היום ה-21 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

היזהרו מקיצורים

 

בעולם המצוות והיהדות המצב מאוזן. אדם פשוט (מה שמכונה בעל בית), לא תמיד צריך (או יותר נכון חייב) לקרוא את כל מקורות ההלכה ואת הדיונים הרבים שקדמו לפסיקה, אלא תמצית ועיקר ההלכה, מה שנקרא "השורה התחתונה" היא הכי חשובה. וכמובן אם ישכיל וילמד מה קרה "מאחורי הקלעים" תבוא עליו הברכה, אך אם לא יעשה זאת לא ידונו אותו על שלא למד זאת, אלא יתנו לו שכר במידה וקיים את ההלכה כפשוטה.
עם זאת במקרים רבים לא ניתן לקצר את הדרך. תפילה, הודאה, וידוי, בקשה וכו' צריכים להיעשות ע"י האדם בצורה יסודית ומעמיקה, וכן הקדוש ברוך הוא לא חפץ במתווכים בינינו לבינו, אלא לגישה ישירה אליו, בין אם זה בתפילה, בוידוי או בכל דבר אחר. כשם שאף אדם לא מציע נישואין דרך חבר, מבקש סליחה דרך שליח דואר וכו', אנחנו לא צריכים לפנות, לבקש, להתנצל או להודות לקב"ה דרך שליחים אלא לעשות זאת בצורה ישירה.

 

לנוכל אין פרצוף של נוכל

באופי שלנו, בני האדם, טבוע הרצון לדעת את העתיד, האמת ואת כל מה שיעשה לנו חיים קלים.

בפנינו עומדות מספר אפשרויות מכל המינים והסוגים. קוראות בקלפים ובקפה, מגדות עתידות למיניהם, מכשפים ואנשי מיסטיקה, קוראות בלשון וכף הרגל, הם רק חלק מהאפשרויות שאליהם ניתן לפנות בכל צרה, בתנאי אחד השווה בערכו לסכום כסף נאה.

נראה שהדור החדש פחות מתרשם מקלפי טארוט וכוסות אספרסו למיניהם ואפילו "מקובלים" הם לא מה שהיו פעם, אך המיסטיקה היהודית, דווקא כן.

כבר עשרות תחקירים פורסמו על אותם מקובלים שעושים מהקבלה קבלות של כסף ומנצלים את תמימותם ומצוקתם של האנשים, שמבחינתם המקובל הוא הפה של הקב"ה. ולכן היום אותם מקובלים שצצים כפטריות אחרי הגשם נעלמים לאט לאט משום שחיפוש אחד בגוגל יכול להציג מספר קורבנות שטרחו לתעד ולפרסם את מעלליו.

ישנה נקודה מעניינת בחיינו. בד"כ אדם שעוסק במקצוע מפוקפק או כזה שנתפס כבעייתי בעיני הציבור ינסה להסתיר זאת במסווה של מקצוע אחר. קחו למשל את תחום "שיווק פירמידה", אותם משווקים ינסו למכור לכם שמה שאתם עומדים להיכנס אליו זה ממש לא מה שאתם חושבים, משום שהם יודעים שהציבור כבר נזהר מהתחום האפור והלא מוצלח הזה. כך למשל סוחרי מכוניות פרטיים, הם ימכרו מכונית ויכחישו לחלוטין שהם עושים מזה עסקים, משום שברגע שתדעו שהם סוחרים מקצועיים, אתם מיד תיזהרו מחלקלקות פיהם. כנ"ל מיסיונרים, הם לא יודו שזו כוונתם, אך מאחורי המזימה להמיר את דתו שהקורבן התורן עומד אדם שיודע בדיוק מה מטרתו, אך התנער מהגדרתו.
ועכשיו "לשורה התחתונה" של המדור: ישנם אנשים מתחזים שרוצים להצטייר בפני הציבור כ"מקובלים" וכבעלי כוחות עליונים. הם לא יודו בכך, יתנערו מכל הגדרה, ויעמידו פנים צנועות, אך מטרתם הנסתרת היא שתחשבו ותסיקו לבד שהם בעלי כוחות. ואיך הם עושים את זה? הם מקבצים אנשים באירועים מאורגנים, מוסרים להם דברי תורה, ובסוף מקבלים קהל.
קבלת הקהל בנויה מכמה שלבים, הראשונה: שכנוע שיש לו כח במסווה של "אני אדם פשוט אך מקבל אותות", השנייה: הוכחה לכך ע"י סימנים וגילויים על חייו של הקורבן, השלישי: ברכות, הבטחות וקיצור דרך ישיר לקב"ה, וכל זה כמובן בהכחשה שהוא מקובל. ולמה? כי מקובל זו מילה שמלחיצה אנשים.

בשנים האחרונות אנו פוגשים יותר ויותר יהודים "קדושים" שבאים לעיר להעביר הרצאה שבסופה מתקיים קבלת קהל שבסופה כולם אומרים "וואו, יש לו כוחות". והנה לכם מתכון מצוין לבניית שם, חצר וחשבון בנק רחב לשנים הקרובות. אפשר לכתוב על זה פטנט להשקעה לעתיד.
 

פרשת ויקהל-פקודי

                                                                                                                           בפרשתנו נאמר: "וביום השביעי יהיה לכם קודש". כידוע, הנושאים של הפרשות הקודמות, וכן הפרשות הבעל"ט הם בנושא בניית המשכן, אם כן מדוע מצווה הבורא באמצע נושא זה על שביתת האדם ממלאכתו ביום השבת? בורא עולם ידע שמרוב אהבת העם אליו, כולם יבנו את המשכן גם בשבת, לכן התורה הפסיקה בנושא ונתנה אות: "וביום השביעי יהיה לכם קודש-כל העושה בו מלאכה יומת". כשאדם לוקח על עצמו משהו קטן לכבודה של השבת, בורא עולם מביא עליו לשפע גדול. ובכדי להמחיש את גודל השכר של מעשה קטן, נביא מעשה מצמרר שהיה במושב שורש, ליד ירושלים, שם הוחלט להקים מניין לתפילת מנחה גדולה. את היוזמה נטל על עצמו בחור צעיר שעבד כמשגיח כשרות במקום. שיחות רבות דיבר הבחור עם אנשי המקום שיגיעו לתפילת המנחה, וסופו של דבר מאמציו נשאו פרי והוא אכן הצליח במשימתו והמניין החל קורם עור וגידים. באחד הימים הגיעו רק תשעה אנשים לתפילת המנחה. ניסיונות לגייס את העשירי עלו בתוהו. הבחור חשש שאם לא יהיה מניין יחדל הציבור מלהגיע ומיד רץ אנה ואנה ברחובות המושב לחפש עשירי. לאחר התרוצצויות פגש הבחור בידידו שלמה, שאינו שומר תורה ומצוות, וביקשו ממנו להגיע להשלים מניין. שלמה אמר שתוך חצי שעה הוא יגיע. "לא, זה מאוחר. אתה חייב להגיע עכשיו תוך שתי דקות", התחנן אליו הבחור. "אני רוצה להתקלח, אחר כך אבוא להשלים לכם מניין". ענה שלמה. לאחר לחצים נעתר שלמה והגיע. מיד עם בואו החלו בתפילת מנחה והנה לאחר שתי דקות הגיע אחד מן המתפללים. "אני יכול עכשיו ללכת?", שאל שלמה. "אתה יכול, אך אינך חייב", ענה לו הבחור בחיוך. "עזוב אותי, יש לכם עשרה. אני רואה שזה מספיק. להתראות". קם שלמה ויצא. לאחר כמה שנים נפטר שלמה לבית עולמו והגיע לבחור בחלום ואמר לו: "דע לך, שהרשו לי בית-דין של מעלה לבוא ולומר לך שבאותו יום שבאתי לבית-הכנסת ואפילו לא הספקתי לומר אמן או להתפלל, רק ישבתי שתי דקות עד שהגיע העשירי, על זה בשמים נתנו לי שכר עצום שהצילני מדינים. אנא ספר לחיים, לאלה שעוד יכולים לנצל את הזמן שנותר להם, איזה שכר עצום יזכו לקבל על מעשה שיעשו לכבודו של אלוקינו. שכרו של מעשה קטן…

 

חידת השבוע

1.  מהו הציווי הראשון בפרשה שמצווה הקדוש ברוך הוא את משה רבינו?

2.  מה דינו של העושה מלאכה בשבת?

 

הזוכה מפרשת "כי תשא":

ליעוז ארביל                                     

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad