפיה של מנהל התכנון ממהנדס חדש, שמגיע ללא רקע בתחום מסוים מתחומי האחריות שלו, היא שהוא יעשה את כל הדרוש כדי להשלים את ההכשרה והידע הנדרשים לביצוע תפקידו. ההתרשמות שלי היא שהמהנדס לא עשה זאת, בוודאי לא בתחום התכנון, שהוא אחד מתחומי האחריות המרכזיים שלו. במהלך הפגישות ביננו נוכחתי לראות שהוא אינו מכיר לפרטיו את תהליך קידום התכנית בסמכות מקומית או מחוזית (ההבדל בין המלצה להפקדה לאישור), את סמכויות הוועדה המקומית, וגם לא את סוגי התכניות השונות. לדוגמא, הצעתי למהנדס להכין תכנית נושאית לאחת הבעיות איתם העיר מתמודדת (תכנית נושאית היא תכנית החלה על כל שטח מרחב התכנון או על חלק משמעותי ממנו, והמאפשרת להוסיף שטח לבניה או להוסיף שימושים מבלי לקבוע מיקום מדויק). הוא לא הכיר את מהותה של תכנית נושאית", הדברים החמורים הללו נכתבו ופורסמו, דברים קשים המדברים בעד עצמם, ועדיין לא נעשה דבר כדי לבדוק אם אכן המהנדס מתאים לתפקיד אותו הוא ממלא, מהנדס עיר, עם כל המשתמע מזה.

"תהליך קידום תכניות המתבצע בוועדה איננו שלם, ואינו מבטיח כי המוצר הסופי יהיה איכותי. מזכיר הוועדה המקומית בודק שיש אישור מבא"ת (אישור טכני, שאין לו שום משמעות), ואם יש מביא את התכנית לדיון בוועדת המשנה. לא מתבצעת בדיקה לעמידה בתנאי סף וגם לא בדיקה תכנונית. לא נכתבת ולא מתפרסמת חוות דעת מהנדס הוועדה, על אף הדרישה המפורשת בחוק. גם תכניות שאושרו לא מתפרסמות כנדרש בחוק, ולא מצאתי עותקים שלהם במערכת המבא"ת".

 

 

קידום היתרים

שימו לב לממצא החמור הפוגע באופן ישיר בשירות לתושב. מתן היתרי בנייה.

וכך עולה מהדו"ח של מיטרני "בשנת 2015 אישרה הוועדה המקומית 27 בקשות להיתרי בניה. רק ב־ 18 מקרים מתוכן הוצא לבסוף היתר. חשוב להשוות זאת לנתוני השנים הקודמות, על מנת להבין עד כמה עמוק השינוי שהתרחש בוועדה: על פ׳ נתוני הסקר שערך מינהל התכנון בקריית שמונה, ב-2010 הוצאו 252 היתרים, ב-2011 הוצאו 267 היתרים, וב-2012, 192 היתרים. המהנדס הנוכחי נכנס לתפקידו ב- 2014. ב־2015 הוצאו, כאמור, רק 18 היתרים, פחות מ-7% ממספרם רק ארבע שנים קודם לכן".

אתם מבינים?! ירידה של 93% בטיפול ומתן היתרי בנייה. פשוט נתון שאינו נתפס.

 

בעיה נוספת בתחום מתן היתרי הבנייה הוא הזמן שעובר בין החלטת הוועדה לתת היתר ובין מתן ההיתר בפועל.

וועדות התכנון, לאחר שבדקו את בקשות התושבים, הן מתנות את מתן ההיתר בפועל בהשלמת תנאים, לא תנאי סף, אלא עניינים הנוגעים יותר למילוי דרישות משניות לעיקר הבקשה.

וכך כותבת מיטרני "קיים שיהוי רב בין החלטת הוועדה ובין קבלת ההיתר, שנובע מדרישות רבות שהמהנדס מציב כתנאי למתן היתר.

על סמך התרשמותי מוטלת מרבית האחריות למיעוט ההיתרים והשיהוי הרב בהוצאתם על המהנדס, בשל היעדר יכולת להפריד עיקר ותפל, והבנת תפקידו. אציין כדוגמה כי באחד מהמקרים הנמצאים במחלוקת בין המהנדס.

המהנדס התנה את מתן ההיתר באישור משרד התחבורה, אך תגובת משרד התחבורה במחוז צפון הייתה שהנושא נמצא תחת אחריות רשות התמרור העירונית". המהנדס דרש ממשרד התחבורה למלא אחר תנאי שהוא עצמו הציב, והסתבר שהפתרון נמצא אצל לא אחר מאשר ה…מהנדס בוועדת הרישוי.

 

מכאן עוברת מיטרני אל אחד הנושאים הכאובים והמסוכנים, אכיפה.

כל תושב נחשף לבנייתם של מרפסות תלויות במקומות רבים בעיר. רובן ככולן של המרפסות נבנו ללא היתר וללא פיקוח של גורם מוסמך כלשהו.

מיטרני: "עבירות בניה חמורות מתבצעות בעיר. דוגמא אחת היא בניית מרפסות ללא היתר. על אף ריבוי המקרים של עבריינות בניה, ממוקדת האכיפה רק במספר קטן של תיקים. תיקים אלה מהווים סלע מחלוקת נוסף בין הנהלת העיר למהנדס הוועדה, כאשר הראשונים טוענים לאכיפה בררנית, ואילו המהנדס מאשים את הנהגת העיר בשחיתות ותמיכה בעבריינות.

למרות שביקשתי מהמהנדס מספר פעמים, לא קבלתי רשימה או מספר של עבירות בניה מטופלות. התרשמתי כי היקף המאמץ המושקע באכיפת דיני התכנון והבנייה באותם תיקים הוא לחלוטין בלתי פרופורציונאלי להיקפי העבירות הללו וחשיבותן, וכל זאת אל מול התעלמות כמעט מוחלטת מעבירות רבות אחרות".

עוד ממצא חמור העולה מהדו"ח שהמהנדס עוסק באכיפה בררנית וממוקדת כלפי מספר אנשים בהם ורק בהם ראש העיר, משפחתו, חבריו ואחרים הנתפסים כאנשיו.

אגב, טענות אלה הועלו לא אחת ב"חדשות הגליל", אולם בשל 'צו ההגנה' לו זוכה המהנדס ממבקר המדינה, המהנדס בחר לצפצף ולא להתייחס.

 

עסוק בארבעה תיקים

ד"ר מיטרני נדרשה והעמיקה את בדיקתה באשר לאכיפה הבררנית כלפי מספר תושבים, וכותבת: "4 תיקים עיקריים (אותם תיקים בהם מתמקדת האכיפה והיתרי בניה הקשורים אליהם) מתגלגלים כבר זמן רב בוועדות ערר ובבתי משפט. במקרים אלה, לעתים קרובות המהנדס מופיע בנפרד מהעירייה ועמדתו שונה מעמדת היועץ המשפטי של הוועדה".

במילים אחרות, המהנדס הקים לעצמו 'נסיכות' בתוך 'ממלכת' העירייה על יועציה המשפטים, ועושה ככל הנראה לו, בלי קשר למדיניות ולאינטרסים של התושבים כפי שהעירייה אמורה לפעול.

 

פרק מיוחד מקדישה ד"ר מיטרני ליעילות העבודה וההתנהלות של הוועדה והאחראיים באגף בטיפול בבקשות התושבים להיתרים ושירותים להם הם זכאים: "וועדות מכונסות לעתים מזומנות, לא באופן מסודר. בשנת 2015 כונסה הוועדה המקומית 6 פעמים בלבד. זאת לעומת 7 ישיבות של וועדת המשנה + 2 ישיבות מליאת הוועדה ב-2010, ו9-  ב-,2011 ישיבות ועדת משנה + 2 ישיבות מליאה ב-2012. ראוי לציין, בהיבט זה, כי על פי תקנות התכנון והבניה (תדירות דיוני מוסד תכנון) תשס"ג-2003 נדרשת הוועדה המקומית לרבות וועדת המשנה להתכנס 12 פעמים בשנה לכל הפחות.

רשות רישוי אינה מתכנסת (התקנה לעיל דורשת כי היא תתכנס אחת לחודש לפחות)".

על פי החוק הוועדה חייבת להתכנס 12 פעמים, לפחות וזה לא כולל ישיבות מיוחדות העולות מהשטח. בשנה שעברה הוועדה התכנסה רק 6 פעמים, חצי ממה שמחייב החוק.

 

התנהלות תמוהה בוועדה

עוד עניין המצביע על דרך התנהלותו של המהנדס היא בישיבות העבודה. הנה 'סיפור' אחד שמעלה הבודקת המצביע על המהות.

"בישיבה בה נכחתי המזכיר הגיע מוכן עם כל התיקים, הציג אותם לפרטיהם תוך הפגנת בקיאות והיכרות מעמיקה. הדיון הובל על ידי יו"ר הוועדה, בליווי היועמ"ש. המהנדס לא היה מעורב בדיון ברוב התיקים, וכאשר בסיום הדיון פנה אליו יו"ר הועדה וביקש את חוות דעתו אמר המהנדס שהוא מסכים עם הנאמר. הדברים השתנו כאשר הגיע הדיון לאחד מאותם ארבעה תיקים שבמחלוקת. ועדת הערר המחוזית הורתה לוועדה לדון מחדש באתו מקרה, מדובר היה בתכנית בסמכות מחוזית, שהובאה לדיון להמלצה בוועדה המקומית, ונושאה היה הכשרת עבירת בניה שביצע מישהו שלעמדת מהנדס הוועדה הוא מקורב לראש העיר, והמהנדס נאבק כנגד הכשרת העבירה. המהנדס השתלט על הדיון, הציג בפני הוועדה את החלטות ועדת ערר (עותקים שלה הוא הביא איתו וחילק לנוכחים), הציג תמונות של עבירת הבניה, וטען שהחלטת הוועדה ל"אשר את הבקשה" (למרות שמדובר בדיון להמלצה על תכנית בלבד) תהיה בגדר עבירה פלילית. בעקבות דברים אלה התפתח ויכוח סוער בין חברי הוועדה (בשני מחנות: ראש העיר והקואליציה מצד אחד, והמהנדס עם האופוזיציה מצד שני).

אציין כי עמדת היועץ המשפטי של הוועדה הייתה שונה מעמדת המהנדס, והוא לא מצא כל אי-חוקיות בקבלת החלטה של הוועדה להמליץ על הפקדת התכנית", עוד דוגמא לכך שהמהנדס על פי מה נגלה לעיניה של ד"ר מיטרני, עוסק באופן בררני ומפלה בטיפול בעבירות בנייה של תושבים.

 

אומר לא, במקום שצריך לומר כן

בהתייחסה לעתיד, או במילים אחרות, כיצד מתכננים את העתיד, על מה חושבים ואיזה חזון מובילים עבור העיר?, כותבת ד"ר מיטרני: "בוועדה לא מתבצע בכלל תכנון, וכל הקשור ברישוי מתבצע בהיקפים קטנים מהנדרש. אכיפה מתבצעת במידה מועטה מאוד, כשהיא ממוקדת במספר מצומצם של תיקים, וזאת למרות שבעליל מתבצעות עבירות בנייה נוספות שאינן נאכפות, ובהיבט הבטיחותי הן חמורות הרבה יותר מאותן עבירות שהושם דגש על אכיפתן. בהיעדר הוצאת היתרי בניה, לרבות באזור התעשייה, הוועדה גובה מעט מאד היטלי השבחה.

הוועדה לא מכינה פתרונות תכנוניים לבעיות שצצות בעיר, ולא פועלת למניעת בעיות עתידיות".

עניין חמור אחר הוא הנזקים הנגרמים למוסדות בעיר ולשירות לתושבים. הנה דוגמא לפגיעה קשה אחת במערכת החינוך: "מבנים יבילים באחד ממבני החינוך הוגדרו על ידי משרד החינוך כמבנים מסוכנים. משרד החינוך פנה אל העירייה, וביקש להחליף את שני המבנים המסוכנים במבנים יבילים חדשים ובטוחים יותר, ואף הבטיח לתקצב זאת. גם במקרה זה, מכיוון שההיתר המקורי ניתן מכוח תרש"צ ואין זכויות בניה מוקנות למגרש, סירב המהנדס לכל פעולה שמשמעותה מציאת פתרון למשתמשי המבנים הללו, ודרש את סילוקם המידי, ללא אפשרות להחליפם בחדשים".

נפרט. בחווה החקלאית נפגעו מבנים יבילים כתוצאה משיני הזמן ומשריפה שפרצה במקום. המבנים הפכו לבלתי שמישים ומסוכנים. הדרישה הייתה להחליפם במבנים אחרים כדי שאפשר יהיה להמשיך לקיים פעילות למען התלמידים.

 

"בונה תיקים"

תחת הפרק "יוזמה", או נכון יותר חוסר יוזמה, כותבת ד"ר מיטרני את הדברים החמורים הבאים: "הוועדה המקומית בראשות המהנדס איננה יוזמת כמעט כלום, למעט מבצעי אכיפה ממוקדים באותם מקרים שהמהנדס שם עליהם דגש (כולם מקרים שבמחלוקת בין הנהלת העיר למהנדס).

מאידך, דווקא הנהלת העיר יוזמת פעילויות שונות, חלקן גם בתחום התכנון (יישום הרפורמה, קידום תכניות, פיתוח שכונת יובלים החדשה ופרויקטים שונים) באמצעות עוזרו של מנכ"ל העיריה, מנהל היחידה לתכנון אסטרטגי (בוגר "עתידים")".

נושא נוסף, זה ההופעות בבתי משפט. ד"ר מיטרני מצאה לנכון להדגיש את העניין הזה בגלל שאינו מתיישב הגיונית לתפקידו של מהנדס עיר, אלא ליועצים משפטיים. וכך היא כותבת: "יש לציין שחלק ניכר מזמנו של מהנדס הוועדה מוקדש להופעות בבתי המשפט ובוועדות הערר, סביב אותם תיקים בודדים שמהנדס הוועדה בחר לאכוף במלוא החומרה. במסגרת הבדיקה לא התעמקתי בתיקים אלה, אלא התרכזתי בתפקוד הוועדה והמהנדס. מצאתי כי המהנדס מקדיש את עיקר זמנו לעיסוק בתיקים המסוימים האלה, וכמעט ואינו עוסק בתחומי האחריות הרבים המוטלים על מהנדס הוועדה. כתוצאה מכך, תחומי פעילות מרכזיים של הוועדה (ייזום תכניות מפורטות, מענה לצרכי ציבור, טיפול במבנים מסוכנים ועוד) מוזנחים ואינם מקבלים מענה. יותר מכך, בכל הפגישות שערכתי איתו הוא עסק רק בתיקים אלה, וענה בצורה שטחית או בהתחמקות על כל שאלה ששאלתי בתחומי העיסוק האחרים שלו (תכנון, מדיניות אכיפה, יישום הרפורמה, התנהלות הוועדה, רישוי, מבנים מסוכנים ועוד)".

ד"ר מיטרני כותבת שחור על גבי לבן את הדברים החמורים הבאים הגובלים בפלילים, לכאורה. "בנוסף, לא מעט מזמנו של המהנדס מוקדש לתכתובות, האשמות ו"בניית תיקים", לרבות התכתבויות מול הנהלת העיר ולהאשמות הדדיות".

 

חַבַר לאופוזיציה

באשר למערכת יחסי העבודה בין המהנדס לבין הנהלת העיר כותבת מיטרני "יחסי העבודה בין מהנדס הוועדה לבין הנהלת העיריה רוויי מתח וחשדנות, במידה הפוגעת באופן אנוש בתפקוד הוועדה. המהנדס גם מיצב את עצמו באופן מובהק בצד האופוזיציה במועצת העיר, ובאופן גלוי הוא מסתודד עם חברי האופוזיציה ומתייעץ איתם. האווירה בתוך הוועדה, בין עובדי הוועדה לבין מהנדס הוועדה, ובין העובדים לבין עצמם, מעידה על היעדר יוזמות והיעדר שמחת עבודה. אין כמעט עבודת צוות, ויש חשדנות רבה בין העובדים על רקע העימות בין המהנדס להנהלת העיר".

כאן מציינת ד"ר מיטרני את התערבותה בהליך העבודה המקצועית, במקום שהנזק לקריית שמונה ולמערכת החינוך היה עלול להיות בלתי הפיך. "במהלך הבדיקה התבקשתי לסייע לוועדה במספר מקרים בהם נקלעה הוועדה למבוי סתום. מקרים אלה מייצגים את מצב העניינים בוועדה. בי"ס דנציגר -קרן רש"י העבירה לעירית קריית שמונה תרומה שהגיעה בסך 12 מיליון שקלים לצורך הריסה ובניה מחדש של מבנה בתוך שטח ביה"ס. המבנים הקיימים באתר בית הספר הוקמו עוד בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, והתכנית היחידה החלה על אתר בית הספר היא תכנית לרישום שיכונים ציבוריים, שאיננה מגדירה את זכויות הבניה.

כאשר המהנדס התבקש לחוות את דעתו באשר לניצול כספי התרומה, הוא פסק כי לא ניתן יהיה להוציא היתר לבניית המבנים המוצעים, בהיעדר זכויות בניה מוקנות באתר, ולפיכך הוא קבע כי התרומה איננה ניתנת לניצול. בהתערבותי ובהתערבות מינהל התכנון קודמה תכנית בסמכות וועדה מקומית שמעבירה זכויות למגרש בית הספר בדרך של איחוד וחלוקה, ובמקביל החלה העיריה (באחריות עוזר המנכ"ל וסגן המהנדס) לקדם הכנת תכנית בסמכות מחוזית להסדרת זכויות בניה למבני החינוך בעיר.

המהנדס בחר שלא להיות מעורב בתהליך, למרות שבמספר מקרים ביקשתי ממנו ואיפשרתי לו לקחת את הובלת הפרשה. הוא לא עשה דבר והפתרון קודם דווקא ע"י עוזר המנכ"ל וע"י סגן המהנדס".

דוגמא נוספת שפגעה בתלמידה נכה. "מעלית הנגשה – בקשה להיתר למעלית להנגשה לתלמידה נכה בבית ספר נתקלה בסירוב המהנדס, שנבע מאי היכרות סעיפי החוק הרלוונטיים למקרה. רק בהתערבותי נמצא הפתרון החוקי, וניתן היה להתקין את המעלית".

 

לסיכום. מהבדיקה המקצועית שערכה ד"ר מיכל מיטרני עולים ממצאים חמורים במספר מישורים באשר לתפקודו של מהנדס העיר חגי קול.

האיש אינו מבחין בין עיקר לתפל. 'בונה תיקים' ומבצע אכיפה בררנית כנגד מספר תיקים מצומצם הקשורים לראש העיר, אינו מצוי בנושאים החשובים למילוי תפקיד מהנדס העיר, הכשרתו הינה במבנים מסוכנים (שלמרבה האירוניה זה הנושא שהוא כן שולט בו).

יש בשאלות אלה לעלות תהיות הכיצד זה קורה? כיצד מהנדס עיר 'הזוכה'  לביקורת קשה כל כך מאשת מקצוע מוערכת ובלתי תלויה לאמירות כה קשות וכה חותכות להמשיך ולתפקד יום אחד יותר.

זאת, גם לנוכח העובדה שמונה לפני מספר שבועות מהנדס מלווה אשר מייתר את המהנדס מהתכנים של תפקידו ותפקודו.

עוד שאלה. ההתנהלות הכושלת של המהנדס מתרחשת, באופן מוזר, תחת מעטה של 'צו הגנה' שערורייתי שקיבל המהנדס בו ביום אותו ביקש.

וחמורה מכך העובדה, שעד היום, כמעט שנה וחצי(!) לא מצא מבקר המדינה או מי מטעמו זמן להזמין את נציגי הרשות כדי לשטוח את טענותיהם ולבדוק את הנושא מול המהנדס.

 

תגובת מבקר המדינה יוסף שפירא כפי שנמסרה על הדובר:

"המדיניות היא לתת צו הגנה זמני לאלתר אם יש הצדקה לכך. במקרים רבים כך נעשה.

הדוח של ד"ר מיטרני הגיע לידיעתנו ב16.2.2016, 8 חודשים אחרי מתן הצו הזמני למהנדס חגי קול. במסגרת המשך הטיפול של נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה, תתקיים פגישה עם נציגי מנהל התכנון ובהם ד"ר מיכל מיטראני.

  1. לפי סעיף 31ב לחוק התכנון והבנייה מהנדס מלווה אינו מחליף את מהנדס העיר.
  2. מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור אקטיבי כל העת. נמשך הבירור האינטנסיבי של התלונה כפוף למגבלות מסוימות שהן פועל יוצא מחקירת המשטרה. חקירה המתנהלת בטענות שהעלה המהנדס קול בקשר להתנהלות גורמים בעירייה".

 

 

ליד 1

ד"ר מיטרני "יש לציין שחלק ניכר מזמנו של מהנדס הוועדה מוקדש להופעות בבתי המשפט ובוועדות הערר, סביב אותם תיקים בודדים שמהנדס הוועדה בחר לאכוף במלוא החומרה. מצאתי כי המהנדס מקדיש את עיקר זמנו לעיסוק בתיקים המסוימים האלה, וכמעט ואינו עוסק בתחומי האחריות הרבים המוטלים על מהנדס הוועדה".

 

 

ליד 2

ד"ר מיטרני "יחסי העבודה בין מהנדס הוועדה לבין הנהלת העירייה רוויי מתח וחשדנות, במידה הפוגעת באופן אנוש בתפקוד הוועדה. המהנדס גם מיצב את עצמו באופן מובהק בצד האופוזיציה במועצת העיר, ובאופן גלוי הוא מסתודד עם חברי האופוזיציה ומתייעץ איתם. האווירה בתוך הוועדה, בין עובדי הוועדה לבין מהנדס הוועדה, ובין העובדים לבין עצמם, מעידה על היעדר יוזמות והיעדר שמחת עבודה. אין כמעט עבודת צוות, ויש חשדנות רבה בין העובדים על רקע העימות בין המהנדס להנהלת העיר".

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad