היום ה-25 ביוני , 2018

Select your Top Menu from wp menus

מגדל המים באיילת השחר שופץ אחרי 90 שנה

מגדל המים המיתולוגי של קיבוץ איילת השחר נחנך בטקס חגיגי בהשתתפות חברי קיבוץ ותיקים וילדים, המועצה האזורית והמועצה לשימור אתרי מורשת

לצלילי “שיר השומר” (…מעל המגדל סביב אשקיפה) וריקוד “שאבתם מים בששון”, ועם קהל של ילדים וותיקים, נחנך שיפוץ מגדל המים בקיבוץ איילת השחר. מבנה המגדל, במרכזו בריכה לאגירת, היה בשימוש חברי איילת, שעלו על הקרקע ב- 1915, והתמודדו עם מחסור במים. החיפושים אחרי מקור מים הניבו קילוח דק של מים בוואדי ווגאז (נחל חצור), והוא שימש הן את ה”חרתים” מייסדי הקיבוץ, והן את ערביי הכפר השכן “ערב-אל-כראד”, והיה עילה למריבות בין השכנים החדשים.

בריכת מים ותצפית

בטקס החגיגי השתתפו השותפים לשימור, אנשי המועצה לשימור אתרים והמועצה האזורית. שלום ישראלי איש איילת סיפר למשתתפים המגדל נבנה לפני יותר מ-90 שנים, בידי קבוצת אחווה מ’גדוד העבודה’, שאנשיה היו אמונים על בניית מבני הקבע בקיבוץ. כחלק מפתרון מצוקת המים, הוקם מפעל מים קטן, שכלל בריכת איגום קטנה ממנה יצאה תעלת בטון, שהובילה צינור מים בקווי הולכה אל מעלה הגבעה, נשפכים אל בריכת בטון שעמדה על ארבעה עמודים. במהרה נועד למגדל שימוש נוסף, ביטחוני, סיפר ישראלי. כשמסביב הכול חשוף, בלא בתי מגורים ועצים, נוצל המגדל הנישא כעמדת שמירה ונשקייה, ולקשר עם יישובים עבריים כמו ביריה, ראש פינה וחולתה, עימם תקשרו אנשי איילת בשפת האיתות מורס, ואף הכשירו לשם כך נערים ונערות שנרתמו למאמץ ההגנה.

בסוף שנות ה-30′ נוסף שימוש נוסף למגדל המים, מאפייה, שנִבנתה יחד עם חדר-האוכל הראשון, והיא פעלה וייצרה דברי מאפה במשך חמישים שנים. בשנת 1956 התחבר הקיבוץ לחברת ‘מקורות’.

 

ארבעה דורות של איילתים

הרעיון לשפץ את המבנה נרקם כבר שש שנים, ולקחו בו חלק עשרות בני ובנות איילת השחר, ותיקים וצעירים, “עם תחושת שליחות, שראו זכות גדולה לשפץ מעשה ראשונים” כדברי יגאל מירון, שריכז את הפרויקט. ראש מועצה אזורית הגליל העליון גיורא זלץ ציין את התרגשותו. “לפני 103 שנים באו החלוצים, והיום יושבים פה נכדים ונינים. זה לא מובן מאליו. לכם ‘האיילתים’ אופי מיוחד, גאה ונחוש, המסייע להוציא “מים מהסלע”, לעמוד בקושי ואתגר. נוכחותם בקיבוץ של מבנים מימי הראשית חשובה, גם חינוכית. יש בה זיכרון ועדות להקמת היישובים הראשונים, שפילסו דרך לעוד קיבוצים, מושבים, וערים בגליל העליון. בלעדיהם לא הייתה התיישבות יהודית חזקה בחלק הצפוני של הארץ”.

עומרי שלמון מנכ”ל המועצה לשימור אתרים שתמכה בפרויקט וסייעה רבות להשלמתו, דיבר על העבודה המשותפת עם האיילתים, “צוות נפלא של אנשים מלאי אנרגיה ומחויבות לתורת השימור. המגדל הזה הוא לא ‘עוד מגדל'”, אמר, “אלא סמל חשוב לימי ראשית ההתיישבות העברית בגליל העליון. המחויבות שלנו לאיילת השחר תימשך”, הבטיח שלמון.

צילום ג’ף אשנר

 

אולי יעניין אותך