היום ה-26 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 14.03.2014

חבל על הזמן, לא יהיה שלום

לשחרר את קרי ממחויבותו למשא ומתן הישראלי-פלסטיני ולהתרכז בטיפול באויבים & במוצ"ש שוב

נזכר בהמן ובאבותיו העמלקים & …ועדיין אנחנו רוצים שלום אמת

 

אומרים כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות. קבלו תיקון. כאשר הג'יהד האיסלמי יורה 60 טילים במטח

אחד צריך לחשוב היטב היטב לאיזה שלום חותרים אויבנו.

ממש ברגע שהדברים נכתבים (חמישי) תושבי הדרום עדיין מצויים תחת מטחי טילים בלתי פוסקים. מעבר להזדהות והקרבה שאנחנו חשים כלפי אחינו שם, צריך לעבור משלב התגובה לשלב היוזמה. יוזמה לא רק בשדה הקרב, אלא מול 'ידידינו' המאלצים אותנו להתכופף ולקבל תנאים שלא רק שאינם לא מועילים בצעדה לקראת השלום, הם מחלישים ומרחיקים את הפלסטינאים מהשלום.

ראשית, צריך לומר לשר החוץ האמריקאי שעם ישראל מעריך ומודה לו על המאמצים שהוא עשה עד עכשיו, אבל מעכשיו ועד להודעה חדשה אין לנו יותר צורך בשירותים שלו, וגם שלא יתחכם מאחורי גבה של ישראל בתרגילים.

נאמר כאן לא פעם שיש שני פרושים לשלום, זה שלנו וזה שלהם. אנחנו אומרים "שלום ומתכוונים לשלום על פי נביאי ישראל", ואילו הם אומרים "שלום ומתכוונים לשלום על פי נביאי האיסלם".

נביאנו הציבו את שמו של הקדוש ברוך הוא במהות השלום, והתכוונו לזה.

ואילו, אויבי היהודים מוכנים לכל קומבינה בדרך שלהם להשמיד אותנו. להשמיד. בדרך, הם מוכנים גם לעשות חניה קלה בתחנת ה'שלום', ומשם להוביל אותנו לתחנה הסופית. סוף.

הרקטות שנורו ונורות לעבר ישובי עוטף עזה ושדרות היא הפרשנות האמיתית והלא מתחסדת שלהם לכוונותיהם ל'שלום'.

צריך לזכור שאילו נסראללה בלבנון היה חושב שהוא יכול גם לירות טילים לעבר ישראל, הוא היה יורה, ועוד איך יורה.

לסיכום (ביניים). אנחנו צריכים וחייבים להתכונן למלחמה שמבשלים לנו מעבר לגבול.

…ואת האופציה לשלום על פי פרשנותנו נשמור להזדמנות אחרת.  

 

מושב לצים מושב הכנסת

כשפוגעים בכללי המשחק זה סימן שצריכים להתפזר

אחד השבועות ההזויים ביותר שעברו על נבחרנו בכנסת.

זו כנסת? זה גן ילדים ללא פיקוח וללא גננת.

אוי לנו ואבוי לנו שאלו מנהיגי הדור. זה לא שאני מתרגש מההתנהגות המבישה, שלא לומר הבזויה של חלק (גדול) מהנבחרים. זה גם לא שאני מופתע מהם.

אם יש הפתעה כלשהי בהתנהגותם זה בעובדה שהם לא נמרצים ולא נחושים לעבוד עבור האינטרסים של הציבור בדברים שבאמת כואבים לו במהלך הקדנציה.

כן, עכשיו תעלה הטענה שזה בדיוק מה שקרה. אבל, לא. ממש לא.

מצד אחד עמדו להצבעה שלושה חוקים חשובים, חשובים מאוד במהותם. בהמשך כל הנושאים ופרטי הפרטים נידונו ולובנו היכן שהם היו צריכים להידון, ועדות הכנסת. אף אחד לא הופתע מאיזשהו נתון, כך שלא הייתה סיבה להגיב ב'חרם'. בועדות, ואת זה יודע כל פוליטיקאי מתחיל, מתייחסים לעומקם של הנושאים, מציעים הצעות, מעלים רעיונות ומסכימים גם על מה שלא התקבל על דעת המיעוט.

מסתבר, שחודשים אחרי כינונה של הממשלה הונחו על שולחנם של חברי הכנסת שלוש הצעות החוק המדוברות.

חברי האופוזיציה, אלה שלא נהנים מהעוגה התקציבית וידם לא מזיזה דבר לכיוון העשייה, גילו זאת בדחיפתם הדורסנית שלא לצורך, של חברי הקואליציה.

יובהר שיש להפריד בין זכותו (חובתו) של הרוב להביא לידי ביטוי בחקיקה את האני מאמין שלו, ובין הדרך (המטומטמת) שבה נוהגים בעלי כח הרוב.

השבוע, שני הצדדים הקואליציה והאופוזיציה, לא יצאו טוב. אלה (אופוזיציה) כדי לחגוג על גימיק זול של מצגת 'אחדות' מזויפת בין מינים וטעמים שונים, חלקם ממש לא אפילו לא 'מהדרין', ואלה (קואליציה) ניצלו את זכותם להיות טיפשים, גם כאשר יש להם רוב מוצק ויציב להעביר את שלושת החוקים. שכחתם שהכנסת (פרלמנט) הוא מקום בו מדברים ומדברים?!

…ואנחנו?, במקרה הטוב 'נהנינו' מ'ההצגה הכי טובה בעיר', אבל הפסדנו בגדול מהעובדה שההצגה בכנסת היא חוליה נוספת (ולא אחרונה) בהידרדרות של חברי הכנסת שאמורים לנהוג ביתר אחריות וביתר כבוד. להיות רציניים כאשר מדובר בדיני נפשות ובחוקים מכוננים, ולא להקדים את פורים ולהיות ליצנים.

 

בדמוקרטיה הרוב קובע, גם אם הוא חרדי

מישהו עדיין משתעשע בעובדה שהדמוקרטיה היא חד צדדית כלפי מי שמאמין בה

אני לא מבין את התגובות של אלה שציפו שראש העיר החרדי של בית שמש יפסיד, והוא ניצח.

המחנה שעמד מולו הפסיד ביום שביהמ"ש פסק על בחירות חוזרות.

אני רוצה להביא דווקא נקודת מבט אחרת. חטא היוהרה.

נהוג בציבור החילוני להתייחס אל החרדים כאל בורים, מיושנים, כאלה שחיים בימי הביניים. בקיצור 'מה הם מבינים בעולם המודרני… דמוקרטיה… וחופש…".

מניסיוני הדל למדתי שמי שיוצא ל'מלחמה' עם כוסית משקה ביד, חוזר עם הזנב בין הרגליים, ואילו מי שיוצא ל'מלחמה' עם הנשק והציוד המתאימים, דרוך ומוכן להקריב, חוזר בדרך כלל והניצחון בידיו.

כך בבית שמש. מיום הפסיקה ועד הבחירות נציגי המחנה ה'נאור' היו עסוקים בחגיגות הניצחון של ה'מלחמה' שלא התחילה.

…השבוע חגגו החרדים (בגשם) והמחנה האחר התפנה לתרץ תירוצים ולהסביר מדוע הם הפסידו… 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad