היום ה-28 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 23.09.2014

החשבון שנפתח בדם החטופים

נסגר בדם הרוצחים-חוטפים

איני רוצה להסחף באמירות בומבסטיות, אבל אי אפשר שלא לחוש את גודל המהלכים שעברו עלינו החל מחטיפתם ורציחתם של שלושת הילדים: נפתלי פרנקל ז"ל, גיל-עד שער ז"ל ואייל יפרח ז"ל.

החטיפה הביאה למבצע "צוק איתן" וחשפה את המזימה החמאסית לפלוש לישראל דרך מנהרות ולעשות שמות באזרחים שלווים בראש השנה תשע"ה.

באחדות נדירה בצמרת וכללה את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, הרמטכ"ל בני גנץ וראש השב"כ יורם כהן, נוהלה המערכה בעזה ובמקביל המרדף אחרי הרוצחים.

…אתמול (שלישי), ערב-ערב ראש השנה תשע"ה החשבון שנפתח בחטיפה וברצח הילדים, נסגר. הרוצחים פתחו אותו בדם וכוחות הביטחון וצה"ל סגרו אותו בדם, בדמם של הרוצחים. כך בדיוק צריך לנהוג עם המתועבים האלה.

…עכשיו נפתח כולנו את חשבונה של השנה החדשה בתפילה ובתקווה לביטחון ושלום, שגשוג כלכלי וסולידאריות חברתית.כן, וגם אחדות ואהבת חינם בין כל חלקי העם.

שבשנת תשע"ה יהיו לנו הרבה שעות של נחת רוח וסיפוק.

שנה טובה

 

בג"צ נגד מדינת היהודים

בג"צ, במקום להיות השומר מפני מהרסיה, הפך לעכבר המכרסם באושיותיה של המדינה & מדינת ישראל אינה מדינת הפקר ואסור שתהיה פרוצה למסתננים ומהגרי עבודה & המלחמה היא, אם ישראל הינה מדינה יהודית ודמוקרטית, או ההיפך

זה מה שצריכה כנסת ישראל לומר לשופטי בג"צ שפסקו השבוע על סגירת מתקן חולות ושחרור המסתננים השוהים בו.

מדינת ישראל היהודית מאוימת שוב על ידי מי שאמורים להיות חומת המגן הראשונה שלה, שופטיה.

ההשפעות המערביות ה'נאורות' תפסו את מקומו של השכל הישר ופרשו את הזכות של העבריין על החובה לשמור על אזרחי המדינה הלגיטימיים. שופטי בג"צ היו צריכים להרים  את ראשם ולהביט על מה שקורה באירופה עם מיליוני המהגרים/המסתננים שעכשיו תובעים בעלות וכח שלטוני כדי לשנות את הערכים המהותיים לחופש ודמוקרטיה והחלפתו בשלטון איסלמיסטי עריץ קנאי, כדי לא לפסוק את מה שפסקו. כדי לעצור את מזימת בג"צ לפרוץ את הסכר האחרון מפני הצפת מדינת ישראל ב'אורחים' לא קרואים, חייבים לעשות משהו. יש רגעים בהם ממשלת ישראל והכנסת חייבים לנקוט בתגובה מהירה וחדה כדי להבהיר שמדינת ישראל חפצת חיים היא ואינה מוכנה לשחק את משחק הטמטום אותו שיחקו עמי אירופה ועכשיו הם משלמים את מחיר הנאורות.

אין שום הצדקה שמדינה כה קטנה הנושאת על גבה בעיות כה רבות תישא בנטל המלחמות בעולם ותפרושׂ את חסות בג"צ עליהם כדי שאותם מסתננים יהיו חסינים מפני החזרתם לארצם.

כנסת ישראל מוצאת זמן להתעסק בשטויות ונגררת על ידי חלק מהשרים האינפנטילים שבה, אינה מוצאת את התעוזה והיושר לומר באופן ברור שכריבון, היא זו שמעצבת את אופייה וערכיה של מדינת ישראל, היא זו שמחויבת קודם כל לתושביה.

כנסת ישראל בה מיוצגים באופן אופטימאלי רוב גווניו של הציבור הישראלי, היא ורק היא רשאית לחוקק חוקים אשר על פיהם תתנהל המדינה.

בג"צ שב ומתגרה בכנסת ומנצל את העובדה שחלק מחבריה עסוק בקומבינות ומרוץ אחר כבוד וכח, ואינו עומד עם רוב חבריו על המשמר מפני שלטון העריצות של בג"צ.

מה שעשה בג"צ בהחלטתו האחרונה, הוא העמיק את הסדק שנפער בפסיקות ערכיות קודמות מתוך גישה אקטיביסטית, שהוא בעריצותו ניכס לעצמו.

 

מה עם העשוקים?!

עניין הקרוב לליבי במהלך כל השנה, כל השנים הוא האדם העובד, זה שעושה את העבודה, אבל משום מה לא רואים אותו, לא שומעים ולא מתייחסים אליו, כי הוא שקוף.

בעוונותינו, אנו נתקלים בהם בכניסה לקניונים, לבתי ספר, למוסדות ציבוריים, אם כמאבטחים, אם כעובדי ניקיון או כנותני שירותים בסיסיים.

אם נדייק, נאמר, העובדים בחברות כח האדם (לא כולם) אשר מעמדם קרוב יותר לאבק אדם מאשר למשהו שמזכיר אבא או אימא היוצאים להביא לחם לילדיהם.

למה נזכרתי בהם דווקא עכשיו?! בגלל הסולידאריות של ההסתדרות עם עובדי הדואר המאוימים להיות מפוטרים.

ושלא תבינו לא נכון. אני בעד ההגנה שמעניקה ההסתדרות לכל עובד. אבל… והאבל כאן הוא גדול מאוד ומלווה במספר סימני שאלה.

נתחיל מזה שלא מזמן נבחר/מונה יו"ר חדש להסתדרות, אבי ניסנקורן, ויש בי יותר מחשד שהאיש רוצה לחדור לתודעה, והדרך הטובה ביותר זה על ידי השבתת המשק באלף ואחד תירוצים. ככה, זה נראה יותר רובין הוד מרובין הוד.

מה עושה אותו ניסנקורן כמו גם קודמו בתפקיד, עופר עיניי?! הולך על אלה שהכי פחות זקוקים לתותחים הכבדים לפתור את בעייתם, אבל בנושא הכאוב באמת, היכן שצריך תותחי על ו'נשק יום הדין' לפעול לטובתם?! שקט, דממה של שנים.

אני מתפלל ליום בו יקום מנהיג בעל עוצמה פוליטית ויאמר: "אם ממשלת ישראל והמעסיקים לא יעניקו לכל העובדים השקופים שכר ותנאי עבודה שיש בהם ביטחון להתקיים כראוי, אני משבית את המשק כולו".

עד אז, אני מקווה ששר האוצר יתעשת מהר ויעצור את הפארסה של רובין הוד-ניסנקורן, לפני שההתעללות בתושבי מדינת ישראל תהיה בלתי נסבלת רק בשביל ששמו של היו"ר החדש של ההסתדרות יכנס לתודעה.

בינתיים, נאחל להם שנה טובה יותר מזו שמסתיימת, מה נאחל?!

 

 

אגב, שר האוצר יאיר לפיד

התביישתי וכעסתי השבוע אחרי ששמעתי (אחרי צאת השבת, כמובן) ששר האוצר הלך צעד אחד יותר מידי בפגיעה בקודשי ישראל.

לפיד יכול לנהוג בביתו ובדלת אמותיו, ככל שיעלה על רוחו, גם כשהוא שר. לפיד יכול להמשיך ולהיות ציני ולא חכם בעניין כפיית מע"מ 0 על ממשלת ישראל. הוא יכול להיות עוד הרבה דברים שאיני מסכים איתם, כי הם לא מענייני. אבל דבר אחד אסור לסבול, ניפוץ ערכים וסמלים המייחדים את ממשלות ישראל לדורותיהן.

רק נזכיר כאן שבשנת אלף תשע מאות שבעים ושש ממשלת רבין נפלה בעקבות חילול שבת שנגרם עקב קבלת הפנים שנערכה למטוסי  f15.

שלא ישתמע שמישהו מנסה לכפות על מישהו אורח חיים דתי, ובטח שאין כאן כפיה.

אלא מה?! מתקיימת כאן מלחמה על דמותה והגדרתה של המדינה. יש מי שמתעקש להותיר את הסמלים והתכנים היהודים כדי שיהיה כיסוי לשמה של ישראל "מדינת היהודים", ויש העושים כל מאמץ, גם נבזי כדי לקעקע כל סמל יהודי או זהות המצביעה ומגדירה את ישראל כמדינה יהודית.

השר לפיד ניצל את העובדה שיש יותר עיתונאים עצלנים ושטחיים מעיתונאים חוקרים ושואלי שאלות וזימן אותם בעיצומו של יום השבת כדי לומר משפט אחד 'שלי גדול משל ביבי', האגו.  

 

כמעט שכחנו, 'צוק איתן'

ומגורשי גוש קטיף

לא בדיוק. מי שלא שכח הן המשפחות השכולות, הפצועים וכמובן תושבי הדרום, ולא רק עוטף עזה.
לא תאמינו אבל הזיכרון של 'צוק איתן' מתערבב עם המחזות שקרעו לנו את הלב והנשמה בימים שידיים של חיילים יהודיים ביצעו פקודה של ראש ממשלה יהודי והחריבו את גוש קטיף.

היום, נלחמים תושבי 'עוטף עזה' על זכותם שלא להיעקר מבתיהם, אלא שיש מביניהם שכבר קיבלו החלטה לנטוש, לעזוב את הבית בנחל עוז, נירים ועוד ולנדוד צפונה אל תל אביב ושכנותיה.

…לפני תשע שנים התחננו, בכו ונאחזו תושבי גוש קטיף בכל רגב אדמה, בית כנסת ובית וסרבו להיות מגורשים. התמונות והקולות עדיין חרוטים בזיכרון שלנו, ואינם מרפים.

היום, תשע שנים אחרי הגירוש כמחצית מתושבי גוש קטיף נעים ונדים בארצם, ומנוח לרגלם טרם הגיע.

איני מתריס ואיני תובע את עלבונם של תושבי גוש קטיף המגורשים, רק מזכיר שהם רצו להישאר בבתיהם, וגרשו אותם, ואלה של היום אפילו לא מגורשים על ידי הממשלה, אלא 'מפנים' את עצמם למרכז הארץ.

 

 

להבטיח 'שקט', זה להבטיח 'אולי…'

קרה משהו, לא טוב, ביחס שלנו לקציני צה"ל הבכירים, לפחות אצלי.

אם פעם הבטחתם הייתה הבטחה ומילתם הייתה מילה, היום זה לא בדיוק כך, בלשון המעטה.

השיא, כזכור היה במהלך מבצע 'צוק איתן' כאשר אלוף פיקוד המרכז תורג'מן הודיע לתושבי עוטף עזה שהם יכולים לחזור לבתיהם, וחטפו מטחים כבדים של רקטות.

…כאחד החושב שצה"ל הוא הבבואה של החברה הישראלית, איני מופתע אבל מתרגש. אם התרגלנו שמילה של פוליטיקאי אינה מילה, והבטחה של איש ציבור היא משאלת לב, אז מה לנו כי נלין על קציני צבא בכירים שאינם נזהרים ומשחררים הבטחות שיש בהן מידה רבה של חיים ומוות.

הפסקנו להתייחס בכבוד למילה הנאמרת ולהתחייבות הניתנת. הכל על תנאי ו'כפוף לתקנון' או במילים אחרות, אין סיכוי שאעמוד במילתי/הבטחתי.

אם פעם עבר קו מפריד עבה בין הנורמות האזרחיות ובין הקוד הצה"לי, הרי שהיום בעידן הווצאפ והפייסבוק הגבולות נפרצו והכל נראה כעיסה אחת התחייבויות שהן יותר כתוכנית כבקשתך מאשר מילה שיש לעמוד בה.

…השבוע הרגיע אלוף פיקוד הצפון 'שאפשר להירגע, יהיה שקט בחגים'. כך הוא אמר, ואני נלחצתי. נלחצתי כי הזיכרון האחרון שיש לי מאמירות מן הסוג הזה היו ערב מלחמת לבנון השנייה לפני שמונה שנים. ההמשך ידוע.

לא רק זאת. מרגיעים אותנו גם ביחס לסרטן 'המדינה האיסלאמית' היושבים על גדרות הגבול עם סוריה.

אני ממש לא רגוע, על אף העובדה שלא אפגין ולא אחצין את רגשותיי בפני בני המשפחה המתארחים אצלנו בראש השנה ויום השבת. אלא מה, רק אתפלל ביתר דבקות וכוונה כדי שלא יקרה משהו לא צפוי.

טוב שם טוב: יוסף ותמר

נסיים במשהו חיובי. השבוע, כמו בכל לפני ראש השנה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את הנתונים על הילודה במהלך השנה החולפת.

השנה התמוגגתי מנתון אחד, לפחות.

מבין הבנים שנולדו, יוסף הוא השם הפופולארי בין הבנים ובין הבנות, תמר.

יש מי שימצאו סמליות בכך שיש ביטוי ממשי לעובדה שאנו מדברים על מדינה יהודית ושמות כה שורשיים עלו לראש טבלת השמות שהורים נותנים לצאצאיהם.

 

 

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad