היום ה-22 בפברואר , 2018

Select your Top Menu from wp menus

משפחת סרנגה, דוגמה ומופת

הרצל בן אשר

בימים אלה מקבלים תלמידי בתי הספר את גיליון הציונים שלהם. כל ילד וגיליונו, כל ילד והישגיו.

לקראת המחצית השנייה של שנת הלימודים, במקום שעושים אתנחתא ובודקים ‘מה עשינו עד עכשיו’, ו’מה נעשה מעכשיו ועד סוף השנה’, פנינו לזוג הורים, קארין ושלומי סרנגה להם שבעה ילדים (בלי עין הרע) במערכת החינוך בקריית שמונה, וניסינו לתהות על קנקנם. כיצד הם רואים את חינוך הילדים? היכן הם ניצבים כאשר הם צריכים לבחור בהחלטת בית הספר מול ילדם? ובכלל, כיצד מגדלים שבעה ילדים, בכבוד, אהבה וגם מרוצים מעמל כפיהם ומבתי הספר בו לומדים הילדים.

שיעור בחוכמת הורים.

 

  • יש ממרה ש”החינוך מתחיל בבית”. מסכימים?

ללא ספק חינוך הילדים מתחיל בבית. בראש ובראשונה ע”י הדוגמא האישית שלנו כהורים, שבתוכה נכללת מילה קטנה עם משמעות גדולה המילה “ערכים”. בחברה אידיאלית ערכים באים משיתוף של בית, סביבה, בית ספר וכו… ואם ילד מגיע מהבית עם ערך שלילי או לא מספיק דגש על ערך חיובי, זה משהו שמקשה, ועל הצוות להתמודד בבית הספר עם הסוגיה הזו. אני חושבת שלהורים יש המון רצון לנתינה והמון אכפתיות כלפי הילד ומעורבות גדולה במובן החיובי, כאשר יש שילוב טוב בין מעורבות הורים למערכת החינוך הילד פשוט יכול להגיע רחוק.

 

  • אם כך, כיצד אתם מתייחסים לשני הנושאים: ערכים והישגיות?

קודם כל דרך ארץ, כבוד וערכים, ורק לאחר מכן למידה והשגיות. בעיניי, הערכים שחשובים במערכת החינוך זה להיות אדם עצמאי, אחראי ויצירתי ונתינה והתחשבות באחר.

אם אני רואה את אחד מילדיי עוזר לחבר ומגלה רגישות ואמפתיה כלפיו, או ששומעת מאחת המורות שאחד התלמידים שכח את הכריך והילד שלי נתן לו את שלו, זה ממלא אותי בהרגשה עילאית. כן, אז דרך ארץ קודמת ללמידה והשגיות .

 

  • כיצד אתם מתייחסים להחלטות בית הספר בכל הקשור לכללי התנהגות ומשמעת?

כאמא, אני מגבה את צוות בית הספר והמורים. לדוגמא: אם ישנו תקנון שמעניש ילדים שמשתמשים באלימות וקוראים לאחד ההורים להגיע לבית הספר, אפילו אם אני חושבת שהילד אינו אשם וזה לא בסדר שהילד יושעה, עדיין צריך לציית לתקנון ולתת גיבויי להנהלת בית הספר, להראות לילד שזה מה שהוחלט וצריך לבצע את זה. דוגמה נוספת. כשצריך להגיע בתלבושת אחידה לבית הספר, ומי שאינו לבוש כראוי נשלח הביתה, מבחינתי זה הכי צודק, וגם לזה אני נותנת גיבויי מלא לצוות.

ישנם הורים שמצדיקים את הילד ופה הם פשוט לא מודעים שהם מכשילים אותו וחבל.

 

 

  • מהיכן הגעתם לקריית שמונה ומתי?

נולדנו בקריית שמונה. ההורים שלנו עלו לארץ בשנות ה50 וחיו במעברות ולאחר זמן מה עברו לדירות ציבוריות שנקראו דירות למשתכן.

המשפחות שלנו מונות 8 נפשות. כך שאנחנו מגיעים מבתים אשר שפע, הכנסת אורחים וערכי אהבת אדם היו חלק בלתי נפרד מאתנו ואנחנו המשכנו זאת לבית שלנו.

 

  • כיצד הייתם מגדירים את אורח החיים שלכם?

אורח החיים שלנו פשוט וצנוע ובנוי על דוגמה אישית.

אנו חשים, אושר ומניחים שיתגבר שבעתיים בגיל המבוגר.

תחושה של שלוה, אושר פנימי וביטחון עצמי, מהמשפחה שלנו ומהבית הפעיל.

אחים ואחיות בגילאים קרובים הגדלים יחדיו כקבוצה, מעסיקים מטבע הדברים זה את זה במשחקיהם ובענייניהם. וכשיש גדולים ברי הבנה, הרי הם משחקים עם הקטנים, ובשלב מסוים אפילו מטפלים בהם באהבה על פי הדרכתנו: בהאכלה, בהחלפה וברוב הנדרש.

בבישולים, אין הבדל משמעותי בין הזמן המוקדש לבישול ארוחה עבור משפחה קטנה או גדולה. שהרי מדובר בעיקר בתוספת מנות לסיר או לתבנית הבישול. ובפרט שעם השנים נעשיתי מיומנת, יעילה וזריזה. ומה גם שבאמצעות חינוך לשותפות מתוך שמחה, מצטרפים הילדים הגדולים, הבנות והבנים, לסייע בכל ענייני הבית מתוך תחושת שותפות טבעית ובריאה. זו המציאות בכל המשפחות ברוכות הילדים.

הניסיון מראה שהעזרה נעשית בדרך כלל מתוך שמחת חיים ושיחה זורמת השופעת חיוכים והומור תוך כדי עבודה, בינם לבין עצמם ובינם לבין אמם. דבר שגם מכשיר אותם לחיי משפחה נאותים בעתיד, בהיותם עתירי ניסיון.

קארין: חשוב לציין כי ישנו זמן איכות עם כל ילד בנפרד, כל ילד על פי רצונו, צרכיו.

שלומי: גם בתחום זה של ניהול הבית, קארין מנהיגה בתבונה וביד רמה את משפחתנו ועומדת בגאון במטלות הארגון והטיפול בילדים, היא מלאת סיפוק בלתי ניתן לתיאור, מתוך תחושת המיצוי העצמי גם אם למשפחה ברוכה וגם רעיה.

 

  • כיצד מתמודדים עם שבעה ילדים שכולם במערכת החינוך?

מוכנותם לחיים, ואיכות חינוכם, מושגות ביתר קלות ובאיכות גבוהה אצל ילדים הגדלים במשפחה שבה ילדים רַבִּים. זה מפתח אצלם את תחושת ה”ביחד”. בנוסף למתנה היקרה שמקבלים הילדים הקטנים והגדולים בדמות האח או האחות המצטרפים לחיים הפעילים במשפחה, הם רוכשים נכסים לחיים. מתוך חייהם המשותפים בבית, הם רוכשים כלים להתמודדות חברתית. הם לומדים מניסיונם היום-יומי לחלוק את מרחב המחיה ואת מה שיש עם אחרים, לוותר לזולת, להעניק ולדאוג לאחיהם, ובפרט לצעירים מהם.

הם לומדים כיצד לעמוד על זכותם ולהשיג את מבוקשם ועם חינוך נכון הם לומדים כיצד לעשות זאת מבלי לפגוע באחרים. הם מתחנכים לקבלת אחריות ולנשיאה בעול, והגדולים והגדולות שבהם אף לומדים כיצד לטפל כראוי באחיותיהם הקטנות, כהכנה מבגרת, מחשלת ויקרת ערך לחיי משפחה בעתיד.

הילדים שלנו גדלים יחד, מתפתחים מתוך שמחת חיים ונפש בריאה. והם יצאו לחיים בעולם הגדול כאשר הם מוכנים, מלאי סיפוק, חכמת חיים, ובטחון עצמי בריא.

 

  • איך מתארגנים בבקרים לפני היציאה מהבית לבית הספר?

היום שלנו מתחיל בשעה 5:30 בבוקר. אנו מתחילים בהכנת ארוחת הבוקר לילדים וכן בהתארגנות לארוחת הבוקר בבית הספר. כאשר כל ילד מקבל את מבוקשו לארוחה.

בשעה 6:30 מעירים את הקטנים והם מתחילים בהערכות שלהם ליום הלימודים. ילדינו יוצאים לבית הספר בצורה מסודרת ונקייה. אסתטיקה וניקיון הם דברים מאוד בסיסים ומשמעותיים עבורם. כל אחד מילדינו לבוש ומאורגן כילד יחיד ומיוחד.

בשעה 7:30 אנו מתחילים בפיזור ראשון של ארבעת הילדים שלומדים בבית הספר “יצחק הנשיא”, מגיעים חזרה הביתה ואוספים את הבוגרים יותר לבית הספר” דנציגר”.

 

  • וכיצד מתארגנים לשינה?

בשעות הערב, כולנו נערכים לארוחת הערב המשותפת. כל אחד מהילדים לוקח חלק פעיל: בארגון, עריכה, בישול והגשה.

בשעה זו כולנו יושבים סביב השולחן וכל אחד מספר על היום שעבר.

מכינים בגדים לבוקר, בערב. מכינים תיקים לבוקר, בערב.

חותמים על כל האישורים לגן ולבית הספר, מסיימים שיעורי בית עד שעה מוגדרת מדי ערב.

מכינים רשימה כתובה או תזכורת בנייד מה עליכם לזכור לבוקר.

 

  • האם הילדים מקבלים את כל צרכיהם במערכת החינוך?

התשובה נמצאת בגוף השאלה. במידה ולא היינו מרוצים היינו מעבירים את ילדנו למסגרות מחוץ לקריית שמונה. אך לא כך הדבר:

ארבעה ילדים לומדים בבית הספר “יצחק הנשיא” מכיתות ב’ ועד ו’ התאומות קארין וחושן בכיתה ב’. לינאר בכיתה ד’ וסטאר בכיתה ו’.

בבית הספר “דנציגר” שלושת הילדים הגדולים אשר לומדים בכיתות קדם עתידים וגם הם התחנכו בבית הספר “יצחק הנשיא“. שיראל יא’-8, אביב י’-8 וליעד ח’-9

הילדים מספרים שבית הספר עבורם הוא קודם כל משפחה ובית, והצוות החינוכי מכיל ואוהב ומסייע בכל דבר. זאת ועוד הכיתות אינן עמוסות, כך שהמורים מגיעים לכל תלמיד ומקדמים כל אחד.

הבוגרים מבין ילדינו אומרים שההכנה ל”דנציגר” הייתה טובה מאוד ובשל כך המעבר וההתמודדות היו קלים מאוד. והרמה הלימודית. נאמר כך: בית ספר יצחק הנשיא הוא חממה משפחתית ובחירה נכונה שלנו. אנחנו שתיים עשרה שנים ברציפות עם בית הספר. אנחנו מרוצים מכל הבחינות, כתף תומכת, אהבה, נתינה, אכפתיות, ובכל בעיה שאלה או סוגיה, כולם נרתמים למענך. אנו גאים להיות חלק מ”יצחק הנשיא”.

הדברים של קארין ושלומי סרנגה באים בתקופה בה ההתמודדות עם הילדים, בתי הספר ומשימות החיים, אינם ברורים דיים. יש המון זרמים, רצונות ו’מלחמות’ על דמותו של בית הספר ועל הילדים.

משב הרוח המרענן שזכינו בו מצדה של משפחת סרנגה קארין ושלומי, בהחלט מעוררת מחשבות ומסירה אבק מערכי יסוד וגישה לחיים, שנדמה שאינם בראש סדר היום של רבים.

סייעו בהכנה: ענת בז ועינת לוי. תודה.

 

אולי יעניין אותך