היום ה-25 בנובמבר , 2019

Select your Top Menu from wp menus
120 x 600
120 x 600

הלוחמת

 

כאשר הפוליטיקאים עסוקים בבחירות ובהרכבת ממשלה, מישהו נפגע, וזה אנחנו התושבים, הציבור בכללותו. אין כאן ימין או שמאל. כל החולים, כל הנפגעים כל הילדים, הזקנים והנכים נושאים בדעות כאלה ואחרות, וזה ממש לא משנה מה חושבים כאשר הם סובלים.

בתוך התסריט הזה צריך להתנהל כי כידוע אין וואקום בטבע ובפוליטיקה.

ישנו גוף אחד, 'לובי 99' שלולא הוא הקטסטרופה הייתה טוטאלית, שפועל במלוא המרץ כדי שהאינטרסים הלגיטימיים של הציבור לא יפגעו או שהפגיעה בהם תהיה קטנה.

ימית מלול-ינאי, בת קריית שמונה, היא אחת מהדמויות הפעילות והדומיננטיות ב'לובי 99' והיא וחבריה נמצאים במיוחד בימים אלה בחזית עם האצבעות על הדופק.

ימית ינאי מלול, עו"ד במקצועה (מ-2005), מרצה ומומחית בתחום חקר אזור הגליל היא כיהנה כראש המחקר ברשות לפיתוח הגליל והיא אחת השותפות בכתיבת 'התכנית הלאומית לצפון'.

עד היום עסקה במחקר במכון במרכז משאבים בשיתוף עם אוניברסיטת חיפה ומתמחה בכתיבת ניירות עמדה ומסמכי מדיניות הנוגעים לאתגרים ומגמות אזוריות.

ימית, תזזיתית ועל אף היותה בת האזור, עיקר פעילותה מתרחש במחוזות ירושלים, תל אביב וחיפה.

את פעילותה ומעורבותה בעשייה הציבורית היא ינקה בבית, בבית אביה סמי ובבית הסבים משני הצדדים, יעקב מלול וסמי דמורדו זכרם לברכה.

מסתבר שהיא ינקה נקטר משובח שבא לידי ביטוי בפעילותה הענפה.

עוד ימית כיהנה בעבר כיו"ר ועדת הערר לענייני ארנונה בעיר קריית שמונה, הייתה חברת הנהלה ומנהלת חטיבת שיווק ויחסי ציבור במכללת תל-חי והרצתה בחוגים שונים במכללה, בעיקר בתחומי השיווק, יחסי הציבור, יזמות עסקית ודיני עבודה.

בנוסף לתואר במשפטים והסמכה כעורכת דין משנת 2005, יש לה תואר בממשל ופוליטיקה. תואר שני מהפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל-אביב ו-University of California, Berkeley.

במקביל לעבודתה, היא משלימה את לימודיה לתואר דוקטור באוניברסיטת חיפה בתחום 'פוליטיקת הקרקעות בגליל העליון'.

עם המטענים האיכותיים הללו, נוסקת ימית לגבהים ולמקומות שרק טוב יוצא מהם, לטובת הציבור והתושבים באשר הם.

נשואה ליניב ואמא לאריאל ועמית.

  • ימית, מה מביא אותך לעסוק בתחום הכל-כך מורכב וכפוי הטובה ששמו 'עבודה למען הציבור'?

ימית: "נולדתי בקריית שמונה, גדלתי בבית פוליטי בשנה שבה אבי סמי מלול התמודד ברשימה למועצה מול סבי סמי דמורדו. שני הסבים שלי יעקב מלול וסמי דמורדו ז"ל היו מעמודי התווך של העשייה הפוליטית והחברתית בשנות החמישים והשישים ואף מאוחר יותר, היה לי את בית הספר הפוליטי הכי טוב שיכולתי לבקש, התחנכתי על מורשתו הסוציאל-דמוקרטית של בגין ועד היום דבקה בה".

ימית נולדה ביום המהפכה הצרפתית, ומי יודע אם בשל כך נזרעו בה הרצון והשאיפה לחירות ולשוויון שהיא כה מחויבת להם.

 

ימית: "הייתי מרדנית ונערה דעתנית שלא אהבה ללכת בתלם, הבנתי בגיל צעיר, שאני רוצה לשרת שרות משמעותי את המדינה. התגייסתי לחיל האוויר כצלמת מוטסת מבצעית והתאהבתי בשירות. כשהשתחררתי מהצבא התחלתי ללמוד ממשל פוליטיקה ומשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה (הבחירה הכי מדויקת שלי) לימים, עשיתי תואר ראשון ושני במשפטים (ברקלי) הוסמכתי כעו"ד והיום בלימודי תואר שלישי באוניברסיטת חיפה.

אחרי עשור בתל אביב, חזרתי לקריית שמונה התחלתי את הקריירה שלי כמרצה במכללת תל חי ולאחר מכן כחברת הנהלה ויושבת ראש וועדת ערר לענייני ארנונה בקריית שמונה ומשם הדרך לפוליטיקה הייתה קצרה".

 

 

  • מה המאמין שלך בעבודה?

ימית: "יש משפט של מהטמה גנדי, שאומר ש'על כל אחד מאתנו להיות השינוי שהוא היה רוצה לראות בעולם'. אני רוצה להפוך את הפוליטיקה למשמעותית, ואת העוסקים בפוליטיקה לאנשים בעלי עומק, ערכים, חשיבה יסודית, לקיחת אחריות ומחויבים לאזרחים שהצביעו להם. אני מאמינה באנשי הלובי 99 שיתוו את הדרך קדימה, שיביאו את השינוי ויחוללו כאן תיקון חברתי משמעותי.

מבחינתי, זו זכות ושליחות להיות בצומת של שינוי והשפעה ומי שהחיידק הציבורי בוער בתוכו לא יכול אחרת. סבי ואבי נתנו לי שיעור אישי בפוליטיקה, בחשיבה, במנהיגות ובערכים חברתיים ובעיקר בגאווה להיות מי שאני", אומרת ימית.

בשנים האחרונות, בעקבות המשבר הדמוגרפי בקיבוצים, החלו בבניית ה'הרחבות', מילה אחרת להגדלת הישובים, אומנם בהגדרות שונות, אך על בסיס קיומי משותף, הקיבוץ הישן וההרחבה המתחדשת.

מבלי להיכנס לעמדת שפיטה ולהיצמד לעובדות, ניתן לקבוע שחלק לא מבוטל, ובהרחבות מסוימות, חלק ארי, היו המיטב מבני ובנות קריית שמונה שהתאכלסו שם.

זו היה מעבר קליל שאינו כרוך במשברים. בני העיר נסעו חמש דקות לבית ואיכות חיים משופרים מבלי לוותר על המשפחה, העבודה והחברים.

מבחינתה של קריית שמונה הייתה זו מכה אנושה בעיכוב בהתפתחותה ולקיבוצים מנת דם רענן וחמצן שלא יסולא בפז.

כאמור, הדברים אינם באים ממקום של שיפוט אלא, ניתוח ותאור העובדות.

ימית: "אני נשואה לבן קיבוץ מרום גולן וגרה בקיבוץ להבות הבשן. קריית שמונה זה הבית. זו תבנית נוף הולדתי. טובתה של העיר קריית שמונה וחיזוקה כעיר מחוז הם נר לרגליי, היא זו שפועמת בי, היא זו שמנחה אותי והיא זו שמגדירה אותי. כך אני חשה וזה הדלק המניע אותי".

 

  • בואי נדבר על שחיתות במגרש המוניציפאלי. מה זה אומר מבחינתך?

ימית: "המוקד בהא-הידיעה של פוטנציאל השחיתות הוא תחום התכנון והבנייה. שם נמצא הכסף הגדול. אישור של כמה אחוזי בנייה נוספים במבנה שווים לקבלן הרבה מאוד כסף. כתבי האישום נגד אנשי השלטון המקומי, נבעו במקרים רבים מהתנהלותם בוועדות האלה. ראש הרשות עומד בראש הוועדה או ממלא מקומו ולהם יש למעשה את הכח להפעיל את חוק התכנון והבנייה ברשות שלהם לטובת תכנון יעיל ולטובת הציבור או לטובת בעלי האינטרסים. הרכב הוועדה הוא פוליטי, וכאן בא לידי ביטוי הקשר "המאוד לא קדוש" בין קבלנים, תרומות למערכת הבחירות ונבחרי ציבור שמטרתם היא להיבחר שוב. לכן נוצרים ניגודי עניינים וכר פעולה נוח לשחיתות", אומרת ימית בביטחון השמור למי שלמד את עובדות החיים מאבא סמי שהיה איש ציבור מרכזי, חבר מועצה דומיננטי משך שנים וממלא מקום וראש עיר בפועל.

היום, עיקר פעילותה ב'לובי 99' גוף לוביסטי שהוקם כמיזם מקורי וחדשני בישראל בשנת 2015, וקבע מחדש את כללי המשחק בפרלמנט הישראלי.

אם עד אז הסתובבו במסדרונות הכנסת, בוועדות ובלשכות השרים לוביסטים ממומנים מטעם בעלי עניין בכסף הגדול, הרי שמאז 2015 הצטרף שחקן מרכזי שכל-כולו ציבורי ולמענו.

יחסי הכוחות בין מאות(!) הלוביסטים המשרתים בעלי אינטרסים כלכליים-פרטיים ובין 'לובי 99' היה לטובת בעלי העניין, לפחות על הנייר. אולם, בעקבות הנבחרת המעולה שהקימו חברי הלובי הציבורי (ראה ימית וחבריה ל'מועדון') יחסי הכוחות לא השתנו, אך איכות המאבקים והתוצאות, כן.

ימית: "במהלך השנים האחרונות ניהלתי לא מעט מאבקים מול הממשלה, מאבקים אלו היו עניינים והתמקדו בהובלת תכנית לאומית. במסגרת זו הייתי בין מייסדיי תנועת 'הגיע זמן גליל'. יזמנו מאבקים מוצלחים לשינוי מפת הטבות המס, מאבק להשבת השליטה הציבורית למכללת תל חי והמאבק על הגבולות וצדק חלוקתי בגליל. למרות המאבק הנוקב, יחסיי שלי עם השרים וחבריי הכנסת נשארו טובים ואף התחזקו והתהדקו, בשל הבנת האינטרס המשותף ומשום שגם 'בריי הפלוגתא' שלי בנושאים אלה  ידעו שאני מנהלת מאבקים שמייצגים בעיות אמתיות ולא פועלת מתוך שיקולים אישיים ופוליטיים צרים. כשסברתי שפוגעים בנו, לא היססתי להביע עמדות נחרצות וברורות. חונכתי בבית שאסור להקריב עיקרון למען שאיפה אישית. גדלנו עם קוד מוסרי ובכל מקום שראיתי דבר בלתי הולם, מחיתי".

"כל חיי לא חששתי להיאבק אל מול כוחות חזקים, אני נמנית עם אלה שמניפים את דגל המאבק בשחיתות. איני אישה שנמנעת מעשייה וכך בתור אשת ציבור ומעשה, חוויתי על בשרי את משמעות המשפט ש'הכל פוליטי והכל אישי'.

 

השיתוק במערכת הפוליטית הוא בעיקר במגרשם של נבחרי הציבור, השרים השונים. מצב זה מביא לסכנות בשל העדר דיון ציבורי שקוף ובהעדר פיקוח על מי שמנהלים בפועל את המשרדים, הפקידים.

ימית: "ההחלטות הכלכליות, שמשפיעות כל הכיס של כולנו מתקבלות מאחורי הדלתות הסגורות של משרדי הממשלה ללא הדיון הציבורי בכנסת, בעלי ההון הרבה יותר חזקים והרבה יותר משפיעים.

זהו כר פורה ללחצים ולחיזוק כוחו של ההון על החלטות הממשלה.

הלובי היה בחודשים האחרונים, בכל המקומות בהם גילינו שעלולות להתקבל החלטות שאינן לטובת הציבור".

  • יש דוגמאות?

ימית: "כמובן, בהחלטה של הממונה על התחרות לאפשר ליצחק תשובה לרכוש את צינור הגז, לקחנו את תשובה ואת הרשות לבית המשפט.

בהחלטה על דמי הניהול הסמויים בפנסיה, אנחנו פועלים מול ועדת הכספים ורשות שוק ההון ליצירת שקיפות למבוטחים על מה הם משלמים.

במינויים של אנשי ה"הון שלטון" לעמדות בכירות במשק (למשל בכיר במשרד המשפטים ליו"ר איגוד הבנקים) התנגדנו והצלחנו לסכל את המינויים".

 

  • כיצד את רואה את הדברים?

ימית: "אם אנחנו רוצים גליל עליון איתן, צריך עיר מחוז חזקה. היחלשותה או היעדר הצמיחה של קריית שמונה נעוצה בשתי סיבות מרכזיות, האחת, העדר עתודות קרקע הראויות לבנייה ומחסור בשטחים לפיתוח והיעדר מקורות תעסוקה ושנית, הגירה מהעיר לסביבתה הכפרית כתוצאה מההרחבות הקהילתיות בקיבוצי האזור שהחלו בסוף שנות ה-90 שמשכו אליהן אוכלוסייה מקריית שמונה".

 

  • היכן היית מניחה את האצבע באשר לסיבות שעיכבו את התפתחותה של העיר?

ימית: "קריית שמונה סובלת עשרות רבות של שנים ממצוקות שחלקן נובעות מבעיות ביטחוניות. בנוסף, העדר שטחים מניבי ארנונה, המחסור בשטחים לפיתוח ולתכנון גרם להגירה של ההון האנושי החזק מקריית שמונה למרחב הכפרי ביישובים הסמוכים.

ההרחבות הקהילתיות בקיבוצי האזור שהחל בסוף שנות ה-90 הוציאו מתוכה אוכלוסייה שהעדיפה לעבור למרחב הכפרי והותיר בעיר אוכלוסייה פחות ניידת ויותר מוחלשת.

סיבה נוספת להגירה מקריית שמונה לקיבוצים הינה שינוי את מפת הטבות המס, קריית שמונה איבדה את היתרון היחסי שלה פעם אחת על פני המדינה ופעם שנייה על פני האזור".

 

ימית חוקרת את הנושא ודבריה והנחות העבודה שלה מגובים במסמכים, פרוטוקולים ותיעוד שיחות עם נבחרי הציבור בקריית שמונה.

 

ימית: "המעבר של משפחות חזקות מהעיר קריית שמונה לקיבוצים מחייה מתחים ישנים: הסוסים כבר ברחו. אבני היסוד של העיר עזבו. ההרחבות מסביב לקריית שמונה לקחו מקריית שמונה את ההון האנושי החזק בשל העדר עתודות קרקע לפני עשור. לצערי היה רגע דרמטי של ועדת חקר גבולות שפעלה ב-2008 והייתה עתידה להביא בשורה אמיתית לקריית שמונה. ראש העיר הנבחר יחד עם מועצה שלמה (חודש וחצי לאחר כניסתו לתפקיד) ביקשו לסיים את עבודתה ולוותר על עתודות קרקע לעיר. זה היה דור העתיד של העיר והוא עבר להרחבות. העיר מזדקנת ומאבדת אוכלוסייה עם פוטנציאל של עשייה ומעורבות. העיר גם מפסידה תקציבים, למערכת החינוך למשל".

ימית נוקטת בביקורת נוקבת על נבחרי הציבור בקריית שמונה מול העוצמה הכלכלית והארגונית של המועצות האזוריות. שם המשחק הוא 'חוסן כלכלי ויזמות', ובמשחק הזה קריית שמונה הפסידה.

ימית: "המחקר שלי מציג את אחת מהסיבות לקריסה הכלכלית של העיר קריית שמונה אל מול איתנות המרחב הכפרי, שהיא ההתפתחות המואצת של אזורי מסחר במועצות האזוריות. הדוגמא הבולטת לכך הייתה אזור התעשייה ביג. למרות שקיימת בפועל חלוקת הכנסות שווה בין קריית שמונה למועצה אזורית גליל עליון,  בעלי העסקים יצאו מתוך קריית שמונה ודילל את פעילות המסחר בעיר ובמקביל העשיר את קופות המועצה. במקום שקריית שמונה תקבל מאה אחוז הכנסות בתוך גבולות השיפוט שלה, בגלל שהעסקים יצאו החוצה היא מקבלת מחצית מההכנסות. המחקר שלי מציג את תופעת 'קריית שמונה ביגים סביב לה'. כראיה ניתן לראות את מתחם הביג הכפרי שנבנה בימים אלה בכניסה לקיבוץ דפנה על שטח של 1000 מ"ר ובכך ממשיכים לעקר את מהות קיומה של העיר קריית שמונה כמרכז כלכלי ומסחרי לשרות האזור כולו".

 

ימית חיה בעולם תובעני שקריירת האישה מובנת, אולם מטלות החיים והיצר האימהי עדיין לא התרגלו להם. קריירה שהיא אימהות והצלחה אישית-מקצועית, וזה לא פשוט.

ימית: "אימהות וקריירה בעולם התובעני שבו אני חיה, דורשת יכולת תמרון גבוהה בין התא המשפחתי לשליחות ציבורית.

שגרת יומי כאמא, עמוסה. אני מתחילה את היום בחמש בבוקר כדי להספיק להתארגן לפני שהבנים מתעוררים, כריכים לבית הספר, מסדרת בגדים ויוצאת לכיוון המרכז לעקוף את הפקקים. פעמיים בשבוע אני בגליל, השאר ברחבי הארץ, תל אביב, כנסת.

זו התמודדות שהיא תמיד נמצאת שם, היא אף פעם לא נגמרת, והיא איתי לאורך כל השנים. ההתמודדות והצורך לאזן בין הדברים שאני מאמינה ופועלת בהם, לבין הדברים שאני אוהבת לא פחות שזו המשפחה שלי. בהרבה מובנים אני חושבת שאני מצליחה למצוא את האיזון, תודות לעזרה הרבה של הוריי. אני בעיקר עושה את מה שאני עושה, ומקווה שהמודל של מה שאני עושה הוא מספיק בכדי שהבנים יבינו מה הם רוצים לקחת ומה לא לחייהם".

 

 

  • ולשאלה הבלתי נמנעת. תלכי לפוליטיקה?

ימית: "לא נראה לי אקטואלי, נכון לעכשיו. אני אוהבת לשרת ולפעול למען הציבור לכן הצטרפתי ל'לובי 99' לעשיה ציבורית חברתית. מה תהיה הקונוטציה, מה תהיה הסיטואציה ואם ומתי היא תקרה, ימים ידברו".

אז כן, מנוסח תשובתה, נראה את ימית במגרש הפוליטי של הגדולים. כי ככה עונה פוליטיקאית…

 

אולי יעניין אותך