היום ה-24 בינואר , 2021

Select your Top Menu from wp menus

מיקס פורים

תענית אסתר: למה בעצם אנחנו צמים בפורים?

ביהדות קיימים שישה ימי צום, כשארבעה מוקדשים וקשורים לחורבן בתי המקדש, אחד כיפור והצום של תענית אסתר.

להבדיל משאר הצומות, תענית אסתר הוא צום מיוחד במינו, ודווקא הוא, כמו שתקראו עוד רגע, לא נעשה בגלל חורבן, אבלות או מעשה רע, אלא בעקבות אירוע היסטורי שמסופר במגילת אסתר, בו אסתר המלכה ביקשה מעם ישראל לצום שלושה ימים לפני שהלכה למלך. למה בכלל היא הייתה צריכה שיצומו? למה אנחנו צריכים לצום? ואיך זה שדווקא חז"ל לא ציוו אותנו במצווה הזו?

הסיטואציות הראשונות שעולות לנו מהמילים צום או תענית הן כפרה ובקשת סליחה על עבירות או זכר לאבלות וחורבן, אך במגילת אסתר הסיפור שונה לחלוטין. ראשית כל צריך לדעת שהמילה צום לקוחה מהמילה "צמצום" שהיא מניעה מגשמיות ומהנאות פיזיות, שעל ידה האדם יכול להתעלות ברמה הרוחנית, ועל ידי ריכוז המשאבים הנפשיים בממד הרוחני ניתן למעשה לחזור בתשובה ולהימנע מאיסורים. מכאן צריך ללמוד בפעולה כזו נועדה להתעלות רוחנית, ולא לגרום סבל כלשהו.

"סיבת התענית היא שביום זה ביקש המן להשמיד, להרגו ולאבד את כל היהודים על פי הגורל שהפיל, ועל ידי הצום שצמו שלושה ימים מתוך תשובה ותפילה, התבטלה הגזרה", אומר הרב זמיר כהן, יו"ר ארגון "הידברות", ומוסיף "למרות שהצום היה בחודש ניסן שבשנה הקודמת קבעו את הצום לדורות ביום י"ג באדר, לפי שהוא יום הנס בו התקיימה הישועה שבאה על ידי הצום". בנוסף לכך, אומר הרב כהן כי יש עוד חכמים שכתבו שבגלל שעם ישראל צמו ביום י"ג באדר בו הרגו את אויביהם, תיקנו לנו צום בכל שנה ושנה".

הרב איתמר לוי , יו"ר כולל "בית יהודה" (ברחוב המחתרת) מזכיר שלפי חז"ל באותה שנה לא צמו בליל הסדר, לפי שבט"ו בניסן באותה שנה התקיימו שלושת ימי התענית של אסתר.

אז איך הגענו לאדר?

הרב מסביר: "אמנם לדורות, חז"ל לא רצו לקבוע צום בניסן, שבו הוקם המשכן. לכן הצום הוקדם ליום שנקבע האסון של כליית האומה ויתהפך לנו הדבר לטובה שהרגנו בהם 75,000 עמלקים. כיוון שכך גם הצום נעשה קל יותר, לפי שהוא רק זכר לצום, אבל זה לא באמת היה בתאריך זה".

נקודה מעניינת שאנו רואים גם בתורה היא המצווה על החיילים היוצאים למלחמה לצום יום לפני הקרב, דבר הנראה לכאורה תמוה, שכן דווקא לפני הרגע הגורלי צריך להתכונן למלחמה כראוי. הרעיון הוא להראות שאנו בוטחים באלוקים ומעדיפים להתעלות רוחנית מאשר להתעלות ולהתכונן בצורה גשמית. ובעצם מטרת התענית היא להראות שאנו מאמינים שניצחון לא באמת נקבע בשדה בקרב, אלא במרחב הרקיע.

"תענית אסתר" נחשב לצום קל (הכוונה לחשיבות) משום ששאר הצומות הקצרים (שבהם מתענים מעלות השחר ועד השקיעה) נקבעו על ידי חכמים, ואילו הצום הזה נקבע על ידי מנהג ישראל.

איך יכול להיות שהתענית נקבעה על ידי עם ישראל?

"ביום זה נקהלו על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים וסליחות ותחנונים, ומסתמא שביום זה היו מתענים כפי שהוזכר דברי המדרש שלפני המלחמות היום מתענים", מסביר הרב, "אנחנו לדורות קבלנו על עצמנו את פורים כיום חג ושמחה על הנס הגדול שנעשה לנו וזה פשוט לכולנו, אבל אנו צריכים להיות שותפים עם עם ישראל גם בצער וברע שהרי בסברא פשוטה שאומר אותה אחד מגדולי ישראל, ר' מרדכי יפה: אם את הטוב נקבל את הרע לא נקבל".

 

ואם שאלתם את עצמכם למה היא נקראת תענית אסתר ולא תענית פורים למשל אז התשובה פשוטה –אסתר היא זו שאמרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, לַיְלָה וָיוֹם. גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וגו'".

 

מי קבע שלדפוק את הראש בחג זה מצווה?

כולנו אוהבים לצטט מחז"ל ציטוטים שמתאימים לאורך החיים שלנו. כך יספרו לכם אלה שמאבדים את עצמם בסעודת פורים ומוכנים לשלוף לכם את כל הציטוטים שמה שהם עשו זו מצווה דאורייתא. ישנם כמה עובדות שכדאי לדעת לפני שמחליטים על כמה בקבוקים "ניפול" השנה. בספר "חופת אליהו" נכתב "שלושה הקדוש ברוך הוא אוהבן: מי שאינו כועס ומי שאינו משתכר ומי שאינו עומד על מידותיו"; ובמסכת פסחים נכתב שאחד משלושה דברים שהקב"ה שונאם הוא שיכור; ובמסכת סנהדרין נכתב ש"אין לך דבר המביא יללה על האדם אלא יין".

יש עוד הרבה דוגמאות שמעידות עד כמה היין והאלכוהול בכלל הם "אם כל חטאת", במיוחד כשהשימוש בהם מתחיל לצאת מפרופורציות. מצד שנייש גם אמירות חיוביות יותר על היין, רק בתנאי ששותים כמויות קטנות ולא מגיעים לידי שכרות
כל אלה שמשתכרים, דופקים את הראש ומסבירים בצהלה ש"מה אתה רוצה, אומרים שצריך להשתכר עד שלא להבדיל בין הטוב והרע – המן או מרדכי"? כל אלה לא מבינים על מה הם מדברים. בגמרא כותבים אמנם: "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא (חייב איש להתבשם בפורים) עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי", אבל משום מה רוב האנשים מכירים רק את המשפט הזה, ורואים בו היתר הלכתי לדפוק את הראש למהדרין, ולפעמים גם לאבד צלם אנוש. אז זהו, שממש לא.

לא ניכנס עכשיו לכל הציטוטים והניואנסים, אבל המסקנות שעולות מהמשפט הזה נשמעות אחרת על פי חז"ל: יש מי שאומר שצריכים לשתות קצת רק כדי להירדם, וממילא כשאדם ישן הוא לא מבדיל בין "ברוך מרדכי" לבין "ארור המן"; יש מי שאומר שצריכים לשתות קצת רק עד לרמה שבה האדם לא יצליח לחשב את הגימטריות של "ברוך מרדכי" ו"ארור המן" (שניהם 502 בגימטריה), ואחר אומר שצריך לשתות קצת עד שלא יידע ממה הוא שמח יותר – ממפלתו של המן או מניצחונם של היהודים.

בשולחן ערוך, "ילקוט יוסף", כתובה ההלכה הבאה: "היודע בעצמו שאם ישתכר ביין ובשאר משקים המשכרים יזלזל באיזה מצווה. לא ישתה אלא שיעור מועט שלא יבוא לידי שכרות". כלומר, אסור להשתכר. אם אתה רגיל לשתות כוס יין בארוחה (מבלי שהגעת לשכרות) תשתה כוס ורבע. אם אתה רגיל לשתות רבע כוס, תשתה שליש וכן הלאה. אבל מי שמשתכר ומגיע לידי הוללות, הרי יוצא שכרו בהפסדו, ולא זה רצון הקב"ה. שלא לדבר על כך שפוסקים רבים קבעו שיש לשתות רק יין, לא וודקה, לא בירות, לא עראק ולא אף אחד מהרעלים האחרים.

אמנם יש פוסקים שחשבו קצת אחרת והם ממליצים להתחרפן עד הסוף עם השתייה, אבל תחשבו בהיגיון האם עסקת החבילה הזו שיכולה להוביל לעלבונות, לסודות שנפלטים, להקאות ועוד – אכן חביבה על הקב"ה. אז לפני שאתם דופקים את הראש בפורים ומגיעים למצב של ביזוי עצמי, יחס מגעיל כלפי הסובבים אתכם ושאר "מצוות", קחו רגע של מחשבה ותבינו שצריכים להתבשם, לא להשתכר. ויש הבדל משמעותי בין השניים. לחיים לחיים

למה אסתר התחתנה עם גוי?

לרגל פורים אנחנו קוראים את מגילת אסתר פעמיים (ברביעי בערב ובחמישי בבוקר), וניזכר שוב בהפי-אנד: המן רצה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, מרדכי ואסתר עשו את הכל על מנת להפר את רוע הגזירה, ובסופו של דבר ניצחו, וליהודים היתה אורה וששון ושמחה ויקר.

מאוד נחמד, אבל בתוך כל האידיליה הזו, שמלווה בתחפושות ובמשלוחי מנות, נדמה שאנחנו שוכחים טיפה את גיבורת הסיפור: אסתר המלכה. היא אמנם הצילה את היהודים וזכתה למגילה שנקראה על שמה, אבל בסופו של דבר נותרה נשואה למלך רשע, עריץ וטיפש. ולא רק זאת אלא שהוא גם לא יהודי, כפי שמצווה ההלכה, ושבנם המשותף דריווש חי כגוי. איך בכלל היא התחתנה עם אחשוורוש, ועוד במקביל לנישואיה עם מרדכי היהודי?

הרב גד ליאור מצפת צלל לעומק הפשט והסוד על מנת להביא את ההסברים והנימוקים לכך. "צריך להבין שמשמעות של מלך בעידן העתיק היא לא בסדר הגודל שאנחנו מכירים", אומר הרב. "הגמרא אומרת שכאשר אחשוורוש רצה נערה – כל מי שהייתה לו ילדה יפה החביא אותה. הוא מינה פקידים שהכירו את תושבי המקום, וזה היה דבר שפשוט אי אפשר להתנגד לו. פשוט גזירה. גם בימי החשמונאים היתה גזירה שכל מי שמתחתנת צריכה להיבעל להגמון תחילה. דברים נוראים".

למה אסתר לא העדיפה מיתה על קידוש השם?

"זו גם השאלה שמעלה הגמרא. על הדבר הזה יש כמה וכמה תירוצים. קודם כל, בשולחן ערוך, יורה דעה סימן קנ"ז, נפסק שנהרגים על קידוש השם כאשר נדרשים לעבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות אפילו שלא בשעת השמד. לכאורה אסתר נדרשה לגילוי עריות, כלומר ליחסים אסורים, ולכן היא היתה צריכה להיהרג על קידוש השם. אבל בגמרא מופיע הסבר במסכת סנהדרין: 'אסתר קרקע עולם היתה'. הרמ"א כותב בלשון אחרת שאם אונסים אישה, אם האישה עוברת את העבירה באופן פאסיבי, אין צורך להיהרג.

"בנוסף, היא ראתה בכך תועלת עצומה לרבים. בשולחן ערוך כתוב שכאשר אדם רואה שבעקבות עבירה אחת שהוא יעשה תבוא תשועה לרבים, מותר לו לעשות זאת. גם יעל היתה עם סיסרא כדי להחליש את כוחו.

"עד כאן דיברנו ברובד הפשט. אבל האר"י הקדוש גילה, ברובד הסוד, שמרדכי ואסתר היו במדרגה רוחנית מאוד גבוהה, והם אף ידעו להשתמש בשם המפורש, כלומר בקבלה מעשית. האר"י כותב שעל ידי שמות אסתר הייתה משביעה שדה שהייתה מתלבשת בדמותה ונשלחת לאחשוורוש. כלומר היו לה שיטות כיצד להינצל מהבעייתיות של המצב".

ובכל זאת, היא נאלצה להיפרד מבעלה האמיתי, מרדכי.

"הגמרא במסכת מגילה אומרת שאסתר היתה עומדת בחיקו של אחשוורוש, טובלת – ויושבת בחיקו של מרדכי. בפשטות, כתוב שאשה שאנוסה בדבר, מותרת לבעלה. לכן כשמרדכי שלח אותה לאחשוורוש אסתר אמרה 'כאשר אבדתי אבדתי', כלומר כפי שאבדתי מבית אבא, עכשיו אני אובדת ממך. אבל גם זה על פי הפשט. על פי הפנימיות ואותו הסבר שהשֶדה היתה עם אחשוורוש ולא אסתר, הבן איש חי כותב שבוודאי שאחשוורוש לא נגע בה כלל. הסיבה שהיא טבלה היא על עצם המגע שהיא היתה בקרבתו, כי אפילו עצם הקרבה אליו היתה מאוסה אצל מרדכי הצדיק".

 

למרות הכל, הבן של אחשוורוש ואסתר, דריווש, גדל כגוי.

"לפי הפשט זה נכון, אבל לפי הסוד הוא לא היה הבן שלה אלא הבן של השדה".

אז אחרי סיפור המגילה מה בעצם קרה עם אסתר?

"אחשוורוש נפטר אחרי זמן קצר, כך שלאחר מכן המצב היה עוד יותר פשוט. אבל מעבר לכך, אין לנו די אינפורמציה בנוגע לתקופה שאחרי סיפור המגילה. מן הסתם אסתר קיבלה את שכרה בעולם הנצח".

 

חמישה דברים שלא ידעתם על המן

הוא היה עבד של מרדכי
הקריירה של המן החלה כספר בכפר מקומי בשם קרצום במשך 22 שנים, ואחר כך אף הפך להיות עבד של מרדכי. משם התקדם בדרגות והפך מהר מאוד לשר הבכיר ביותר בממלכת אחשוורוש מלך פרס. הוא ואשתו זרש חיו בשושן הבירה. מעמדו היה רם במיוחד, שכן על פי ציווי אחשוורוש כל מי שעבר לפניו חייו היה חייב להשתחוות.

מה זה אגגי?
המן נקרא במגילה "המן האגגי". אגג היה מלך עמלק בימי שאול.  שאול המלך הצטווה למחות את זכר עמלק, רגע לפני שהכחיד את זכרו, ריחם על הצאן ועל מלך עמלק והשאיר אותם בחיים. אותו הגג ישב במאסר עם אחת השפחות ומשם יצאו אבותיו של המן. אם כך, למה נקרא המן האגגי ולא העמלקי? הרב אשלג אומר כי אגג רומז על גג, כלומר להגיע גבוה כמה שיותר, כמו שכתוב במגילה כי על אף עושרו ובניו ולמרות כל כבודו – כל זה לא שווה לו כשמרדכי לא כרע ולא השתחווה בפניו

פוליטיקאי אנטישמי
ידוע במגילה שלעומת אחוושרווש שהיה לא ממש חכם, המן היה ערמומי ותחמן לא קטן. עוד מתחילת המגילה ראינו שהוא מבשל מזימות כלפי הסובבים אותו.  באחד המקרים, כשבא המן לשקול עשרת אלפים כיכר כסף תמורת הריגת היהודים, חשד אחשוורוש שהוא חותר תחתיו משום שידע שמי שיגע ביהודים יקבל עונש משמיים (כמו סנחריב, נבוכדנצר ולעוד רבים). איך הסביר את זה המן? "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין כל העמים, ואת דת המלך אינם עושים ולא שווה למלך להניחם", אמר.

יריב עתיק של מרדכי
חז"ל מספרים לנו כי מאחורי הקלעים היה סיפור יריבות עתיק בין שתי דמויות מרכזיות בפרשה – המן ומרדכי. לכאורה, על פי המגילה, נראה כי מרדכי פגש את המן לראשונה בארמון, אך ההיכרות ביניהם היתה קדומה הרבה יותר. כשעם ישראל בנה את חומת ירושלים היו שונאים שניסו למנוע זאת בטענה שאין לכך רשות מהמלך. לבסוף החליטו כל אחד מהצדדים לשלוח נציג למלך למעין הליך של בוררות. הנציגים היו מרדכי והמן. כשיצאו לכיוונו של המלך, בחצי הדרך נגמרה הצידה שהכין המן לעצמו וביקש ממרדכי מעט אוכל. מרדכי הסכים רק בתנאי שהמן ימכור לו את עצמו לעבד עולם. המן הסכים וחרט למרדכי על רגלו: "אני המן האגגי עבדו של מרדכי היהודי שנמכרתי לו בככר לחם אחת". כשנפגשו בשנית בשער המלך וכל העם כרע והשתחווה לפני המן, היה מרדכי מרים סנדלו ומראה להמן את שטר המכירה שהיה ביניהם.  אגב, יש גרסה אחרת המספרת כי שניהם היו קצינים ובאחת המלחמות נגמר לפלוגתו של המן המזון, ולכן היה צריך לקחת מפלוגתו של מרדכי.

כמה בנים היו להמן?
בחז"ל מופיעות מספר דעות לגבי מספרם המדויק של בניו, שכן סופר כי בגד באשתו והלך עם נשים אחרות איתן הביא ילדים לעולם. דעה אחת אומרת שהיו לו כ-40 בנים, ואילו דעות אחרות סוברות כי היו לו 100 ואף 202. על פי המדרש הייתה להמן בת שמתה כשראתה את אביה סוחב את מרדכי. מסופר כי היא חשבה שמרדכי סוחב את אביה וזרקה עליו שקית צואה, אך כשהבינה שהתבלבלה ביניהם נפלה מהחלון ומתה מרוב בושה.

 

אולי יעניין אותך

Bottom ad