היום ה-24 באפריל , 2018

Select your Top Menu from wp menus

והארץ הייתה תוהו ובוהו

אז כמה שנים העולם קיים? מיליונים? מיליארדים? או 5778, כפי שלוח השנה היהודי מונה? והאם באמת מישהו מנסה להסתיר את גילם של הנטיפים? אגב, איך יודעים בני כמה הם?

השבוע פורסם בתקשורת מקרה בו מטייל שביקר עם משפחתו במערת הנטיפים בנחל שורק הופתע לגלות מידע מדעי שהושמט משלטי ומסרטוני ההסברה במקום לגבי ה”גיל” של המערה, המוערך ב-5 מיליון שנים. מישהו דאג לספר לנו שהנתון הזה הוסתר מטעמי “התחשבות” הציבור הדתי, שמאמין שהעולם קיים כ-5778 שנים, ולא רצה לגרום לאי נעימות. אז זהו, שלא.
העולם אכן קיים כ-5778 שנים, לפי היהדות, ומי שצריך להתנצל זה לא המאמינים, אלא מי שלא למד שמלבד לוח שנה, יש עוד המון נתונים, והסברים קצת יותר עמוקים משערוך עצמים לא מבוססים, שהשתנו וישתנו כמו טיפות במערת נטיפים.
ננסה רגע להבין את המציאות בשני מישורים: הראשון שיטת ההשערה המדעית, והשני מקורות היהדות לגבי ציר זמן העולם.
נתחיל במדע שמתבסס על תארוך של פחמן 14, “כלי” שמתארך עד אלפי שנים בלבד, ולא נועד לתארך מיליוני שנים. שכן זמן מחצית החיים של פחמן 14 הוא 5700 שנה. לגבי שיטות תיארוך אחרות, אין למעשה אפילו שתי שיטות תיארוך שמניבות תמיד אותה תוצאה. כך שלא ניתן לאמת או לשלול את טענתם, כי אינה מוכחת.

כמו כן, חשוב להבין ששיטות תארוך למיליוני שנים לא נעשות על העצמים או המאובנים עצמם (שלא ניתנים לתארוך), אלא בנויות על השערה לגבי גיל הקרקע שבהם נמצאים אותם חפצים. אלא שהקרקעות התהפכו אינספור פעמים בגלל סיבות גיאולוגיות, כך שהנושא מלכתחילה בנוי על השערות ומחלוקות, ולא על מדע מוכח.

מכל מקום, אפשרי הדבר שה’ פעל גם לאורך מיליוני שנים, וכן  קיימת פרשנות שכזו בקבלה, הנקראת בשם “תורת השמיטות”. ה’ הוא כידוע נצחי, ואין מבחינתו זמן, כי הוא מעל לזמן. חז”ל טענו על התורה שהייתה: “גנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם” (שבת פח, עמוד ב). במדרש אחר סיפרו חז”ל שהיו עולמות נוספים (רוחניים או פיזיים) לפני עולמנו: “מכאן שהיה הקב”ה בונה עולמות ומחריבן, בורא עולמות ומחריבן, עד שברא את אלו” (בראשית רבה, ג, ט). מדרשים אלו זכו לפרשנויות רבות, והם בגדר דברי סוד וקבלה שדורשים ביאור נוסף.
לפי שיטה זו ישנן עשר ספירות, וכנגד כל ספירה וספירה יש את המחזוריות של 6,000 שנים שבהן מתקיים עולם, 1,000 שנים נוספות של מעין-שבת, וחוזר חלילה. הרבה מגדולי ישראל אמרו שאותם שישה ימים שאנו מכירים מבריאות העולם הם ימים במונחי הזמן של הקב”ה ולא כפי שאנו מכירים היום (כ-24 שעות), ולכן זה יכול להסביר על התרחשויות הפיזיות המשמעותיות שהיו בעולם לפני שהגיע למצב המוכר לנו היום.

אין בציטוטים אלה כדי לפרש כעת שהעולם קיים מיליארדי שנים, אך מכיוון שהדברים נוגעים לתורת הסוד, לא היינו נבהלים מפרשנות שכזו אם היה מוכח במאת האחוזים שהעולם עתיק.

 

אז איך בכל זאת נסביר את גיל הנטיפים?
בספרו של הרב מרדכי נויגרשל נכתב: “כשמגיעים לביקור במערת נטיפים שומעים הרצאה מלומדת על גילם של הנטיפים. מעמידים אותנו מול נטיף באורך של שלושה מטרים ומסבירים לנו בידענות כי נטיף זה התהווה במשך שלוש מאות אלף שנים. ויש לכך הוכחה מתמטית נמרצת בלתי ניתנת לערעור: נניח שידוע כי קצב ההתפתחות של הנטיף, העשוי ממינרלים, הוא סנטימטר אחד באלף שנים (המספרים נבחרו כדוגמה באקראיות), הנטיף יגיע לאורך עשרה ס”מ מקץ עשרת אלפים שנים. ולאורך מטר מקץ מאה אלף שנים. כך שאם אורכו שלושה מטר, מוכרח הוא להיות בן שלוש מאות אלף שנים וגיל המערה, ודאי הרבה יותר! מי יכול להתווכח עם חישוב מתמטי כזה?

“והנה”, ממשיך הרב נויגרשל, “מתחת לגשר שנבנה בסן-פרנסיסקו לפני 30 שנה התגלה לפני חמש עשרה שנים נטיף באורך מטר וחצי, נטיף המורכב ממש מאותם מינרלים שמהם מורכב נטיפנו החביב ממערת הנטיפים עתיקת היומין, מה שמוכיח חד משמעית כי גיל הגשר חייב להיות יותר ממאה וחמישים אלף שנים! ואולם, מה נעשה שהמהנדסים שבנו את אותו הגשר עדיין חיים, וטוענים בלהט כי בנוהו לפני חמש עשרה שנים בלבד לפני גילוי הנטיף.

“עונים לנו”, מסכם הרב נוגרשל, “נו, באמת… הרי כולם יודעים שבשנים האחרונות היה בסביבה מצבור גדול של מינרלים, ולכן הנטיף התפתח מהר מאוד… ומי אומר שבסביבת מערת הנטיפים לא היה מצבור גדול של מינרליים לפני אלפיים או שלושת אלפים שנה, בגלל סיבות שלא תועדו בידי כותבי דברי הימים דאז, ולו מהסיבה הפשוטה, שלא היו כאלה? ואם נשאל, מדוע לא נשאר זכר לאותו ריכוז גבוה של מינרלים, התשובה היא שאכן נשאר זכר, הנטיף. מדוע הוא מהווה ראיה לגיל מופלג של הסביבה, ולא לריכוז גבוה של מינרלים בעבר הלא רחוק??” (והשבות אל לבבך, עמ 79).

על דבריו של הרב נויגרשל יש להוסיף את הידיעה כי אנו יודעים שבעבר היו ריכוזים גבוהים מאוד של מינרלים בכל רחבי העולם, בעקבות המבול שמסופר בפרשת השבוע.
יומו של הקב”ה

נשאלת השאלה, מהו אורכו של “יום” המוזכר בסיפור הבריאה. במקרא נכתב: “כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור”. על פסוק זה נדרש כי יומו של הקב”ה הינו כאלף שנים של בני האדם, מסביר רש”י: “אלף שנים של בני אדם הם כיום אחד של הקב”ה”. לקושי על השאלה, כיצד האדם הראשון חי אלף שנים על אף שאכל מעץ הדעת והיה צריך למות משום שהוזהר על ידי הבורא “ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל מימנו כי ביום אוכלך מימנו מות תמות”, והקושי הוא שהרי אדם הראשון חי עוד 930  שנה לאחר שאכל מעץ הדעת, והרי כתוב שמי שיאכל מעץ הדעת מות יומת, ועל כך עונה רש”י שהמדובר כאן הם באלף שנים אנושיות שהם יום אחד אלוקי.

ישנו רב גאון בשם ישראל ליפשיץ זצ”ל, מגדולי חכמי אשכנז, שחי בגרמניה בתחילת המאה ה-19, שכתב חיבור בשם “דרוש אור החיים”, שם הוא מבאר באריכות על פי הקבלה, שהעולם כבר היה קיים שלוש פעמים, ואנו נמצאים בעולם שנברא בפעם הרביעית. כל עולם היה קיים במשך ששת אלפים שנים ובאלף השביעי היה חרב, וחוזר חלילה שלוש פעמים. הרב ממשיך ומבאר שם, שכל עולם נברא בצורה יותר משוכללת מהעולם שקדם לו: בעולם הראשון היו רק חפצים דוממים, ובעולם השני נבראו גם הצמחים. בעולם השלישי כבר נבראו בעלי החיים, וגם בני אדם, אך לא מפותחים. ואילו עתה, בעולמנו הנוכחי, נבראו האנשים המפותחים. וגם בעולמנו זה, ככל שנוקפות השנים שׂכלם של האנשים, מתפתח יותר במדע ובטכנולוגיה. הרב ליפשיץ מעגן את דבריו בתוך פסוקי התנ”ך ומדרשי חז”ל.

הרב ליפשיץ מסביר בכך כמה וכמה דברים שמצאו חוקרי המדע, אשר היו נראים לכאורה כסותרים את הנאמר בתנ”ך לגבי בריאת העולם, כפי שנבאר: חוקרי המדע גילו מאובני דינוזאורים וממותות, לטענתם, על פי בדיקות שהם ערכו, גילם הוא בן עשרות אלפי שנים. דבר זה עומד בניגוד לנכתב בתנ”ך, שגיל העולם נכון לשנה הנוכחית הינו 5,778 שנים בלבד. התשובה היא, שמאובני הדינוזאורים והממותות שנמצאו הינם שרידים שחיו בעולמות הקודמים. בכך ניתן להבין ממצאים תמוהים שנתגלו, אשר אין לחוקרים הסבר לתופעה, כגון, נמצא מאובן של פיל בקוטב הצפוני, והרי פיל אינו יכול לחיות במקום קר כזה, אם כן כיצד הוא הגיע לשם? התשובה היא, פיל זה הינו שריד מהעולמות הקודמים.

דבר נוסף: בעת שחקרו את שכבות מעמקי האדמה, נתגלה, כי החיות שנמצאו בשכבות העליונות היו יותר מפותחות מהשכבות התחתונות. ממצא זה הביא את דרווין לבנות את תיאוריית האבולוציה, הגורסת כי בעלי החיים והאדם התפתחו בצורה הדרגתית זה מזה. אין ספק, שתיאוריה זו נוגדת את הנאמר בתחילת חומש בראשית, כי העולם נברא בבת אחת בששת ימים, והמינים לא התפתחו זה מזה. ומה בדבר ממצאי השכבות? הרב ליפשיץ מבאר את העניין כך: השכבות התחתונות מייצגות את העולמות הקודמים, ואכן, כבר ביארנו שכל עולם שנברא היה מפותח יותר מקודמו.

 

הורדים הפורחים

ברוך השם, העיר קריית שמונה זכתה להיצע משובח של חגיגות שמחת תורה ברחבי העיר, מלבד המקומות המרכזיים, ישנם בתי כנסת רבים שעושים הקפות, שרים ורוקדים בשמחת תורה באהבה ואחווה. בשנים האחרונות, החלו לקיים את החגיגות גם בשכונת הורדים, וזאת לאחר שהרב איתמר לוי הגיע לשכונה והציע למנף את עניין ההקפות ולאחד את שלושת בתי הכנסת של השכונה במגרש הכדורסל העליון, ומאז זה סיפור הצלחה. בכל שנה מספר המשתתפים גדל, וכעת הפך המקום להיות המוקד המרכזי של העיר. בנוסף, נראה שהמארגנים מפיקים לקחים, מתקנים ומשכללים דברים, כמו למשל עניין המחיצות שהוסיפו המון קדושה וברכה לאירוע האחרון.
מלבד שמחה, אהבה והמון קדושה, הביאו השנה גם תקליטן ברמה גבוהה מאוד, אוכל חינם, ואינספור הגרלות ופרסים לילדים המשתתפים.
הרב איתמר גייס תורמים שביחד איש אחד ולב אחד הכשירו את המקום למאות המשתתפים שדאגו למחיצות (יוני – אירועים ברון) ושניעום (הרצל ועידן מרג’ני), זיקוקים (יואב האברג’ל), שתיה (אבירן, ביגדן), פרסים והגרלות (מוריס לוגאסי), נקיון והכנת השטח (עיריית קריית שמונה), תשלומים והוצאות (מאור לוי -ביצי משק, איתן דוידי והמועצה דתית)

 

(כיתוב לתמונה עליה לרגל)
כבר שנה חמישית שמתקיימת עלייה לרגל בפסח וסוכות. והפעם יצאנו מבחרי צדיקי העיר למערת המכפלה, קבר רחל, הרובע היהודי והכותל. ישר כח

 

מידהדות

דיסק חדש ומומלץ לאחרי החגים – צמאה 4 – אמנים שרים תפילה:
בצמאה 4, נפגישים מבצעים ויוצרים חדשים ומרעננים עם ניגוני חב”ד מסורתיים.
באלבום נוטלים חלק לא מעט אמנים ויוצרים שטרם לקחו חלק בפרויקט, כדוגמת: קובי אוז, קובי אפללו, נתן גושן, שלמה גרוניך, אמיר דדון ועידן חביב. לצד המבצעים המוכרים והאהובים- אביתר בנאי, אריאל זילבר, אברהם פריד, שי צברי, יונתן רזאל וישי ריבו.

אולי יעניין אותך