אני מלא גאווה ושמחה בימים אלה. מדוע?! הוכח שהרפלקסים שלנו עובדים ואנחנו לא עם דפוק המוכן לספוג נבוטים בראש ולשתוק.
אם יש דבר שעיצבן אותי שנים רבות, זו העובדה שכעם וכחברה, לא הגבנו במקום שהיה צריך להגיב.
שנים, למי שזוכר, העלו את מחיריהם של מוצרים חיוניים, והעם לא הגיב.
שנים גזלו את כיכר הלחם משולחנם של העניים, ואף אחד לא צייץ.
שנים רבות הגופים והארגונים הגדולים שיחקו עם האזרח הקטן וחסר הכח, ואף אחד לא עצר אותם.
אז, כעוד היה מותר לעשן בלשכות ובמשרדים, התכנסה חבורה המנתה כמה ממושכי החוטים במשק ובפוליטיקה וחרצה את גורלם של אלפי אזרחים חסרי כח, ואף אחד לא הרים קול. הם שאפו עמוק לריאות את עשן הסיגר, חייכו, נגבו את הפרורים, והמשיכו הלאה, למכה הבאה.
ובכל הזמן הזה התפוצצתי, התעצבנתי וחשתי חסר אונים.
מה שתמוה שכנגד אימת הגזרות הללו של העלאת מחירים היה ונותר פתרון פשוט. לא לקנות את אותו מוצר, או במילים של המחאה "חרם צרכנים".
מעלים את מחיר העגבנייה? לא קונים עגבנייה. נראה כמה זמן ייקח לעגבנייה להירקב על המדף.
מעלים את מחיר הקוטג'? אין בעיה, לא קונים קוטג'. נראה אם יחזיק מעמד יותר ממספר ימים.
מה עוד?! כל מוצר בר קיימא שמחירו חזירי, לא קונים.
אלא מה? האזרח הישראלי מפונק. הוא לא מוכן לוותר על טעמה של העגבנייה, המלפפון, הקוטג' וכל מה שנכנס לפה.
אז אתם שואלים איך קרה שהאיום שלא לקנות מהמוצרים של 'אוסם', היה בו די כדי שהנהלת החברה תחזור בה מכוונתה להעלות את מחירי מוצריה?! פשוט מאוד. היום, התחברו האינטרסים של אלה שאין להם עם אלה ששולחים אצבע מאשימה לממשלה העכשווית.
זה לא יהיה מדויק לחלוטין להאשים רק את הממשלה והעומד בראשה, ורק מן הצדק והאמת נכון יהיה לכלול אותנו האזרחים באשמה הכבדה.
אני מקווה ומייחל שהמחאה הנוכחית, בחלקים האזרחיים שלה, מעוטי היכולת, בעלי ההכנסה הקטנה, קשישים ונכים תדע להילחם על המטרה, הורדת המחירים ולא תשים לה (שוב) מטרה להוריד את הממשלה.
לא שזה לא לגיטימי להיאבק להחלפת שלטון, אלא שהמגרש והחיבור בין "מועדון המתמידים של אלדד יניב, אהוד ברק ושות'" והאזרחים הסובלים אינו אותו מגרש ולא אותה מטרה.
עכשיו, אחרי ההצלחה עם 'אוסם' לעבור לבאים בתור ובראשם חברת החשמל, כי מחירי החשמל הם-הם הקטר שיוביל את קרונות עליית המחירים של מוצרים רבים.
הטוקבקיסט אהוד ברק
הרבה זמן לא התעסקנו עם מי שהיה מנהיג וראש ממשלה בישראל, אהוד ברק. האמת?! זה לא היה חסר, הסתדרנו בלעדיו.
…אבל, אי אפשר להמשיך ולהבליג כאשר כל כניסה שלך לפייסבוק מלוּוה בקפיצת דמותו של אהוד ברק עם עוד 'הברקה' הזויה.
נדמה לי שהאיש ירד מהפסים לחלוטין. ושלא תבינו אותי שלא כהלכה. זכותו של כל אזרח במדינה דמוקרטית לפעול ולהתבטא להחלפת כל נבחר כולל ראש ממשלה, אבל כאשר המסר של מי שהיה ראש ממשלה הוא ברמה של טוקבקיסט, זה כבר סיפור מיותר ואפשר לבקש מכבודו שיחסוך את הבושות האלה מאיתנו, ובעיקר מעצמו, אז אנא, אהוד..
כן, לבדוק את צה"ל לפני שתהיה "מלחמת יום הכיפורים 2"
בשבועות האחרונים מתחולל מאבק איתנים בין האלוף במיל' יצחק בריק ובין צה"ל ומפקדיו בעניין דו"ח המוכנות של צה"ל למלחמה, אי מוכנות צה"ל למלחמה.
אומרים, ש'מי שנכווה ברותחין (מלחמת יום כיפור) נזהר בצוננין (מכל מלחמה עתידית)'. אין בידיי הכלים והמידע שהיו בידיו של האלוף בריק ואנשיו, כך שמראש איני יכול להביע דעה באשר לאמיתות הממצאים והדרישה לחקור את צה"ל, אם נכונים וצודקים הם.
הדו"ח מדבר על כשלים ואי מוכנות הצבא למלחמה, וצה"ל, ובראשו הרמטכ"ל אייזנקוט, מתנגדים לבדיקה ואילו האלוף בריק וחלק מדעת הקהל דורשים שצה"ל יתייחס לדו"ח ככתבו ולשונו.
אי אפשר לפטור אלוף מוערך בצה"ל ולנפנף אותו בטענות כאלה ואחרות, רק מטעמי יוקרת צה"ל ומפקיו. אסור לקחת סיכון שחס וחלילה, והיה ויש ממש בממצאיו של האלוף בריק, ואם וכאשר תפרוץ מלחמה, צה"ל ישלם בקורבנות כבדים שלא היו מחויבי המציאות בהיקפן, או אז יקומו ויעמידו וועדות ממלכתיות לחקירת המחדל, ואפילו יקראו למחדל "מחדל יום כיפורים 2".
מי יקום? כל אלה השומרים היום על שתיקה, כל אלה המתחבאים מפני 'יריקותיו' של האלוף בריק וטוענים שמדובר ב'גשמי ברכה'.
מה שהכי כואב זה שבסופו של יום ימצאו 'יפה הנפש' את האשמים, והם יהיו שוב דוד אלעזר של היום (כן, הרמטכ"ל אייזנקוט שיאריך ימים) והקצונה הבכירה במטכ"ל.
שוב, הפוליטיקאים יברחו מהאחריות, מה שהקדים ועשה שר הביטחון המתפטר.
נראה, שלצד מחאת אוסם ותנובה (שהם חשובים לכשעצמם) חייבת להיות מחאה אקטיבית ונחושה מצד האזרחים, לפחות לפתוח את הדו"ח, ולהציץ בו. לא יותר.
זה הזמן הנכון למנות את גל הירש למפכ"ל
הסגה האין סופית בעניינו של תא"ל במיל' גל הירש, מקבלת תפנית, או נכון יותר חייבת לקבל תפנית משמעותית עכשיו.
מסתבר, כך מבין אזרח מן השורה כמוני, שאין ממש בהאשמות כלפי הירש, כי אם היו, היכן ההחלטה להעמידו לדין? היכן הודעות המשטרה/הפרקליטות על מצב החקירה ועוד שאלות נוקבות שנחסוך את העיסוק בהם.
השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, יכול (וצריך) לקנות את עולמו בהחלטה פשוטה, מינויו של גל הירש למפכ"ל הבא של משטרת ישראל.
ראשית, יש לקוות, אחרי 'סדרת החינוך' שעשו לו ניצבי ורבי הניצבים של המשטרה לדורותיהם, שלא מדובר בארגון אשר בו משרתים רק ל"ו-וניקים, אלא, וכנראה שמידת התחמנות והקונספירציות מפותחת בצורה הרסנית (ראה צ'יקו, אלשייך ועוד).
השר ארדן נמצא בצומת דרכים מנהיגותי וערכי שמעטים משרי ישראל נדרשו להם בעבר. מבלי להיכנס לניתוח עומק, אלא להיזכר שבסאגת הניצבים ומעלליהם, חייב השר 'לשבור חזק' את ההגה ולהחליט שהמפכ"ל הבא הוא המפכ"ל הראשון מבחינתו, שרצה למנות וניצבי המשטרה 'שיחקו' לו אותה.
מסתבר בדיעבד, שמה שאמר בזמנו בוגי יעלון על נעלים גבוהות ונחשים מזכיר במשהו את סביבת עבודתו של השר ארדן.
ומדוע גל הירש? אם השר ימנה אותו, תהיה זו הוכחה חותכת לשקול דעת ענייני ונכון שלו כאשר הציע את גל הירש למפכ"לות. וכל מה שקרה מאז, כולל המינוי של אלשייך וטרפוד המינויים בהמשך היו מלכודת שהציבו לו הניצבים.
על פי העובדות והשתלשלות הדברים בשנים האחרונות, נראה שהשר גלעד ארדן ימנה את האיש הראוי ביותר (מבין הראויים…), יחזיר את המערכת למסלולה הנכון, ייתן ביטוי למנהיגותו ויוכיח שמלכתחילה הוא בחר את האדם הראוי ביותר לתפקיד החשוב.