היום ה-22 בספטמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

להיות אדם להיות יהודי

השבוע יצא דובר צה"ל בסיפור הסודי הכי גלוי שהיה לנו בשנים האחרונות.

הסיוע ההומניטארי והרפואי שישראל מעניקה לפליטים הסורים הנרדפים עד צוואר על ידי משטרו של אסאד, אירגוני טרור מתחרים, בקיצור, יד אח באחיו.

עיקר תשומת הלב מופנית, מהטבע האנושי אל הילדים חסרי הישע וחסרי ההגנה המשלמים את מחיר הדמים הסורי, העירקי, הדע"שי, של חוסר ההתערבות של אובמה וההתערבות של פוטין ועוד.

הפעולה¸ שישראל נקטה ונוקטת אינה רק הומניטארי, אלא שכל ישר של מדינה שהיא חלק ממשפחת העמים. אפשר להיות מתלמידיו של בית שמאי ולנקוט דין קשה ומתעלם מהטרגדיה האנושית, ואף למצוא לכך צידוקים מוסריים ואינטרסנטיים, ואפשר להיות פשוט בן אדם, אחד האדם מהסדרה "בצלם ברא אותנו" היצירה המופלאה של היושב במרומים.

נכון, אפשר להבין את הזעם של היושבים בצפון, בפריפריה, כאשר הם רואים את המשאבים הניתנים לאויבנו מאתמול, וכאן אין חדר מיון ושירותים חיוניים הקשים להשגה, אבל אפשר גם לגלות חמלה ולומר שזה לא על חשבוננו, ואם מדינת ישראל רוצה, היא תמצא את המשאבים לטובת תושבי הפריפריה בצפון ממקורות אחרים. עניין של בחירתה של המדינה.

תראו, הכי קל במזרח התיכון, בישראל, לצבור אבנית על הלב שלנו, לאטום אותו לרגשות אנושיים בסיסיים, ולמצוא אלף ואחד צידוקים. אבל אפשר גם לדבוק בציווי האלוקי לאהבת אדם באשר הוא אדם, ורק אם אותו אדם הוא אויב, לנהוג אחרת.

אבל לך תדע עד כמה נפתלות דרכיו של האלוקים. אתמול אנחנו, היהודים היינו 'חומר הגלם' לבית המטבחיים של הצורר הנאצי, והעולם התעלם, לא ראה, לא שמע ולא זעק את זעקתנו. היום, יש לנו מדינה, ברוך השם, אנחנו ריבוניים במדינתנו וזכינו שיש לנו את זכות ההחלטה וחובת הבחירה בין טוב לרע, בין אויב לאוהב, ובין רגישות לאטימות.

מדינת ישראל בחרה בחירה נכונה. היא בחרה בצלם שבאדם, בילדים חסרי ישע ופתחה את ליבה ואת כיסה לסייע, ולוּ במשהו למי שאנחנו היינו במקומם רק לפני שבעים וחמש שנים.

 

 

 

 

כשבעל הבית באמריקה לא תומך בטרוריסטים

 

אי אפשר שלא להתייחס לרצח השוטרים בהר הבית, ולא לראות את הנשיא האמריקאי ברקע.

נכון, שזה רחוק מאיתנו גיאוגרפית, אולם המרחק המנטאלי בין האירועים ובין המציאות הישראלית הוא אפס.

נעקוף באלגנטיות את המצע הדתי (חבל על הזמן, כל צד ימשיך לאחוז בעמדותיו) ונגיע לעניין הפרקטי.

מהרגע שמשה דיין, שר הביטחון במלחמת ששת הימים זרק את אבן המקומות הקדושים לבאר השנאה האיסלמי, הוא קבע למעשה כיצד יראו הדברים בשנת 2017.

דיין, כשר בממשלת ישראל, וכמוהו היו עוד רבים במשך השנים, התאמץ להפחיד את עצמו (במלחמת יום כיפור הוא אמר 'חורבן הבית השלישי'), וגם לפעול בהתאם ולוותר על השליטה במקומות הללו, חרץ לדורות את תמונת המצב.

כן, אני שומע 'משיחיסטים' 'מחרחרי מלחמה' ועוד כהנה וכהנה ביטויים המצביעים יותר על אלה האומרים אותם, ולא על האויב שעומד מולך.

הראיה שאנחנו מפחידים את עצמנו, ומתנהגים בהתאם הוא הסיפור המופלא שדווקא התרחש הרחק-הרחק מכאן. בבית הלבן בארצות הברית. כאשר ברק אובמה נבחר לנשיא והפיח רוח חדשה ותקווה לעמי האזור על 'חירות' ו-'חופש', והנאום המתרפס שלו בקהיר, קיבלנו את התגובות בהתאם. מדינה אחר מדינה קרסה, מלחמות אחים ושחיטה סיטונאית של בני אותו עם. הפראיירים שילמו מחיר יקר ובראשם הרודן קדפי בלוב, בן עלי בתוניסיה ואיבדו את שלטונם.

בסוריה נהרות הדם ממשיכות לזרום, והמדינה היחידה ששרדה את הצונאמי האיסלמי שחולל אובמה, הייתה גם המדינה והעם הוותיק והחכם, מצרים.

הרוח הרעה שהפיח אובמה באיסלמיסטים גבתה מחיר דמים יקר מאוד מבני העם שלהם, הרסה כל חלקה טובה במזרח התיכון, ועדיין מעשי הטרור והמלחמות הדתיות ומלחמות האחים, מתנהלות.

לאותו בית לבן נבחר לפני מספר חודשים נשיא אחר, לא אהוד, בלשון המעטה אצל מתנגדיו, דונאלד טראמפ.

טראמפ דיבר ומדבר אחרת. לא מתחנף, מדבר ברור נגד הקיצוניים ולפעמים גם מעט מגזים. המסרים שהוא ואנשיו העבירו לעמי האזור ולאבו מאזן, הסתכם בשתי מילים 'עד כאן'.

כאשר מתרגמים את שתי המילים האלה של טראמפ לערבית, זה נשמע בערך כך "נעים או לא נעים לכם. קוראים לי דונאלד טראמפ, אני השריף החדש בשכונה ואיתי אל תתעסקו בשקרים, כפל לשון ותחאראוות".

את המשפטים האלה החבר'ה הבינו טוב ומהר מאוד.

…אירועי הר הבית, נכון לכתיבת שורות אלו, עדיין על 'אש נמוכה'. הרטוריקה מתלהמת, אבל בתכל'ס? הם לא חוצים את הקו האדום.

המקרה הזה, בו נרצחו שני שוטרים במקום הכי קדוש, חייב לשמש 'אבן בוחן' לעתיד. ישראל צריכה לעזור לנשיא ארצות הברית טראמפ להעביר את המסר כפי שהוא מבין, בלי קריצות ובלי 'ממשיכי דרכו של משה דיין'.

 

 

תפסיקו ללכת עם הראש בקיר

הכתובת היא: משרד הבריאות וקופות החולים, ולא אף אחד אחר

בעולם הפוליטי בו 'כל ממזר מלך', קשה להבחין בין אמת לשקר, בין עיקר לטפל, ובעיקר בין פוליטיקאי שעושה הכל 'למענך' לבין פוליטיקאי שאומר לך את האמת בפנים ומסתכן בהרחקתו מהמטרה לשמה נבחר.

לאחרונה מתעקשים לשאול אותי, בעקבות הדברים שכתבתי על החובה לפנות לשר הבריאות בעניין המוקד הרפואי, מדוע אני לא מפנה את האצבע המאשימה לראש הממשלה בנימין נתניהו. 'למה אתה מגן עליו'.

אז ראשית, נתניהו לא זקוק להגנתי, הוא מגן על עצמו בצורה מצוינת.

שנית, הגיע הזמן אחרי שבעים שנות עצמאות שהתושבים יתבעו את המגיע להם מהכתובת הנכונה. בריאות, משר הבריאות. חינוך, משר החינוך וכך הלאה.

עוד מוסיפים ומקשים. 'אז למה נתניהו לא מפטר את ליצמן?'

השאלה הזאת, אם תשאל בארצות הברית, היא נורמאלית. בישראל, השאלה הזו בעייתית. מדוע?! כי המשטר הוא רב מפלגתי-קואליציוני. בניגוד לארה"ב או לצרפת, הנשיאותיות, בהן הנשיא לא זקוק לאישורו של אף אחד, ממשלת ישראל מורכבת משרים הבאים ממפלגות שונות, נותנות את הרוב לראש הממשלה. אגב כך, ההליך הזה יוצר משוואת אימים של תלות מוחלטת בין מרכיביה של הממשלה, ובראש הממשלה בראש.

נתניהו יכול לפטר כל שר (על פי חוק), אבל נתניהו לא יכול לאלץ שום מפלגה לתמוך בו להיות ראש ממשלה, אם הוא מפטר את הנציג של אותה מפלגה בממשלה/קואליציה.

ולכן, העניין יכול להיות פשוט יותר אם האזרחים מפנים את תביעותיהם לקבלת שירותים בצורה ממוקדת אל השר הממונה. ולכן, לשר, במקרה שלנו שר הבריאות, יש שתי אפשרויות: להכיר בצדקת הדרישות ולספק פתרונות, או להתעלם ולהסתכן בתגובה לא נעימה מצד המצביעים. אבל מה לעשות שמצביעיו של שר הבריאות בכלל לא נמצאים בין קהל הלקוחות.

מנוף הלחץ אפקטיבי ככל שהוא חופף בין הדרישות ובין מי שחייב לספקן.

התביעות שלנו לשירותי רפואה נאותים, הן כמוקד רפואי והן כחדר מיון קדמי, חייבות להיות מופנות לשתי כתובות: הראשונה משרד הבריאות והשר ליצמן והשנייה אל קופות החולים.

פירוט הדרישה לשירותי רפואה הם: קיצור תורים לניתוחים, צילומים, רופאים מקצועיים, רופאי משפחה, טיפול בגיל הרך ועוד ועוד, צריכה לבוא ממקום ש'את השירותים הללו המדינה וקופות החולים חייבים לנו, כי שילמנו עבורם במס בריאות למדינה ודמי חברות לקופות החולים.

כנ"ל ברפואת חירום (מוקד/חדר מיון קדמי).

ולכן, צודדו את 'הקנה', הטו את 'הכוונת' למטרות הרלבנטיות: משרד הבריאות וקופות החולים.

 

 

נ.ב

גודל הכותרות ונפח המלל בתקשורת, אין בהם כדי לייצר ולוּ ראיה אחת על מעורבותו של ראש הממשלה בפרשת הצוללות. תביאו ראיות…

 

נ.ב 1

אני נפעם מכושר ההתמדה של כמה מחברי, ולא, לומר את אותם הדברים, ועדיין להישמע כאילו שזאת הפעם הראשונה שלהם.

 

נ.ב 2

לא ידעתי עד השבוע שלמגנומטר יש דעה פוליטית או זהות דתית. צריך לקבוע שאין כניסה להר הבית ולביטוח הלאומי בלי בדיקה של המגנומטר.

 

אולי יעניין אותך