היום ה-25 בספטמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

המורה של המדינה – זאביק גלידאי: "כל תלמיד רשאי להתקשר לשאלות כל ערב עד 1.00 בלילה"

 

הרצל בן אשר

 

זאביק עשה דרך ארוכה משכונת התקווה בתל אביב ועד למועמדות הסופית ל"מורה של המדינה". הביטחון העצמי שלו מתבטא בין היתר במחמאות ודברי שבח לכל. כמעט אפשר לחשוב שלאיש אין ביקורת…

האמת היא אחרת. זאביק מבקר, אומר שעל ליבו בנועם, לא בהתרסה ובדרך ארץ. העיניים שלו הם בהחלט מפלס הענווה והחיבור לתלמידים ולבני האדם בכלל.

"נולדתי שבועיים לפני קום המדינה ב"שכונת התקווה" בתל אביב. תיכון בירושלים, ישיבת הסדר, שירות צבאי בצנחנים. תואר ראשון במתמטיקה- סטטיסטיקה באוניברסיטה העברית לימודי מינהל עסקים לתואר שני באותו מקום. תואר שני בחינוך יהודי ב"טורו קולג'".

לאחר 7 שנות הוראה בירושלים עברתי ב 1978 לקריית שמונה ולימדתי בדנציגר, בישיבתית המתמיד "דרכא" ובאולפנית "דרכא", וב-10 השנים האחרונות גם בתיכון הדמוקרטי בקיבוץ עמיר. שימשתי בתפקידי מחנך, רכז שכבה, סגן מנהל ומנהל וכיום מורה למתמטיקה בלבד.

  • ברכות על ההעפלה לגמר של 'המורה של המדינה'.

מה זה להיות 'המורה של המדינה', מבחינתך?

התואר מבטא הכרה של תלמידים בעבר ובהווה, הורים וקולגות לעבודה שאהבו את הצורה בה התייחסתי אליהם ובה תפסתי את השליחות שבמקצוע ההוראה, אך גם תואר המחייב מאד לעתיד.

 

  • כיצד נוצר החיבור בינך למקצוע המתמטיקה?

הדגם שלי הוא המורה שלי למתמטיקה, המוכר היום כפרופ' עמוס אלטשולר, שהחדיר בנו את האהבה למקצוע, את יופיו ואת חשיבותו הרבה בתחומים רבים. בעקבותיו הלכתי ללמוד את המקצוע באוניברסיטה. את הגישה הזאת אני מנסה להנחיל לתלמידי היום.

 

  • מה גורם לך העיסוק בהוראת המתמטיקה, מעבר לסיפוק?

לדעתי, ללא קשר למתמטיקה עצמה הרי שהשהות בחברת נערים ונערות נפלאים משאירה אותי צעיר. אני נהנה מאד להורות ונענה לאתגרים הנובעים מהאופי המשתנה של התלמידים לאורך השנים.

 

  • האם החלטתו של שר החינוך נפתלי בנט לתמרץ את לימודי ה-5 יחידות במתמטיקה ישנה את תמונת ההישגים של תלמידי הפריפריה, במיוחד?

ההחלטה כבר שינתה את אחוז הלומדים מתמטיקה 5 י"ל בכל הארץ וכמובן, הפריפריה אינה שונה מהותית.

בבתי הספר בקריית שמונה לא חסכו בשום שלב בהקצאת שעות כדי למקסם את מספר הלומדים ברמות 4-5 י"ל  וגם  רשת "דרכא" ראתה עין בעין את חשיבות הנושא. נלחמנו יחד לא לוותר על אף תלמיד ואנו יכולים לזקוף לזכותנו הצלחות בולטות בעניין.

  • מה תוכל לומר על תפיסת המקצוע/ההוראה עצמה בעיניך?

אמנה כמה גורמים: א. אהבת התלמידים. ב. אהבת המקצוע ג. האמונה ש "כל אחד יכול". ד. הנכונות להשקיע כל משאב אפשרי כדי לגרום להצלחת התלמידים. כפועל יוצא כל תלמיד רשאי להתקשר לשאלות כל ערב עד 1.00 בלילה. אני נכון לתת שיעורים פרטיים לתלמידי ככל שירצו, כמובן ללא עלות.

איני מאמין בחינוך ללא מתן דוגמא אישית ולכן ראיתי חשיבות בהדרכת הטיולים השנתיים של כיתות י"ב כדי לחנך לאהבת הארץ.

אם חשוב לחנך לנתינה אנחנו מתנדבים יחד במד"א. למעלה מ-30 שנה אני מתנדב ב"יד שרה" ובמילואים כמודיע נפגעים.

אם רוצים לחנך לחשיבות הזמן ולניצולו צריך להקפיד על הגעה בזמן לשיעור ולא להיעדר בשום מצב. ב-46 שנות הוראה ניצלתי רק 4 ימי מחלה.

 

  • האם משהו מייחד את שיעורי המתמטיקה שלך?

מתמטיקה נחשב למקצוע הקשה ביותר אתו מתמודדים התלמידים.

זה מחייב את המורה להפוך את השיעורים למיוחדים ומגוונים. בחלק מהשיעורים שלנו קיימת פינת הרש"ע (רגע של עברית) המטפלת בשגיאות לשון מזדמנות של תלמידים. בשיעורים, ראשי תיבות מומצאים המאתגרים את התלמידים, כללים במתמטיקה להם הומצאו שירים, שמות מיוחדים לנוסחאות ללא שם (למשל: נוסחת דה-ווייס לשטח משולש) וכן ציורים (סמיילי מיוחד) המאפשרים לתלמידים לזכור כללים במתמטיקה. ככלל השיעור צריך לעניין את התלמידים ולגרום להם שלא להתעסק יותר מידי בסמארטפונים.

 

  • בקטגוריה בה אתה 'מתמודד' יש שניים עשר פיינליסטים.

מה תעשה הזכייה לזאביק האדם, המחנך והמנהל?

בוועדה הציבורית בה ישבו אנשים מכובדים מאד נשאלתי: ראינו הרבה מאד המלצות מכיוונים שונים ומגוונים עליך. לשם מה אתה זקוק לתואר הזה?

הסבתי את תשומת ליבם לעובדה שבכל השנים עד עתה (8 במספר) לא הגיע אף מורה מקריית שמונה ומהאזור לשלב של 18 האחרונים והשנה לראשונה הגיעו שניים מקריית שמונה. אנחנו רוצים לייצג את כלל המורים בקריית שמונה ולספר על מורים משקיענים, מסורים, אוהבי אדם ועל קשר נפלא בין מורים לתלמידים בקריית שמונה. מבחינה זו אני שליח של רבים.

 

 

ממליצה: סילבי פרטוק

אחת מן ההמלצות שהגיעו לחברי הוועדה, היא של סילבי פרטוק, מחנכת וסגנית מנהל לשעבר, אשת חינוך ערכית בפני עצמה. וכך כתבה סילבי לחברי הוועדה: "שלום רב,

לכבוד תיחשב לי כתיבת המלצה לעמיתי לשעבר, זאביק גלידאי, עמו עבדתי למעלה מעשרים שנה בתיכון "דנציגר" בקריית שמונה.

זאביק הוא בעל אישיות יוצאת דופן, כזו האוצרת בתוכה מורכבויות ואיכויות מאין כמותן.

אם מדובר בזאביק המורה-מחנך, הרי הוא דגם לחיקוי, למופת. דורות רבים של תלמידים הוא טיפח וממשיך לטפח בדרכו המיוחדת ומצליח להאהיב על תלמידיו את מקצוע המתמטיקה, הנחשב קשה ומאיים. הוא משכיל להגיע לכל תלמיד בכיתה, להעניק לו את מלוא הסיוע הנדרש בזמנו הפרטי, וכמובן, ללא כל עלות.

כך הוא יודע באינטליגנציה הרגשית הנדירה שלו איך לפנות לאלו, שאחרים ובעיקר הם עצמם ויתרו כבר. במאמץ משותף הוא משיב להם את אמונתם בעצמם ומוביל אותם למסלול של הצלחה. לפיכך יקל להבין, מדוע הישגי תלמידיו גבוהים כל כך במקצוע קשה כל כך.

השילוב המדהים של מורה מצטיין ומקצועי בתחומו ואדם נפלא בעל רגישות יתרה לזולת יוצר בכיתותיו אווירה מיוחדת, בה הלמידה חוויתית ומשמעותית. כל אחד בכיתה חש, שהוא המרכזי בעיני מורו הנערץ.

אין ספק, זו הדרך, זה המתכון להצלחה בעבודת קודש זו, חינוך ילדינו.

יותר מכך, הוא אינו מסתפק בהישגים לימודיים, אלא משקיע רבות בהטמעת ערכים חשובים: אהבת אדם ואהבת הארץ, יושר והגינות, מעורבות חברתית בקהילה, סובלנות וקבלת האחר ועוד ועוד. בכל אלו הוא משמש דוגמה אישית מעוררת השראה.

אציין כדוגמה ראשונה דברים, שנאמרו מפי תלמידה שלי בשיעור חינוך בנושא "סובלנות וחינוך לדמוקרטיה": לפני שהכרתי את זאביק היו לי סטיגמות רבות לגבי אנשים דתיים. הוא לימד אותי הרבה מעבר למתמטיקה. למדתי ממנו להסתכל על אנשים בדרך אחרת. הוא הדתי הסובלני ביותר, שאני מכירה, שפגשתי, ואני מודה לו על כך, שבזכותו אני אדם מקבל יותר, טוב יותר".

זאביק הוא גם מתנדב סדרתי בתחומי התנדבות שונים בקריית שמונה, ובכך הוא מראה לתלמידיו לא רק במילים, אלא גם במעשים את הדרך הנכונה לחיים בעלי משמעות וערך מוסף.

בעיניי, אין מורה ראוי ממנו לקבל את התואר "המורה של המדינה"!

מורים — יש רבים, אך אנשי חינוך מעולים נדירים במקומותינו.

אני מאחלת לו שייבחר על ידיכם. זו תהיה תעודת כבוד לכולנו.

בכבוד רב ובברכה!

סילבי פרטוק, עמיתה לשעבר.

 

 

 

תלמידה באולפנית-דרכא

מעבר לעובדה שזאביק מורה מדהים, מדהים במובן בו הוא מסור לתלמיד. למדתי עם זאביק במשך שנה בכיתה י׳ וכיום, אני תלמידת י"ב, כאשר יש לי קושי בנושאים מסוימים אני אפנה לזאביק לעזרה מתוך ידיעה שהוא האדם הכי מקצועי ואנושי לעזור לי, לא רק לי, זאביק מצהיר שכל תלמיד שהוא לימד בעבר יכול (ובעיניו אף חייב) להיעזר בו ברגע שיצטרך ממנו עזרה, בעיני זה מבטא נתינה התמסרות ואהבה כל כך גדולה לא רק למקצוע אלא בעיקר לבני אדם, לעזור לאדם שקשה לו, לתרום מהידע שלו ומהזמן שלו עבור אנשים שכביכול הוא אינו מחויב להם כבר. מעבר לפן זה, הלימודי, הוא כל כך מעורב בנעשה עם תלמידיו גם בתחום שאינו מקצועי לימודי, למשל זאביק הוא מדריך הטיולים השנתיים בבית הספר של כיתות י"ב, השנה זכיתי לצאת איתו לטיול, מעבר לידע הנרחב של בכל מקצוע אפשרי (לשון תנך ביולוגיה וכמובן מתמטיקה) הוא היה כל כך אנושי ואכפתי, היה שם לעזור לנו ולתת מילה חמה ופתרון מהיר בכל שלב בו נתקלנו בקושי, באסרטיביות ידע להוביל אותנו והכל בהומור שכל כך אופייני לזאביק, אני חושבת שבשנים האחרונות אחת הבעיות הגדולות של מערכת החינוך היא ההסתכלות על ההישג, התוצר הסופי, בעיני דווקא במובן הזה זאביק הוא נקודת אור שונה. כתלמידה, הוא תמיד בחן את התהליך שעברתי, את הלקחים שהפקתי, כאשר היה צריך הוא שיבח ושהיה צריך הוא "נתן בראש" זו בעיני הדרך האידיאלית לחנך אני יכולה להעיד על עצמי שהוא נתן לי המון מוטיבציה והצליח אבל תמיד זכר להזכיר שלפניי הישגים אנחנו בני אדם שכן "דרך ארץ קדמה ללימודים", המורה של המדינה טומן בחובו רבדים רבים אותם זאביק מייצג בכבוד, אשמח לדעת שהאדם הנבחר יהיה זאביק.

תלמידה בכיתה י"ב באולפנית-דרכא

 

אולי יעניין אותך