היום ה-20 בנובמבר , 2017

Select your Top Menu from wp menus

מסאלח שבתי ועד קזבלן

החלטתי להיצמד לעובדות שמעיקות על התושבים ביום-יום ועושה רושם שהנושא שהפך למיתוס זו אותה פוליטיקה בגרוש, שבמקום שתעסוק בעשייה ותקדם את העיר, הפכה מזמן לאותן מלחמות אגו שמובילות את העיר לשום מקום, ויותר דומות לדייט באפלה עם השטן. קריית שמונה הוכרזה כעיר משנת 1974, מאז מי שנכנס לוויקיפדיה ונצמד לנתונים, מבין שבעיר הזו לא התחולל שום דבר דרמטי, והצמיחה היא הפוכה. עיר אמוציונאלית שנבחריה עסוקים במלחמות כבוד. בכדורגל אומרים ששופט טוב זה שופט שלא מרגישים אותו והוא לא “גונב” את ההצגה במשחק, בפוליטיקה המקומית ההפך הגמור. בכלל עושה רושם שהעיר תקועה בין שתי תקופות, סאלח שבתי (שיטת העדרים והחמולות) וקזבלן (למי יש יותר כבוד). הגיע הזמן שהיושבים על כורסאות חברי מועצת העיר, מהאופוזיציה ומהקואליציה, יוותרו על האגו והכבוד שמניע אותם ויאמצו ולוּ במעט את דבריו של רבי נחמן בספרו ליקוטי מוהר “כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום”?! האם באמת מעניינת את נבחרי הציבור רווחת התושבים, קידום העיר?!

לעניות דעתי, לא מוחלט. האם הם אשמים? לא מוחלט.

למה? כי אנחנו עיר אמוציונאלית שמגיעה לקלפי ובוחרת את נבחריה מהלב, והשכל הישר מנוטרל. דקה אחרי שאנחנו מצביעים אנחנו מצטערים על הבחירה. קל להתעלם מאיתנו חמש שנים וכשמחבקים אותנו בסמוך לבחירות אנחנו חוזרים על אותה טעות, פועלים מהרגש ולא מהשכל. העיר עוברת תקופה לא קלה.

חקירות הבכירים בעירייה מקרין על כל אגף בעירייה ושולח גרורות לכל העיר. לאחרונה אני נמצא בישיבות המועצה וחושב שהבשורה צריכה וחייבת לצאת משם. לא שופטים אף אחד עד שלא נגזר דינו וגם אין שמחה לאיד, וכן לאמץ את משלי “בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל ליבך”, אויב, קל וחומר חבר.

ולכם תושבים יקרים הייתי מציע להגיע לישיבות המועצה ולראות את הנבחרים האמורים להוות חלון ראווה. לצערי זו הפעם השנייה שהנוכחות חלקית בישיבה שבהחלטתה יש השפעה ישירה על כל בית ועסק בעיר, (צו ארנונה) ולדון כל נבחר ציבור לשבט או לזכות.

הגיע הזמן שהיושבים על כורסאות חברי מועצת העיר, מהאופוזיציה ומהקואליציה, יוותרו על האגו והכבוד שמניע אותם ויאמצו ולו במעט

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך