היום ה-29 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 29.5.2015

חופש עיתונות, הביטחון שלנו

תתפלאו, האינטרס המובהק של השלטון שתהיה עיתונות חופשית, עצמאית ובלתי מתלקקת & האשליה, שכדאי לשלטון 'לאלף' את התקשורת או חלקים ממנה, תפגע קודם כל בשלטון & הבעיה היא שלתקשורת אין משמעת עצמית ולא פעם היא חוטפת כאפה מהשלטון

מי שהיה זקוק לעוד הוכחה לכך שאנחנו חייבים עיתונות חופשית, איתנה ובלתי תלויה, באו הפרשיות האחרונות של רונאל פישר וחבר מרעיו וההתנהלות ציבורית-הפוליטית שנחשפה ועשו לנו סדר.

פרשיית פישר-מלכה-רות דוד, לא הייתה יכולה 'להחזיק מים' לוּלא תפקידה של התקשורת. אומנם, זכות החשיפה שמורה לאלון חסן, שלדעתי, גם הוא לא ידע מה מסתתר מתחת למכסה של תיבת הפנדורה שהוא פתח.

חסן, אף שהוא זוכה לקיתונות של רותחין על מעשיו כיו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, עדיין הוא הגיבור האולטימטיבי שלי (נכון להיום ועד שבית משפט יקבע שהאיש עבריין).

התקשורת נכנסה לתמונה רק אחרי שראשו של השד הוצא מן הבקבוק, אך באותה מידה יכול היה הראש החמקמק לחזור ולהיעלם מעיניו של הציבור.

היום אנחנו יודעים שיש בפרקליטות בעלי תפקידים (רות דוד) המנצלים את הכח והאמון שהציבור הפקיד בידיהם לרעה ובאופן שמעורר צמרמורת, אחרי שהעובדות נחשפות.

לחשוב שאישיות משפטית כה בכירה, פרקליטת מחוז עשתה את מה שמייחסים לה, לכאורה, זה יותר ממרעיד. צריך לזכור שהכח שהמחוקק הפקיד בידי פרקליטות המדינה הוא החזק והמשמעותי ביותר אשר בו משולבים שיקולים משפטיים ושיקול דעת שאינם נמצאים בבחינת גורמים אחרים, היא מסוכנת כאשר היא מנוצלת לרעה.

הפרקליטות מקבלת החלטות שאפילו שופטים אינם מקבלים, הזכות להחליט אם בכלל להעמיד אדם לדין. תחשבו על זה. עניינכם הועבר על ידי המשטרה לפרקליטות לבחינת הגשת כתב אישום, ולכל מי שנחשף לעובדות ברור שהסיכוי שתורשעו הוא גבוה מאוד.

הפרקליטות מחליטה לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום כלל. הנימוקים המצורפים להחלטה, אינם חשובים כבר. אין כתב אישום, והם לא חייבים הסבר לאף אחד.

כאן נכנסת התקשורת לתמונה.

ליווי צמוד ולעיתים חטטני של המעורבים בפרשה, מקנה סוג של ביטוח שהנושא לא ירד מסדר היום הציבורי. דיווח שוטף ועקבי על המעורבים בפרשה מביא לגילויים נוספים של מי שיודע משהו על מישהו, לבוא ולהתלונן.

ולכן האינטרס שלנו במקרה זה כמו גם במקרים אחרים שתהיה תקשורת בלתי תלויה וחופשי כדי לשמור על האינטרס הציבורי לחשוף ולהמשיך ולטפל בנושא.

יש כמובן תתי נושאים אשר גם הם מקבלים חיות בזכות העיתונות החופשית אשר מחויבת לאמת ולערכים והחוקים שהם נשמת אפה של הדמוקרטיה.

 

 

…ואז נחתה קטיושה…

זה בערך כל הסיפור על השנאה האופפת אותנו מצד הערבים (וסליחה על ההכללה).

אני חייב וידוי קטן.

לפני שנים רבות החזקתי בדעות שהוגדרו אז שמאליות. האמנתי בשלום עם הערבים, בעצם רציתי שישרור שלום עם אויבנו. גם היום אני רוצה שלום (על פי נביאי ישראל) אבל אני לא מאמין לפלסטינאים. הם מאמינים ב'שלום' שלהם, שיכון כאשר בין הירדן לים לא יהיו יהודים.

אפשר לומר שלא מקובל לומר דברים כאלה בקול רם ועדיין להיחשב לאדם הרוצה ומאמין בשלום אמיתי.

ההתפכחות שלי באה (בהדרגה) אחרי הסכמי אוסלו.

מה ששכנע אותי הייתה ההונאה של יאסר ערפאת ואנשיו. הם חתמו על הסכמי 'שלום', והוציאו חוזה על כל יהודי באשר הוא, חוזה חיסול.

אמרתי לעצמי אז בזמן אמת, שאם הדבר תלוי בי, אני מוכן לקבל כחלק מסעיפי ההסכם, סעיף שיאפשר לדור המדבר של מחבלי ערפאת 'להמשיך' בדרך הטרור, תוך קבלת האחריות על מעשיהם.

מה שלדעתי היה מבחן האמת אז, והוא נכון גם להיום, שאת הדור הצעיר יחנכו, ילמדו, יכשירו לשלום עם היהודים. זה המבחן האולטימטיבי ובעל המחויבות לעתיד של סיכוי לשלום.

מה שקרה בפועל וחשף את ההונאה הגדולה של ערפאת, שמותר למוסלמי לשקר על פי הקוראן כאשר מדובר בעשיית 'שלום' עם אויב, אבל בפועל זוהי עוד דרך בהשגת המטרה הסופית, חיסול אחרון היהודים מעל אדמת ישראל.

כל, ואני מדגיש כל מערכות החינוך והתקשורת נרתמו למשימה אחת ויחידה, לחנך את הדור הצעיר שזה עתה בא לעולם לשנוא, לתעב ולחסל כל יהודי באשר הוא.

כן גם האימהות הרחמניות הניקו את ילדיהם בחלב-ארס מיומם הראשון. כן, והאימהות שמחו וחגגו על בנם שהתפוצץ ו'לקח' איתו יהודים…

מאז חברים, אני לא מאמין, פשוט לא מאמין לשום מילה שיוצאת מפיהם, לא במשא ומתן רשמי ולא בהתכנסויות חשאיות ותפרת תיקי 'שלום' עבורנו.

…ועד שנתחיל להאמין, נצטרך להמשיך ולהישמר הן מאויבנו המוצהרים והמוכרים והן מבני עמנו התורמים למאמץ לחסל אותנו-אותם בכל מיני מסווים, כותרות ועמותות.

נ.ב

ואין בדברים אלה לסתור את העובדה שאנחנו מחויבים לתשתית ההכרחית לקיום מערכת יחסים אנושית טובה על פי הציווי האלוקי שבצלם נבראנו.

 

 

חנוך, התבלבלת, שלום!

דוגמא לזנב שמתעקש לכשכש בכלב

הדברים נכתבים טרם הידיעה אם שרת התרבות נאמה במסגרת פסטיבל ישראל ואם כן, האם שלום חנוך מימש איומו לתגובה חריפה.

אתמול (חמישי), איים הזמר והיוצר שלום חנוך שהוא יגיב בצורה חריפה אם שרת התרבות מירי רגב תישא דברים בפתיחת פסטיבל ישראל.

סיבת האיום? הוא לא הרשה מעולם לאף פוליטיקאי לנאום לפני הופעותיו. האמת, איש מצפון וערכים עקבי…

לא בדיוק. חנוך ידע מראש ששני פוליטיקאים ינאמו לפני הופעתו: נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש העיר ירושלים ניר ברקת. אופס! מה, חנוך?! מדובר בווטו שלך על פוליטיקאים, או פוליטיקאים בעלי גוון ודעה מסוימים?!  

היית מקשה עלינו אילו המוסר שלך היה ברור ועקרוני לגבי כל פוליטיקאי (רק אל תגיד שריבלין וברקת לא פוליטיקאים…).

זכותו של חנוך לא להופיע מעל במה שאינה תואמת לרוחו. אולם אין לו זכות לפסול את שרת התרבות מלייצג את המדינה באירוע הממומן על מדינת ישראל.

עם כל הכבוד לחנוך שרבים מאיתנו גדלנו על השירים והבלדות שלו, עדיין אינו מורם מעם ואינו יכול להכתיב למדינה באירוע שלה (פסטיבל ישראל) מי יופיע או מי לא יופיע.

מיותר לציין שאילו שלום חנוך או כל אומן אחר היה מפיק ומממן אירוע כלשהו, זכותו המלאה הייתה להזמין את מי שרצונו. בינתיים המדינה הפיקה את האירוע ונציגה (שרת התרבות) יכבד את האירוע.

חנוך, התבלבלת.

 

 

ציפי לבני, סוף ידוע מראש

בקומבינה אפשר להגיע מקסימום עד יצחק הרצוג, לא לראשות הממשלה

הסרט על בוז'י יצחק הרצוג, לימד אותי שהמשפט 'אל יתהלל חוגר כמפתח', או במילים אחרות, אל תפקיר את עצמך לידיה של עיתונאית מוכשרת, לפני שניצחת.

עצוב היה לצפות בסרט (המעולה מבחינה עיתונאית) ולדעת את תוצאות הבחירות, מבחינתו של הרצוג.

מסתבר, שגם מתנגדיו וגם אוהדיו היו תמימי דעה לגבי ההרס והנזק שגרמה ציפי לבני לסיכויו של הרצוג לנצח.

כשזה לא מתחבר, זה לא מתחבר.

לבני צריכה ללמוד אחת ולתמיד שתחמנות וקומבינות לא בהכרח משרתות אותך, כאשר בהחלטה שלא רק אדם אחד צריך לקבל, אלא ציבור שלם.

 

להתראות עד הסרט הבא.

אולי יעניין אותך

Bottom ad