היום ה-25 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

הקול של ציפי הידיים של רמון

 

תודו, האישה (או שמא יועציה) מתוחכמים. היא לא הלכה על המשפטים הנדושים 'אני מסוגלת לנצח יותר מאשר אתם יכולים', אלא היא אמרה, תקשיבו טוב 'שלושים אחוז מקרב המצביעים עדיין לא החליטו עבור מי להצביע, אני פונה אליהם'. כאילו, 'שלי ויאיר, מה קרה אני לא נוגעת בגבינה שלכם…'.

ציפי, אולי בעיניך זה נראה מהלך מתוחכם, אבל לא. זה עוד טריק מבית מדרשו של יובב השובב חיים רמון. האיש והתעלול. רמון הוציא השבוע שם רע למושג 'חתרן בלתי נלאה'. מאז שהתואר הזה יוחס לשמעון פרס, הוא מילא כמעט כל תפקיד בכיר בפוליטיקה הישראלית וקבע שיא שאף אחד לפניו לא קבע. הוא הראשון שהיה גם ראש ממשלה וגם נשיא המדינה (עד 120).

פרס הוכיח שאפשר להתחיל בתואר 'פוליטיקאי' ו'חתרן בלתי נלאה' ולסיים כמדינאי בעל שיעור קומה בין לאומי.

רמון, לעומתו לא רק שלא השתחרר מהתואר 'פוליטיקאי', במובן הרע של המילה, הוא הפך אותו לסוג של כלי להרס וחורבן של כל תא וכרומוזום של המערכת הפוליטית.

האמונה בתבונה הקולקטיבית של ציבור המצביעים יידע (גם הפעם) לנטרל ולהרחיק מהמגרש החשוב, המגרש הפוליטי בו נחתכים גורלות של יחידים ושל רבים מזיקים דוגמת רמון.

 

יחימוביץ', נראה אותך שׂורדת ב'עבודה'

מנגד, היה מצחיק לשמוע את קולם הרהוט של שלי יחימוביץ' ויאיר לפיד מבכים את חזרתה של ציפי, ומשיאים לה עצה אחת טובה, מבחינתם, אל תתמודדי מולנו.

מה רצו השניים, שתתמודד מול בנימין נתניהו? כמובן, שההתמודדות היא רק על הקולות המסתובבים במרחב שבין לפיד לשלי.

בכלל, התרבות הפוליטית שיריב משיא עצה למי שמתמודד מולו בצורה כה קטגורית 'אל תתמודד!', מעידה על סוג של  מוסר כפול. אם נשאל את לפיד. מדוע החלטת להתמודד, כאשר פוליטיקאים רבים אמרו לך לא להתמודד, ואפילו עמדו לחוקק חוק 'לפיד'. מדוע אז לא שמעת בקולם?! מאותן סיבות ציפי ואחרים לא אמורים לקבל ממך עצה מסוג זה.

ושלי יחימוביץ'. מי שפתח לך דלת רחבה ופרס שטיח אדום לרגלייך בכניסה למפלגת העבודה, היה לא אחר מאשר עמיר פרץ. נכון, את לא חייבת לו דבר והוא לא חייב לך דבר. אבל, דבר אחד בכל זאת, דבר אחד עם ישראל חייב לו. תודה.

עמיר פרץ בהיותו שר ביטחון 'אזרחי' קיבל החלטה שאף שר ביטחון 'ביטחוני' לא קיבל לפניו. "כיפת ברזל". החלטה שהצילה (בוודאות) את חייהם ורכושם של אלפי אזרחים וחיילים במהלך מבצע "עמוד ענן".

על כך הוא היה ראוי לקבל ממך יותר מאשר שתיקה והתעלמות. בכל זאת…

 

פרשת הפרשנים

הדרמות הפוליטיות הפכו לדבר שבשגרה במדינת ישראל.

קצב האירועים אינו מאפשר לאירוע להבשיל ובעודו 'בושׂר' הוא כבר 'קטף ונאכל'.

כך היה השבוע, ותסלחו לי אם גם אני אתבלבל.

שר ביטחון שהיה מודיע אחרי ניצחון במערכה (עמוד ענן) שהוא פורש מהחיים הפוליטיים במדינה אחרת, לא ישראל. מה זה היה עושה? כמה זמן היו מדברים, מנתחים ועוסקים בהחלטה? במדינת ישראל זה בא כברק ונעלם כענן אחרי מספר שעות.

מי שמקשים עלינו את החיים ואת העיכול אלו ה'פרשנים' באמצעי התקשורת השונים. הם הפסיקו מזמן (זאב שיף ז"ל) לפרשן את מה שעומד לקרות ורמתם אינה עולה על הפרשנות של החבר'ה הטובים ברסקו או בקפה אלון. עקבתי בשבועות האחרונים (מן ספורט כזה) אחרי דברי הפרשנות של פרשנינו המהוללים וזכרתי את מה שאמרו על אירועים מסוימים ובהם פרישתו של אהוד ברק. איזה בושות. כל, אבל כל הפרשנים הלכו על 'שיטת מצליח'. אמרו את כל האפשרויות, להוציא את האפשרות שהוא יפרוש.

אתם מבינים? הם היו שבויים בקונצפציה שאם מדובר באהוד ברק זה יכול להיות רק תרגיל, והאפשרות שיודיע על פרישה בכלל לא עלתה, אלא אחרי שהוא כבר פרש…

בעת הזאת יש תפקיד חשוב לפרשנים, והם פשוט לא מספקים את 'הסחורה'. פרשן טוב חייב לבסס את הערכותיו על נתונים, ידע, ניתוח ואינטואיציה. אי אפשר שהכל יהיה על אינטואיציה כמו שזה קורה היום.

בשורה אחת אפשר לסכם ולומר שהפרשנים, יותר משהם מפרשנים, הם מביעים את משאלות ליבם ואת מאווייהם, וחבל.

 

מדינה בפייס בוק

לאלה הדוחפים בכל הזדמנות את ישראל ל'ויתורים', גירושים ומשא ומתן עם הפלסטינאים. מוחמד עבאס, או בכינויו אבו-מאזן, זה העוטה חליפת שלושה חלקים ומושך פניו באפטר-שאב מעודכן אבל אינו שונה מאחרון האוחזים בנשק, הלך לאו"ם וביקש סוג של מעמד, 'מדינה-משקיפה'. אין לי טענות אליו, הוא עושה מה שמצופה ממנו לעשות, דואג, על פי הבנתו לאינטרסים של הפלסטינאים.

מה שצריך להדאיג זו ההתנהגות (החזירית) של מדינות אירופה ובראשן צרפת המתנדבת להיות הלבנה הראשונה הנופלת מחומת ההתנגדות למתן לגיטימציה לאבו מאזן להמשיך ולהתל בישראל ובעולם. לומר משהו ולהתכוון למשהו אחר.

התואר, 'מדינה משקיפה', פחות חשוב. מה שחשוב זה שאנחנו מגלים את פרצופם האמיתי של 'ידידנו' בעולם, אלה שחלק מהיושבים בציון בונים עליהם ביום פקודה.

המון פרשנים הביעו את דעתם והערכתם לגבי המהלך של מוחמד עבאס. נראה, שהפרשנות של היועץ המשפטי לשעבר של משרד החוץ הוא הקרוב לאמת. הוא אמר "מדובר במהלך של יחסי ציבור שהתקשורת הישראלית מנפחת יחד עם הפוליטיקאים".

נרגעתי, למחמוד עבאס תהיה עכשיו מדינה בפייס-בוק.

  

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad