היום ה-26 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה / חיים, זה כל הסיפור

 

…במהלך השבוע נתקפתי כמו רבים מתושבי מדינת היהודים בכעס ותסכול לנוכח ירי הגראדים, הקסאמים ויתר המרעין בישין הנורים מעזה אל עבר אזרחי מדינת ישראל.

בואו נעזוב לרגע את המילים המפוצצות והסיסמאות של 'מאה שנות מלחמה' מול הפלסטינאים, ונחשוב על אחינו הנאנקים תחת הטרור הפלסטינאי לצורותיו ולארגוניו הבלתי מתכלים בשתיים עשרה השנים האחרונות.

אני, כמו רבים מתושבי קריית שמונה והאזור, חוזר כל פעם מחדש אל המראות והתחושות הקשות שהיו מנת חלקנו משך שלושה עשורים. היינו הראשונים לעבור את החוויות הטראומטיות של ירי מאסיבי על אזרחים שרוצים ללכת למכולת ולחזור בשלום.

המנוולים עטפו את מעשיהם החייתים באידיאולוגיות מכאן ועד הזהרני והרי השוף, כאשר ידוע שבעצם מדובר בשנאה אובססיבית לעצם היותנו יהודים. מדובר במחלת נפש חשׂוכת מרפא הפורצת בכל מקום בו ימצאו יהודים, זה כל הסיפור.

כאשר החלו מטחי הקטיושות על קריית שמונה ב-31.12.1968 הייתי נער בן חמש עשרה ובאותו לילה 'ביליתי' במתנ"ס השכונתי, תחת פנס הרחוב ששחרר אור דלוח.

המראות והקולות מאותו לילה חרותים בזיכרוני כאילו והיו היום (בעוד חודש 'ימלאו' ארבעים וארבע שנים, אני לא מאמין). כעדים לחוויה ראשונית ובלתי מוכרת, רצנו אל מקום הנפילה, תחנת דלק של 'דלק' מול היכל התרבות. לעינינו נגלתה גומחה לא גדולה ואספלט 'שרוט' מסביב. רק אז הבנו לראשונה שמדובר בפגז (טיל קטיושה) שנורה לעבר העיר הפסטוראלית והמיוחדת, קריית שמונה כדי לרצוח יהודים באשר הם. העיקר, לרצוח.

…מאז עברו ימים, לילות, מלחמות, שמחות ועצב והנה אנחנו בשנת 2012 ואותו הסרט עובר על ההרצלים, והשמעונים, השולות והילדים בעלי השמות העכשוויים בבאר שבע, שׂדרות וישובי עוטף עזה. דבר לא השתנה.

ולכן, לא צריך לחפש אידיאולוגיות חולניות התובעות מאיתנו להיות אלה העושים עוד מעשה ועוד ג'סטה, מפנים ומגרשים יהודים מאדמתם ומבתיהם כדי לרצות את האויב הטוטאלי.

מסתבר, שלא מדובר בבעיה מתמטית הניתנת לפתרון, אלא בהמשך מאבק ההישרדות של היהודי באשר הוא שאינו מוכן לוותר על חלומו לחיות, פשוט לחיות על פיסת קרקע בטוחה.

אז אחים יקרים בבאר שבע, שׂדרות וישובי הדרום. החזיקו מעמד (כמה הייתי מתעצבן כשהיו אומרים לנו את המשפט הזה) כי אין לנו ברירה, יהודים אנחנו.

 

 

שימרו על הארס

 

ובאותו עניין. יכול להיות שכאשר הדברים הללו יתפרסמו ביום שישי, היריבים הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו יצליחו להתעשת ולהיזכר שתפקידם הוא לתקוף את ההחלטה לצאת למבצע "עמוד ענן" (למה תמיד שמות המבצעים נגד המחבלים כאלה מעפאניים. מה, קשה לקרוא להם בשמות אנושיים?). כמו תמיד, המתנגדים מחכים לאחת מהשתיים. שחס וחלילה יהיו אצלנו נפגעים בנפש או שיתעוררו מההלם. הקריה בתל אביב תתמלא בכמה עשרות נושאי לפידים ושלטים עם כתובות שׂטנה נגד צה"ל, ראש הממשלה ושר הביטחון ויספקו דלק אנטישמי לערוצי הטלוויזיה השונים בעולם כראיות לכך ש'אזרחי ישראל תוקפים את הממשלה על המבצע'.

אף אחד לא יודע באמת כיצד העניינים יתפתחו, אולם, מניסיון העבר אנחנו יודעים שהמבצע חייב או צריך להגיע לידי הבשלה שתתבטא בשובר שוויון. או שאצלם יפגעו בעלי ה'דם הכחול' או שאצלנו לא ישׂכילו לסיים את המבצע לפני שכל העולם יעמוד על רגליו האחוריות וכאן בארץ, בעלי תסביך השׂנאה העצמית יצאו לרחובות שלובי זרוע עם הטיבים, הטאלבים והברכּות, מגובים בגלאונים ובאופנהיימרים.

יש לקוות שצה"ל ימצה את הזמן ואת בקבוקי החמצן שתעניק לו ממשלת ישראל ועם ישראל וישתק את דורשי רעתנו. כי באמת, העניין הזה נמאס, הפעם על תושבי הדרום.

 

 

תמשיכו את הקמפיין

 

ועדיין באותו עניין.

יש מידה לא קטנה של צביעות בהתנהלות מסע הבחירות של מספר מפלגות וראשיהן בעקבות מבצע "עמוד ענן".

ראשי המפלגת של קדימה והעבודה שאול מופז ושלי יחימוביץ' הודיעו שהם מפסיקים את מסע הבחירות שלהם 'עקב המצב'.

נו באמת. יש דווקא כאלה החושבים שלא רק שאסור להם להפסיק את הקמפיין, אלא הם צריכים להעלות הילוך ולחשוף את דעותיהם ותוכניותיהם דווקא עכשיו.

נשמע מוזר? לא בהכרח, אם יודעים את האמת. האמת הפשוטה היא שלא נוח לעמוד מול האמת כאשר היא ניתכת בפנים.

נכון, מופז עלה על מדי הרמטכ"לות שלו ומדבר כמו ח"כ מיכאל בן ארי ושלי יחימוביץ' מגייסת את מלוא כישוריה העיתונאיים כדי לברוח מהתנהלותה המוזרה בפרשת אורי שגיא (הביטחוניסט שלה לרבע שעה).

חברים יקרים. דברו, זה הזמן שהעם רוצה לשמוע את האמת שלכם, ולא את מה שהיח"צנים שלכם מכתיבים לכם לדקלם.

מגיע לעם שיכיר את מועמדיו השונים לכנסת ולראשות הממשלה, ללא מסכות.   

 

 

חברים, לא לבלף

והפעם, ממש באותו עניין.

מערכת הבחירות מוציאה מהמועמדים את התחתית של המיץ, דבר שבימים כתיקונם, הפוליטיקאים שולטים בו.

העלייה לרגל לישובים המותקפים יש בה, לצד ההזדהות הכנה גם מידה לא מעטה של ציניות, אנחנו זוכרים זאת כאשר הם ביקרו אצלנו.

הבדיחה העצובה הייתה שביציאה מהקריה, שוכחים הפוליטיקאים מה הם אמרו ומה הם הבטיחו.

היום, לצערנו אנחנו עדים לאותה תופעה כאשר היא מתרחשת אצל אחינו בדרום.

לפוליטיקאים נאמר. חישבו פעמיים ושלוש לפני שאתם משחררים הצהרות בומבסטיות לאוויר. השקר, הציניות והזיוף נקלטים יותר ממה שאתם חושבים שהתושבים קלטו. 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad