היום ה-24 בנובמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 27.06.2014

'הכישלון המודיעיני האמריקני'

בכותרת הזאת באה לידי ביטוי כל התקווה, האמון וההשענות על ארצות הברית של אמריקה. ארה"ב ממשיכה להקריב למולך הטמטום והאטימות עוד ועוד בעלות ברית לא רק במזרח התיכון, ומקרבת אותנו לקטסטרופה הבלתי נמנעת, עימות עקוב מדם עם האיסלם הקיצוני ואל-קאעידה.

הארגון האיסלמיסטי "דאעש" (המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט), שהוא חלק מארגון הטרור העולמי של אל-קאעידה, מתקדם בקצב של "טיול אחר צהרים" אל עבר בירת עיראק בגדד.

האמריקאים החליטו, כנראה בתת המודע האומתי שלהם לשקוע במצולות ולקחת איתם את הציוויליזציה ולהותיר לאסלם הקיצוני את במת ההיסטוריה.

איני פרנואיד ואיני לוקה בנפשי, פשוט הזיכרון ההיסטורי עומד מול עיניי. אגב, בעלי הזיכרון הקצר מוזמנים להיכנס לאינטרנט או לפתוח את ספרי ההיסטוריה לרענן את הזיכרון, כיצד מעצמות על נעלמות מבמת ההיסטוריה.

אמריקה לא תהיה הראשונה ולפניה נעלמו מבמת ההיסטוריה היוונים, הרומאים וקולוניות הענק של פורטוגל, הולנד ובעת החדשה האימפריה העותומאנית והבריטית.

כן חברים, כאשר אתה נמצא בתוך תהליך היסטורי אינך יכול לשפוט את תוצאותיו, אולם כאשר אתה שם לב לתהליכים והתנהגות מתמשכת ועקבית של קיפול דגלים, כישלונות בשדה והקרב והפקרת ידידים אתה מבין שזהו זה.

שתי המגמות, הראשונה היחלשותה של אמריקה והפקרת ידידיה, מחד ומאידך התחזקות האיסלם הקיצוני בכל העולם עם נחישות ופנאטיות בלתי רגילים, עלולים להביא לתוצאות הרות אסון לכל מדינה שלא תתייחס אליהם כפי שצריך להתייחס לאויב, להילחם בו ולא לשכנע שכנוע עצמי בכל מיני הזיות וחלומות שווא של 'מזרח תיכון חדש' "שלום עולמי" שמגיעים אליהם בדרך כלל מתוך רפיסות, פחד ואיבוד עשתונות לאומי.

…מעניין מה יאמר ירום הודו מלך זולו, סליחה, נשיא המעצמה העולמית ברק חוסין אובמה אחרי שבגדד תיפול לידיהם של האיסלמיסטים המטורפים הטובחים בבני אדם גרוע משבני אדם טובחים בבהמות.

נ.ב

בעבר ההתנהגות והמעשים הללו נעשו על ידי לא אחרים …מהנוצרים במסעי הצלב בימי הביניים. האכזריות אינה נחלתם רק של האיסלמיסטים הקיצוניים, מסתבר. 

 

ועוד על מעללי אובמה

השבוע טס נשיא המדינה, שמעון פרס לביקור פרידה מאובמה. פרס, כזכור היה ראש ממשלה כאשר יונתן פולארד נעצר ונשפט למאסר עולם.

מאז, האיש נאנק ונמחק בכלא האמריקני וה'ידידים' באמריקה מסרבים לשחררו גם אחרי שמיצה את המאסר הכבד שהוטל עליו.

…ומה אומר אובמה לנשיא פרס? לא תאמינו "אעשה מאמצים לשחרר את שלושת הנערים החטופים". אובמה, תעשה מאמץ קטן ושחרר את אחינו יונתן. חוצפה ועזות מצח…

 

פואד: איך שגלגל מסתובב

אחת הטרגדיות הכואבות זה מה שקורה עם בנימין בן אליעזר פואד.

האיש שעלה וטיפס במעלה הדרגות בצה"ל וסיים בדרגת תת אלוף, האיש ששכב במארבים, רדף אחרי מחבלים והציל רבים מפגיעה בגוף בנפש, עבר למגרש הפוליטי והגיע עד לפסגת ההצלחה כיו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון, צולל בימים אלה מטה מטה.

חכמנו הזהירו אותנו, בעיקר את בעלי השררה והכח מפני שיכרון חושים וכח, הזהירו אותנו מפני עין גדולה וחמדנית, התכוונו בדיוק למי שעכשיו צריך לתת דין וחשבון כיצד חשבונות הבנק, הבלטות והילדים משמיעים קולות של דולרים ושקלים.

צלילי הכספים הללו כנראה שהתגלגלו משך זמן רב אולם, בישראל כמו בישראל, הסחבקיות וההכרות האישית עם מי שאמור לפקח שהכסף של הציבור והכסף של בעלי עסקים לא יזחלו אל מקומות כאלה, נרדמו בשמירה. מאידך, היו כאלה שידעו על מעלליו של האיש אולם מסיבות אחרות אספו ושמרו על התחמושת הזאת ליום פקודה. ככה זה כאשר אינטרסים פוליטיים, כסף ויצרים אחרים משחקים באותו המגרש.

פואד, אדם חביב, או כמו שאמרו בזמנו "איש הצ'פחות', לא ידע לעצור, הסתנוור מהכח והאהבה שהרעיפו עליו ולא עצר ברמזור אדום אחד מיתר, התמודדות על נשיאות המדינה.

לפניו כבר חוו אחרים את חוויית חיסול החשבונות האכזרי וסיימו קרירה ציבורית וצבאית מפוארת מאחורי סורג והבריח.

כואב הלב לראות את האיש שאפילו הספיק להיות בעולם שכולו טוב, חוזר לחיים ובמקום ליהנות מנכדיו וילדיו, הוא רוצה קצת יותר מידי. חבל.

      

אש וגופרית

הקיץ הגיע ואיתו ה'שריפות'. סליחה, ההצתות.

בהנחה ששריפות לא קורות מעצמן אזי יש שתי אפשרויות רשלנות או הצתה.

אם נניח בצד את הרשלנות, כי באמת זה המיעוט שבמיעוט, נותרה לנו האפשרות השנייה, הצתות.

המלחמה בכל מה שהוא יהודי, ישראלי ומדינת ישראל מצד הטרוריסטים המקומיים, אינה יודעת גבולות וכלים. ההשפעות החיצוניות על חלק מהערבים, המיעוט, בכמויות השנאה וההסתה דרך האוויר הפתוח ושידורי תחנות החיזבאללה מבחוץ ושידורי החמס והרשות הפלסטינאית מבית, הם דלק "משובח" להצית עוד שדה יהודי ועוד דונם ישראלי.

הקיץ רק התחיל, אבל המונדיאל ייתן לנו עוד שבועיים של חסד עד אשר הטרוריסטים הללו יסיימו את הצפייה במשחקי הכדורגל ויעברו לשדה שאהוב עליהם, שדות המרעה היהודיים-ציוניים.

…עד שלא יהיה שיתוף פעולה הדוק בין כל מי שאכפת לו מהטרור הזה, ההצתות ימשיכו, לצערנו.

 

ילדים זה שמחה

אז אל תאכזבו…

 

בשבוע הבא יצאו ילדי בתי הספר היסודיים לחופשת הקיץ.

אצלנו המבוגרים העיקר בלוח השנה הוא שנת הלימודים המתחילה בחודש ספטמבר ומסתיימת בחודש יוני כל שנה.

לעומת זאת אצל הילדים, העיקר מתחיל באחד ביולי ומסתיים בסוף חודש אוגוסט כל שנה. כך לפחות היה אצלי כילד.

האוצר החשוב והיקר שיש לנו הם התלמידים. הם הילדים והילדות הצועדים בוקר בוקר אל גני הילדים ובתי הספר בעיר.

הילדים הללו סומכים עלינו שנגן עליהם, שנלמד אותם ונלווה אותם בכל אשר ילכו. הם צודקים, בדרך כלל.

אבל, המציאות מראה גם דברים אחרים. שיש מבוגרים הפוגעים בחסרי הישע הקטנים ומנצלים את הנערים והנערות הבוגרים יותר.

איני מגלה דבר חדש, ולכן, עם כל הרצון לעמוד זקוף בקבוצה של הבוגרים, אני מרגיש לא נוח שיש מבוגרים המנצלים את האמון של הצעירים כלפינו או את חוסר הביטחון שלהם ופוגעים בילדים בדרכים שונות.

הפעם, במקום לחזור על אמירות סתמיות כמו 'אוהבים אתכם' או 'תשמרו על עצמכם' ו'חופשה נעימה', אני מבקש להזהיר ולאותת בעיקר כלפי אלה ואלו אשר הופכים בזמנים של חופש לפחות ערניים, פחות שמים לב לסובב אותם, לנערות המתפתות לחשוב שכל מניאק הוא פייה טובה או אביר על סוס לבן הוא גם נסיך החלומות.

אנא אנא אנא. העולם יפה, האנשים טובים, אבל גם בעולם יפה ואנשים טובים, יש זאבים רעים וכיפה אדומה.

שתהיה לכך הילדים חופשה נעימה, מרעננת ובטוחה …ונפגוש את כולכם, ללא יוצא מן הכלל באחד בספטמבר.

חופשה נעימה.

 

 

אחינו בית ישראל

נפתלי, גיל-עד ואייל

 

הלוואי שהדברים הכתובים כאן לא יהיו רלבנטיים בזמן שתקראו אותם…

…אנחנו נכנסים לשבוע השלישי בו הילדים שלנו נמצאים במקום לא נודע. מעבר למאמצים הבלתי אנושיים שנעשים על ידי צה"ל והמתנדבים השונים בחיפושים אחריהם, נותרו רק התפילות והתקווה למצוא אותם בריאים ושלמים ו…האימהות-לביאות של הילדים החטופים.

להן אני מבקש להקדיש את השורות הבאות.

מי ידע ויעריך את כאבה של אימא אשר טורפים חטפו את בניה מבין זרועותיה אל הבלתי נודע? מי יספור את דמעותיה של אֵם אשר בנה לא שב אליה? מי יעמיד את עצמו במקומן?!

…מה שמתרחש לנגד עיננו בשבועות האחרונים הוא בלתי נתפס, בלתי מובן ועל אנושי. עם שלם (להוציא מספר חולי רוח) מאוחדים ומלוכדים סביב ובתוך הדרמה הזאת בו מככבים שלוש אימהות ושלושה בנים. בנים שנחטפו ואימהות שדואגות. האימהות האלה נותנות לנו שיעור באהבה ודאגה, או במילה אחת, אימהות.

מתוך אלמוניותן וצניעותן קמו באחת שלושתן ונתנו פרוש חדש למושג 'אימא'. בחוד החנית, רצות עד קצה העולם כדי למצוא את ילדיהן, ולנו האבות, כן כל האבאים, לא נותר אלא לעמוד על הרגלים ולקרוא יחד ובקול "אשת חייל מי ימצא".

 

שבת שלום ובשורות טובות

אולי יעניין אותך

Bottom ad