היום ה-21 בספטמבר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

השבוע שהיה – 8.5.2015

אתיופים, זה לא אתם, זה אנחנו

יש בנו משהו דפוק, אנחנו פוגעים באתיופים בגלל צבע עורם נקודה

מרוקאים… פרסים… רומנים… גרוזינים… רוסים… ועכשיו אתיופים.

מה קורה לנו בעניין העור, צבע העור?! זאת האמת, צבע עורם השחור של יהודי אתיופיה.

רוצים הוכחה? ילדים להורים יוצאי אירופה שנולדו בארץ, נקראים 'אתיופים'. העלייה המקבילה מרוסיה סבלה גם היא מגזענות והביטויים הקשים שהושמעו כלפיהם היו מחרידים. אבל שימו לב מה קרה לילדיהם. הילדים מחוץ ל'משחק', ילדי העולים מברית המועצות לשעבר הם ישראליים לכל דבר ועניין.

…מסתבר, שגם לעם חכם ונבון יש דפקטים, ואחד מהם הוא היחס העוין לשונה. זה מתחיל בלצחוק על ילד שמן בכיתה ונגמר בלדכא אתיופי בכל מפגש, כולל בצה"ל.

ההפגנה הקשה שהתקיימה השבוע היא ביטוי מרוכז של תסכול וכאב הפורצים בגלל עוד מקרה של דיכוי בן העדה, כמו שקרה עם הכאת החייל בידי שוטרים.

העובדות מדברות בעד עצמן. זוהי הקהילה-עדה המושפלת והנרמסת מבין כל קהילות העולים שעלו לארץ. אני לא זוכר יחס כה משפיל וממושך לקבוצה באוכלוסייה כמו שקורה כלפי העולים (בעצם, הם כבר לא עולים מזמן) מאתיופיה.

לכל עדה היה דור המדבר שלה ההורים, המבוגרים, אלה שעתידם היה טמון אי-שם בעברם. אלה הסתפקו במועט, באוויר ובאווירה של ישראל, וטעם הנשיקה של האדמה ליווה אותם עד אשר האדמה אספה אותם…

המבחן האמיתי והבולט ביחס האוכלוסייה לעולים צריך להתרכז במה שעושים עם הילדים הרכים. הם התקווה, הם העתיד והם יישאו בנטל קיומה של מדינת ישראל לאורך שנים.

הכישלון החמור, הכואב והמגעיל הוא ביחסם של מוסדות המדינה ואזרחיה לילדים שנולדו כאן, אבל צבע עורם נותר כפי שהיה, שחור. הם המשיכו להיות שחורים, וכנראה שעובדה זו לא תשתנה בדרך הטבע.

משרד החינוך מוביל בכישלון בטיפול ואוזלת ידו בכפיית חוקי מדינת ישראל על מנהלים, מורים והורים עבריינים מהדהד מקצה הארץ ועד קצה.

מה שקרה וקורה בפתח תקווה, לדוגמא. מנהלים, מורים, הורים וגם הרשות המקומית לא השכילו לקבל בסבר פנים יפות את ילדי האתיופים. תרגילים מסריחים, מוסר כפול והתנהלות רשלנית של המוסדות האחראיים הביאו למפחי נפש חוזרים ונשנים כלפי הילדים והוריהם. פתח תקווה היא רק משל.

צה"ל, האקדמיה ומשרד הקליטה התנהלו בפטרונות ובהתנשאות במפגשם עם העולים. הרחקה, הדרה או כלא צבאי היו הפיתרון המועדף.

יש כמובן הצלחות נקודתיות פה ושם, אולם התוצאה הכוללת מצביעה על כישלון מתמשך שאת ביטויו ראינו בכיכר רבין.

למרות הרצון להיות אופטימי, נראה שהרצון הטוב יתפוגג מול המחר האחר, המחר שאת הכותרות יחזרו לתפוס אירועים ביטחוניים, פליליים, פוליטיים ועוד.

כל תוכנית שלא תהיה ארוכת טווח ומוטמעת בכל נשימה ונשימה של מערכת החינוך, הצבא, משרד הקליטה, האקדמיה ומשרדי הממשלה השונים, נועד לכישלון.

והראשונים לעשות זאת, הם אנחנו, אני, אתה ואת. כי אחרת אני מאמין לצעירי העדה שהפיצוץ הבא זה רק עניין של זמן.

 

 

הפסידו ומתנהגים כמנצחים, השמאלנים

אדוניי הארץ מתעקשים להמשיך ולנהל את ענייני המדינה גם כמפסידים & הם ורק הם יחליטו מי יהיה שר או שרה, ובאיזה משרד & לא יאמן כי יסופר

אם מישהו חשב שהשמאל למד משהו מטעויותיו, באו התבטאויות נציגיו בכל הקשור לאיוש השרים העתידיים והחזירו אותנו למציאות.

ההתנהלות של השמאל בכל הקשור לכללי המשחק הדמוקרטי מוזרים וצבועים כאחד.

כאילו שראש הממשלה נתניהו לא פיטר את שרי 'יש עתיד' ויצא לבחירות, למרות שהיו לו מעל שלוש שנים של שלטון, כאילו שנתניהו לא גרף שלושים מנדטים, רבע ממושבי הכנסת והפך למפלגה הגדולה עם פער מהמפלגות שבאות אחריה כאילו וכאילו וכאילו…

זכותם וחובתם של מפלגות האופוזיציה להתנגד, לבקר ולהציג אלטרנטיבות לשלטון הרוב. אולם, לא יתכן שהם יתקפו את מי שעומד להתמנות לתפקיד זה או אחר באופן אישי ועוד לפני שהמועמד או המועמדת טרם אמר 'ג'ק רובינסון'.

כאשר עלה שמה של חברת הכנסת איילת שקד כמועמדת אפשרית לכהן בתפקיד שרת התרבות, קם נציגם בהיכלי התרבות ואמנות משה איבגי ותקף אותה בצורה בוטה. האיש שמזלו משחק לו על במות התיאטרון יותר מכישרונו (לדעתי, וסליחה ממעריציו), משתלח בצורה בוטה בשקד, ואין פוצה פה או מצפצף היוצא או היוצאת להגנתה.

עכשיו כאשר היא מוצעת לתפקיד שרת המשפטים (כך פועלת הפוליטיקה, מחלקים את 'השלל' אחרי הניצחון), יוצאים נגד המינוי הצפוי בהתבטאויות פוגעניות אישיות, ונדמה שסימנו אותה מראש ולא משנה לאיזה תפקיד תמונה.

.

אילו נציגי השמאל היו מתייחסים כך לכל מינוי של חבר כנסת לתפקיד שר או שרה באופן הזה, ניחא. אבל להיות ארסיים וסלקטיביים בצורה כל כך מכוערת, זה מוגזם קצת, גם לאלה שזה שנים שוברים את שיאי הצביעות של עצמם.

והטענה שהיא איום על מערכת המשפט, כל כך מגוחכת כאשר נזכרים שראש ממשלה בישראל הקדים בחירות בשלוש שנים רק בגלל שלא היה בכוחו לעשות את מה שהוא רצה.

 

ותודה לאלון חסן מנמל אשדוד

זה היה שיעור מאלף עד כמה מוגבלת ראייתו החושית של האדם וכושר הבחנתו בין האיש הטוב לאיש הרע

נדמה שהמילים הנכונות לבטא קטסטרופות נגמרו לרובנו.

מילים כמו 'רעידת אדמה' 'יום כיפורים' 'קטסטרופה' מתפוגגות ברגע שהם מבינות מה הולכים לבטא באמצעותן.

רונאל פישר היה פעם עיתונאי חוקר, אימת מוסדות ועבריינים. כישרון הכתיבה הנדיר ואומץ ליבו היו כרטיס הביקור שלו וסדרת הכתבות ב'מעריב' של אז, היו מרתקות והניבו כתבי אישום לא מעטים.

פישר נעלם לתקופת מה, ופתאום הבזיק בשמי המשפט כעורך דין מצליח, סלב וכוכב תוכניות ריאליטי בטלוויזיה.

האמת, לא הייתה כל סיבה לחשוד שמשהו אינו כשורה עם עורך הדין השמנמן והמגמגם שהפך את מומו ליתרון על רבים מעמיתיו.

מסתבר, שכל אותו זמן שאנחנו התפעלנו מביצועיו מול המצלמות ובהיכלי המשפט, הוא התלהב מביצועיו העבריינים.

ככל שנחשפות הדמויות המעורבות בפרשת "רונאל פישר", אתה מבין שחלקים בחברה הישראלית נמצאים בריקבון מתקדם עד כדי נמק.

הסרטן השחיתותי חוצה מעמדות, תפקידים, קציני משטרה, רופאים, עורכי דין וכנראה שגם שופטים.

מסתבר שפישר הקים תעשייה עבריינית תוך ויתור על הטבות המס שמעניקה המדינה לתעשייה. התמנון הזה, פישר שלח זרועות בשלוש מאות מעלות, אחז וסיבך את כל מי שאמר לו שלום.

וכאן אני רוצה לעשות מעשה שכנראה יגרום לחלק מכם להרים גבה. אני מבקש להודות לאלון חסן על שׁחשׂף ופוצץ את ארגון המאפיה הראשונה במדינת ישראל.

אלון חסן, שעד היום לא הוכחו בבית משפט מעשיו העבריינים (יכול להיות שיש) יכול לחוש תחושה עמוקה של סיפוק במעשה האמיץ שעשה. זאת אנחנו יודעים בדיעבד, כמובן.

ככל הנראה אלון חסן חשף את אחד ממעשי השחיתות הגדולים והמסוכנים שהיו כאן בשנים האחרונות, אם לא ניקח בחשבון מעשי שחיתות קשים של 'זאבים בודדים' או כנופיות קטנות מפלסטיק של עבריינים. לוּ אני עו"ד אליעד שרגא מהתנועה למען איכות השלטון, הייתי מעניק לחסן תעודת הוקרה על חלקו הקריטי            בחשיפת הפרשה הקשה הזאת שעדיין לא הגיעו לחשיפתה המלאה.

  

     

 

 

   

 

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad