היום ה-22 באוקטובר , 2020

Select your Top Menu from wp menus

למה חנוכה?

הקונוטציה הראשונה שעולה מהמילה חנוכה (לא כולל סופגניות ומחזמר לילדים) היא מנורת בית המקדש או בחנוכייה שאנו מדליקים לזכר נס פך השמן. במגילת תענית נכתב: "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".

 

– מדוע נס פך השמן?

אם כך, הסמל הייצוגי המשמעותי ביותר בחנוכה הוא נס פך השמן, אבל אם נבחן את החג כולו נגלה שמדובר לכאורה בנס לא משמעותי, בהשוואה לניצחון המכבים על היוונים, מעטים מול רבים, חלשים מול חזקים. אם היוונים היו מנצחים אותנו, יתכן שהעם היהודי היה נמחק לחלוטין, על דתו ותרבותו. לעומת זאת, אם נס פך השמן לא היה מתרחש, והחשמונאים לא היו יכולים להדליק את מנורת בית המקדש (או שמא היו נאלצים להדליק אותה עם שמן שאינו טהור) עולם היה ממשיך לנהוג כמנהגו. אז למה להבליט את נס פך השמן באמצעות החנוכייה, הפתילות וכל השאר, ולא להבליט דווקא את ניצחון המכבים?

את הסיבה לכך ניתן ללמוד מהניצחון של דוד על גֹלית עם רוגטקה ואבנים, שם אירעו שני ניסים. הנס הראשון היה עצם זה שדוד הצליח בכלל להרוג את הענק הפלישתי. הנס השני היה שבמקום ליפול אחורה כמו כל אדם שחוטף אבן בראש, גֹלית נפל דווקא קדימה, בניגוד להיגיון. למה הקב"ה סיבב שכך יהיה? כדי שגֹלית ייפול לרגלי דוד, ואילו דוד לא יצטרך להתאמץ כדי לוודא הריגה. דווקא הנס השני מבטא יותר גדלות מאשר קודמו. הסיבה היא שהנס הראשון היה הכרחי, אבל הנס השני לא היה הכרחי, כי גם כך גֹלית מת. אבל הנס הוא למעשה מסר של אהבה וחיבה מהקב"ה לדוד.

בחזרה לנס הניצחון  במלחמה. האקט הזה היה הכרחי, כי בלעדיו התרבות היהודית הייתה נמחקת. אבל נס פך השמן לא היה הכרחי. אם המנורה הייתה דולקת יום או שמונה ימים, זה לא קריטי, גם לא מבחינה הלכתית, כי לפי ההלכה מותר להדליק בשמן טמא כשרוב הציבור טמאים (זה נקרא 'טומאה הותרה בציבור'), לכן בפועל המסקנה היא שהנס הזה ביטא את האהבה של הקב"ה כלפינו. לאורך ההיסטוריה היו הרבה ניסים נפלאים שהקב"ה עשה לעם ישראל, אבל כאן היה גם ניצחון וגם מסר של חביבות מהקב"ה לעם ישראל.
ואם זה לא ממש מספק, אז ישנה תשובה מעניינת בכך המנורה של בית המקדש דלקה שמונה ימים, זה לא נס בנוסף לנס הניצחון, אלא החותם, הפעולה האחרונה של ניצחון המלחמה. צריכים לזכור שהמלחמה בכללותה לא הייתה כוחנית בלבד, אלא היוותה בעצם מלחמת תרבות. היוונים ניסו להדגיש את תרבות הגוף ואת התרבות החומרית, ואילו אנחנו הדגשנו את הכוח הרוחני שנמצא באדם. וכך בהקבלה, גם הנר מסמל את הכוח הרוחני בעולם. הרי כמעט כל דבר בעולם מושפע מכוח המשיכה וקשור יותר לחומר. האש בעצם מסמלת את הרוחניות שבאדם. לכן המנורה שדלקה בבית המקדש לא הייתה עוד נס, אלא הדגשת ניצחון הרוח, באמצעות אותה בחינה פנימית ששואפת מעלה-מעלה, בדיוק כמו האש.

 

– מדוע סופגניות?

העם היהודי ידוע בקשר הבלתי נמנע שלו בין חגים לאוכל. זו לו הלכה, אך נראה שמישהו הפקיד לאורך הדורות שכל החגים יהיו משמינים, אבל ידוע שחנוכה במיוחד. השילוב של כמויות הבצק עם כמויות השמן, שלא לדבר על הסוכר והריבה, מציב אותו מיד בסטטוס המפוקפק של החג הכי משמין, שלא לדבר על התזונה הלקויה בכל הנוגע לסוכר לבן, קמח לבן ושמן (מיקי חיימוביץ', לטיפולך).
אם שאלתם את עצמכם מדוע בעצם אוכלים סופגניות בחנוכה (מלבד העובדה המצערת שזה, די טעים), תתפלאו לגלות שהפעם אין תשובות משכנעות במיוחד. לא בטוח שלפני 100 שנה אבותינו אכלו את הסופגניות המוכרות לנו היום (בטח לא אלה עם ריבת החלב והסוכריות הקופצות), ומה שבטוח, זו לא מצווה גדולה. מצוות החג מסתכמת ב"פרסומי ניסא" (פרסום נס ניצחון המכבים על היוונים) ובהדלקת החנוכייה, מדי יום בערב.

השמן הספוג בסופגנייה מסמל את השמן שבה הדליקו את החנוכייה, אך למה לא אוכלים למשל צ'יפס או פלאפל? אחת התשובות לכך היא שלסופגנייה יש שיעור, כלומר גודל, שעליו ניתן לברך ברכה אחרונה, שנקראת 'ברכת מעין שלוש'. מברכים אותה אחרי אכילת כזית מזונות, פירות משבעת המינים, או לאחר שתיית רביעית יין. בברכה מוזכר עניין המזבח, שקשור לחנוכה, שהרי המכבים לא הצליחו לטהר את אבני המזבח. בסופו של דבר אבני המזבח נגנזו. לכן אנו אוכלים סופגנייה, מברכים עליה ברכה אחרונה, ובמהלך הברכה מזכירים את עניין המזבח.

 

– מדוע סביבון?

 

מלבד העובדה שנהוג לציין בו את ראשי התיבות של "נס גדול היה פה", למשחק בסביבון בחנוכה יש משמעות נוספת. "מסופר על כך שמלכות יוון גזרה שלא ילמדו תורה. היו יושבים היהודים בסתר, ולומדים תורה. ברגע שהיה מגיע נציג יווני ורצה לבדוק מה עושים הילדים בזמן הזה, היו הילדים מחביאים את המגילות, ומוציאים במקומן סביבונים. הנציג היווני היה רושם 'משחק תרבותי' ועוזב את המקום. לאחר שעזב, היו מוציאים שוב את המגילות, וממשיכים ללמוד תורה. סיבה נוספת: בסביבון יש דבר מאוד מוזר. מצד אחד, מסובבים אותו קצת מלמעלה, אבל אז הוא ממשיך להסתובב הרבה זמן, דווקא מלמטה. אותו דבר היה בחג החנוכה, כאשר קומץ של מכבים, יהודה ואחיו, יצאו להילחם נגד האימפריה הגדולה ביותר של אז מלכות יוון. הסיכוי לניצחון היה אפסי, אבל כשמסובבים דברים מלמעלה, אז גם אם רק קומץ קטן של לוחמים זוכה לסיעתא דשמיא ולליווי של אלוקים בשדה הקרב, הרי שהם מצליחים. זה למעשה מקביל למשחק הסביבון.

אולי יעניין אותך

Bottom ad