היום ה-26 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 4.4.2014

דוד רוזן שופט וגיבור ישראל

 השופט דוד רוזן, החזיר לי את האמון במערכת המשפט, ולא בגלל שהרשיע את אהוד אולמרט וכנופייתו.

השופט רוזן הסיר את האבק מעל אמיתות שהם מעל ומעבר לספר החוקים, שכל החלטה חייבת להתיישב קודם כל עם השכל הישר.

בשנים האחרונות פתחו מועדון אקסקלוסיבי לאליטות בישראל שחברים בה בעלי 'דם כחול' המקושרים ברשת סמויה של הון, חברות, שלטון ומשפט.

התופעה הזאת קנתה לגיטימיות במרחב הציבורי, גם אם אף אחד לא יודה בכך בפה מלא.

מי שמביא כראיה להפרכת הדברים את שפיטתם של נשיא המדינה טועה בגלל שנשיא המדינה המורשע לא הגיע למעמדו בגלל אחת הקטגוריות הללו.

לא מספיקה זהות רק באחת מן הקטגוריות, וככל שהזהות עם יותר מרכיבים בהגדרות גדולה, הסיכוי שלך לחמוק מטיפול ראוי בדרך לבית הסוהר, גדל.

אהוד אולמרט זוּכּה לא מזמן על ידי השופטת מוסיה ארד באחד התיקים על נשפט תוך הרמת גבות לא מעטות, וכבר יש קולות לחקור את העניין.

השופט רוזן יכנס מבחינתי לפנתיאון הגבורה ואביר האינטרס הציבורי והאמת בעיקר בגלל העובדה שהוא לא התרגש מסוללת עורכי הדין, היח"צנים והדוברים, שקיבלו סיוע ממשת"פים בתקשורת. מבלי לפגוע חלילה ביושרם המקצועי והאישי של עורכי הדין, צריך לזכור שהתפתח סגנון שיש בו לא מעט 'שופוני' של העו"ד על מערכת המשפט.

יותר ויותר עבריינים ממנים עורכי דין שעיקר תהילתם בהישגיהם המקצועיים בעבר, ואין שום קשר לצדק והאמת שהם מייצגים בו את 'מַרְשָם'. מולם יושבים לא פעם שופטים פחדנים המוכנים להשוויץ בליל שבת אצל חבריהם בעובדה ש'הופיע אצלי בתיק פלילי עורך דין פלוני אלמוני…'. יש גם מקרים שיכולותיו המשפטיות ומידת ידיעותיו של השופט נופלים מזה של העו"ד, גם זה קיים.

אולם, הנטייה היא לקבל את הסיבה הראשונה כזו המביאה לחמקנותם של עבריינים מהמועדון ללא פגיעות קשות, אם בכלל.

נאמר במשפט אחד. איימת הדין של בתי המשפט התחלפה באימתם של עורכי הדין על השופטים במקרים לא מעטים.

באשר להרשעת אולמרט וכנופייתו, ילמדו וישננו פוליטיקאים ואלה שהציבור הפקיד בידיהם כח עצום, שכח שאינו ממלא את ייעודו, הופך להיות קטלני כלפי מי שמחזיק בו.

  

הכח של הפוליטיקאי יכול להיות גם חבל התליה שלו

אחד הלקחים המשמעותיים של משפט אולמרט מופנה לאנשי ציבור ופוליטיקאים.

הטענה שהרבה להשתמש בה אהוד אולמרט במהלך משפטיו השונים, היא 'לא ידעתי'. כל טירון בצה"ל יודע ש'אי ידיעת החוק אינה פוטרת מעונש'. זהו דבר ידוע ומקובל.

חלפו השנים, ואנשי ציבור החלו להתחכם כשיטה. מעשיהם הנלוזים שכותרת אחת לכולם, שחיתות, כוסתה ב'לא ידעתי'. בא השופט רוזן ואמר בפשטות לאולמרט, 'לא מאמין לך שלא ידעת שחמש מאות אלף שקלים הועברו לאחיך יוסף…'. אפשר לדמיין שהשופט הניח את אצבעו מתחת לעין ואמר לו את הדברים. עם כל הכבוד, גם ראש ממשלה וגם מי שמנהל את חייהם של שמונה מיליון אזרחים, לא יכול לומר שהוא לא ידע שסכום כסף כה גדול הועבר לאחיו. הרי בסופו של דבר אנחנו ישראלים…

הלקח לאנשי ציבור, גם ברשויות המקומית הוא אחד. תדאגו לדעת על כל מה שקורה בשטח המחיה שלכם.

פוליטיקאי ברשות מקומית חשוף להמון לחצים ופיתויים, שלא נדבר על איומים. מחד, המחוקק הפקיד בידיו של ראש עיר, לצורך הדוגמא, כח עצום לקבל החלטות ולהורות על ביצוע מעשים ופעולות בעירו, ומאידך, המחיר שיהיה עליו לשלם יהיה כבד ולא כדאי.

כדאי לזכור, כי בכל מקרה אם לא תדעו שנעשים מעשים שלא ייעשו, את החשבון יגיש לכם הבוחר או בית המשפט לפירעון, תלוי אל מי תגיעו קודם.

 


מזרח תיכון חדש?

הקרקס הפלסטינאי ממשיך

הפעם, חייבים לשחרר את פולארד

 

המזרח התיכון החדש ממציא את עצמו כל פעם מחדש. הפעם מדובר על עוד שפל אליו מובילה מי שהייתה פעם מעצמת על ושוטר העולם, ארצות הברית.

אחרי כמעט שלושים שנה של שפולארד ישב בכלא האמריקני, מנסה אובמה להלבין את מצפונו ולשחררו לחופשי דרך המסלול הפלסטינאי.

זו בושה שמעצמה כמו ארה"ב נזקקת לשרותיה של המכבסה של אבו מאזן כדי להלבין כתם שחור הרובץ וירבוץ על מצפונה בפרשת פולארד.

גם אם חס וחלילה עסקה זו תצא לפועל בלחץ הגנגסטרים האמריקנים, עדיין זה לא אומר שהסחטנות הפלסטינאית תיפסק, ההיפך, התיאבון שלהם יפתח ללא גבול.

בתוך כך, אחרי תקופה בה ח"כ אחמד טיבי הנאלח הוריד פרופיל ולא תקע אצבעות בעיני הישראלים, הוא שב לסורו ועשה צחוק מהחוק והמחוקקים הישראלים. האיש שמתהדר בזכותו להיות ערבי-פלסטינאי-ישראלי, מייעץ, מוציא ומביא במשבר הזה בתוככי המוקטעה ברמאללה לאבו מאזן.

זו אחת ההמצאות המוזרות והמסוכנות בהן ישראל בשתיקתה מאפשרת לחבר פרלמנט שלה לבגוד באינטרסים של מדינתו ולשרת את האויב.

ח"כ טיבי, מגובה ומרופד בשכבה של שמאלנים בתקשורת ובפוליטיקה, מרשה לעצמו הרבה יותר מאשר הוא מציע לחבריו היהודיים. זה האיש שבראיונות מגיב בכעס כאשר משווים בין מצבו ומצב הערבים במדינת ישראל הדמוקרטית לדיקטטורות בארצות האביב הערבי ובסוריה המדממת את אזרחיה למוות.

ח"כ אחמד טיבי בעצם מנצל את הטירוף והתסכול בו אנו חיים כבר מספר עשורים כאשר אין הכרעה בין השמאל ובין הרוב במדינת ישראל באשר להחזרת שטחים טוטאלית, עבור שלום עכשיו בעיני השמאל, ובעיני הרוב נזיד שלום דלוח ומעופש שאין בו ממש. 

ולכן, איני מבין מדוע כנסת ישראל לא משלימה את החקיקה וסוגרת כל אפשרות בה אזרח ישראלי ייעץ למי שמוגדר אויב.

ונחזור לטרגדיית יונתן פולארד יקירנו. האח האובד יונתן חייב לחוג את חג החירות הבא עלינו לטובה כאדם חופשי וללא שלשלאות על ידיו ורגליו.

יונתן פולארד זה בעצם אנחנו, אנחנו כעם ישראל ואנחנו כיחידים.

מה שעובר על פולארד זה לא אנושי, לא הומאני ואפילו לא עומד בכללי הצדק והחירות שהאמריקנים מנסים להנחיל לעולם.

לכן, על כולנו, מראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת לעשות הכל כדי שיונתן פולארד יצא סוף-סוף לחופשי.

את ההתחשבנות עם הפלסטינאים, נעשה אחרי החגים.

 

טרנס לגיהינום

קצב האירועים הוא כה גדול עד שאירוע, ויהיה קשה או חשוב שהתרחש בסוף השבוע שעבר, אינו מוצא את מקומו בעיתון של השבוע שאחריו.

הפעם, אחרי המון שנים בהן דילגתי על חלק מהידיעות שהתרחשו ב'סוף שבוע שעבר', אני מבקש להתעכב על אירוע שאינו חד פעמי וכנראה יחזור על עצמו עוד פעמים רבות. מסיבות טרנס בהן הסמים והאלכוהול הם הדלק המזין את מצב הרוח, תנועות הגוף ושיתוק המוח.

יש לי רושם שדרך העולם היא למחזר חוויות, אפילו שליליות, בכפוף לגילך והמקום בו אתה גדל.

וכך אנו נחשפים לעוד ועוד ידיעות בהן צעירים מסכנים את חייהם ביודעין ובעזרת כימיקלים עבור מימוש תענוג גופני ו'רוחני'. מסיבות הטרנס בהן נוטלים חלק צעירים וצעירות רבים הפכו לסוג של רולטה רוסית קבוצתית בה ידוע שיהיה קורבן, אבל לא יודעים מי הוא יהיה בדיוק.

מעבר לצער ולכאב על כך שיש צעירים המוכנים לסכן את חייהם עבור הנאה רגעית, ולצייד את יקיריהם בצער לעולמים, נשאלת השאלה. מדוע? בשביל מה?

מה, עד כדי כך אנחנו שוויץ ומתים משעמום שצריך למות על באמת? לא חבל?!

 

   ילד, כלב ואישה

כסף, מסתבר יכול להוריד בעלי מקצוע מכובדים עד לביוב.

לאחרונה רצה פרסומת ברדיו בה מופיע ילד השואל "אימא, נכון שיציאת מצרים הייתה קשה?". ואז הקריינית ממליצה על תכשיר לטיפול ב…עצירות.

מעבר לכך שבמשרדי הפרסום מוכנים לשחוט כל פרה קדושה כדי להוכיח את 'חוכמתם' יוצאת הדופן, והם לא שמים לב שלעיתים, כמו הפעם יוצא שכרם בהפסד.

מדוע? ואדבר בשם עצמי. איני קונה מוצר כלשהו שמי שמפרסם אותו הוא: ילד או בעל חיים או גופה של אישה.

מעבר לעניין המוסרי, יש חשד כבד שהמוצר לא מושלם והדרך להסוות ולטשטש את הפגמים זה על ידי הסחת הדעת באמצעות שלושת האובייקטים הללו.

יש עוד עניין, והוא נקרא 'טעם'. עם כל הכבוד לכושר ההמצאה של המפרסם, יש נושאים שהם מחוץ למשחק הזול והשכיח של קידום מכירות.

אז, הינה, נזקקתי לתכשיר, אבל רכשתי מהמתחרה שלכם…

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad